יוני פנינג מבנק מזרחי טפחות סבור בסקירה השבועית כי הנתונים בארה"ב ממשיכים להציג קליטה חיובית יחסית להשפעת המדיניות הכוללת של ממשל טראמפּ. כמו כן, מביע אופטימיות ביחס לנתונים שמציג ההיי טק הישראלי והדריכות לקראת פרסום מדד המחירים בארה"ב. 

בארה"ב, מדד המחירים של ה-PCE עלה ב-0.1% צפויים ומתונים באפריל. עלייה חודשית מתונה, כאמור, במדד נרשמה רק בכ-13% מהחודשים ב-5 השנים האחרונות. העלייה המתונה מביאה את האינפלציה הכוללת במדד ל-2.147%, אם פותחים 3 ספרות אחרי הנקודה, שמתעגלים ל-2.1% נמוכים מקונצנזוס הציפיות (2.2%)-הרמה הנוכחית קרובה ל-אבל גבוהה במקצת מ-2.102% שהיינו בה בינואר. אבל באופן כללי נמוכה ביחס לשנים האחרונות.

הנתון הנוכחי הוא ביטוי לא מסכם, אבל בהחלט אבן דרך משמעותית של השפעת המכסים על המחירים בארה"ב, ובפרט, כזה אשר אמור היה לתפוס לפחות חלק מהשפעת ה-“Liberation Day” שהיה בתחילת החודש, מחד, ושל ההתמתנות בסנטימנט הצרכני במדינה, בפרט של הדמוקרטים, מאידך. ולהבדיל, הנתון אינו מבטא בעיקרו ירידת מחירי אנרגיה חודשית משמעותית, כמו שבדרך כלל מתרחש בנתונים מתונים חודשית כאמור של ה-Headline Figure-מחירי הבנזין ומוצרי אנרגיה אחרים איבדו כ-0.3% בלבד, במהלך החודש. 

בחלק המוצרים של הסיפור, מחירי בני הקיימא עלו ב-0.5%, עם נטייה בולטת למוצרי ורכבי פנאי. אבל כאמור זה נוטרל במידה בולטת על ידי ירידת מחירי האנרגיה האמורה, כך שכל הקטגוריה הוסיפה כ-0.11% בלבד. 

מנגד, בזכות אותו סנטימנט פסימי, מחירי השירותים עלו ב-0.1% בלבד. מבין הרכיבים פה, בלטו השירותים הפיננסיים, עם ירידה של כ-1.0% במדד, על רקע הירידות במדדי המניות, בתחילת החודש, ונציין, למרות ההתאוששות המרשימה במניות בחלקו השני, אשר נמשכו אל תוך מאי. יהיה כמובן מעניין מאוד לראות אם אותן עליות במדדים אל תוך מאי ייתרגמו גם לעליות במדד הזה. גם שירותי הפנאי בלטו עם ירידה של 0.73%.

מחירי הדיור, מנגד, המשיכו לעלות בקצב מרשים של לא פחות מ-0.45%, במהלך החודש. סעיף הדיור בכללותו עלה ב-4.4% בשנה האחרונה.

אינפלציית החסר בשירותים הביאה גם להתמתנות במצרפי  האינפלציה למיניהם. ובפרט, אינפלציית הליבה של ה-PCE, ללא מזון ואנרגיה, עלתה גם היא ב-0.12% מתונים במהלך החודש. זה שם את אינפלציית הליבה על 2.5%, שנתית, שפל של יותר מ-4 שנים, קרי, מאז הקורונה. באופן דומה, ב-Supercore (שירותים ללא דיור) אנחנו עם ירידה חודשית של 0.3%-משהו שלא נראה מאז אפריל 2020, קרי, הגל הראשון של הקורונה.

בינתיים, הנתון הסופי למאי של מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן עלה לרמה של 52.2 נקודות, לעומת קריאה ראשונה של 50.8. השינוי ניתן להסבר כמובן על ידי הפרשי עיתוי הדגימה, כאשר תחילת החודש  כללה, כאמור, את ה-Liberation day, והסיקור החדשותי המוגבר של זה. 

עוד בלטה בהקשר הזה ירידה בציפיות האינפלציה של העונים לסקר. ובפרט, הציפיות לשנה ירדו מרמה של 7.3% בקריאה הראשונית של המדד, ל-6.6% נוכחיים. באופן מפתיע, השיפור פה היה רוחבי יחסית בין הדמוקרטים לרפובליקנים. אבל, עדיין, ציפיות האינפלציה של הדמוקרטים נותרות גבוהות מאוד, על 9.4% לשנה. גם ציפיות האינפלציה לחמש שנים התמתנו במידה ניכרת, מ-4.6% בקריאה הראשונה למאי, ל-4.2% נוכחיים. 

החלטת הריבית הבאה של הפד, ב-18/6, תתקבל אחרי פרסום מדד המחירים של מאי. כמובן שאין מה לדבר על הורדת ריבית, בתנאים הנוכחיים. אבל להערכתנו, בהינתן ההתקדמות בהשפעת המכסים על המשק האמריקאי, עד הנקודה הזו הפד כן יידרש להסברים נוספים על האופן שבו הוא רואה את המכסים משפיעים על הכלכלה, כי כרגע פחות ברור עד כמה הם אינפלציוניים.

בישראל, נתוני ייצוא השירותים מהמדינה ממשיכים להיות חיוביים יחסית במרץ. בנתונים מקוריים, סך ייצוא השירותים צמח בקרוב ל-1.6 מיליארד דולר במהלך החודש, ל-8.2 מיליארד דולר. ואלה מותנו לצמיחה של 88 מיליון (כ-1.2%), ל-7.5 מיליארד בניכוי עונתיות. 

יצוא ההייטק ללא סטארטאפים ממשיך להוות הקטר שמוביל את ייצוא השירותים באופן כללי, עם עלייה נאה של 141 מיליון דולר, שמנטרלת ירידה דומה במרץ. ייצוא הסטארטאפים, מנגד, עמד על 225 מיליון דולר-לא חריג באופן חיובי. אבל עדיין נתון נאה, שמצטבר למספרים חיוביים אם ימשיך.

בסביבות השנתיים האחרונות מספר העובדים בהייטק בענפי השירותים היו מתונים יחסים, ואף נמנעו מלהתאושש מהירידה שאפיינה את תחילת המלחמה, אל עמוק מתחת לרף ה-300 אלף. אז עליית הפריון פה היא בהחלט ראויה לציון. 

החודש, הייתה גם מגמה חיובית בתיירות, ובשירותי התובלה למיניהם, עם גידול של כ-100 מיליון דולר ביצוא מכל אחד יחדיו. לפחות מבחינת התיירות, גם אפריל, נזכיר, היה חיובי יחסית, על רקע הרגיעה הביטחונית. ונצפה להמשך מגמה חיובית מהכיוון הזה.

בחודשים האחרונים ראינו גידול ניכר של הגירעון במאזן הסחר לכיוון ה-4 מיליארד דולר  באפריל, אחרי מעט יותר מ-3 מיליארד במרץ. התנודתיות כמובן יוחסה למכסים בארה"ב. להערכתנו, נמשיך לראות עודף בחשבון השוטף כמו שזה נראה כרגע לגבי נתוני הרבעון הראשון, שיפורסמו בעוד כשבועיים, וכנראה גם ברבעון השני של השנה. אבל נעריך בזהירות שלאור העלייה בגירעון המסחרי אלה יהיו מתונים ביחס לעודף שראינו במהלך השנים האחרונות. 

לאחר מספר חודשים חיוביים באופן בולט, המדד המשולב של בנק ישראל ירד ב-0.1% באפריל. גם נתוני החודשים הקודמים עודכנו באופן בולט כלפי מטה. כתוצאה מזה, קצב העלייה השנתית של המדד עומד כעת על 1.0%, שנגדיר כלא אופייניים לתקופה של יציאה ממלחמה. 

בניגוד לכך שבנק ישראל נוטה לקשור בין השינוי במדד לפעילות הכלכלית בהודעה לעיתונות על המדד ("נתונים אלו מבטאים המשך צמיחה מעט מתונה בפעילות הכלכלית במשק ברביע הראשון של 2025", "נתונים אלו מבטאים חולשה של הפעילות הכלכלית במשק בתחילת השנה" וכיו"ב) הפעם הוא נמנע מכך. מחד, הגורמים השליליים במדד כללו בהתחלה את ייצוא הסחורות, שהיה תנודתי כאמור בגלל השפעת מלחמת הסחר, אבל מאידך גם גורמים מבניים יותר, כמו הרכישות בכרטיסי אשראי, או שיעור המשרות הפנויות. ואולי בגלל זה פחות יש מקום להסיק מסקנות רוחביות מהירידה החודשית. אם זה יימשך גם בחודש הבא, זה כבר יהיה סיפור אחר, כך להערכתנו.

עוד על הפעילות המקומית, גם מדדי הפדיון במשק על בסיס נתוני מע"מ הציגו התכווצות לא אופיינית של 0.3%, במהלך מרץ, אשר הביאו את קצב הגידול השנתי של אלה מ-6.7%, המעידים על התאוששות מהמלחמה, ל-4.5% אופטימיים, עדיין. אבל לא בהכרח חריגים. 

עוד ב-

בנק ישראל מזהיר מפני כאוס: "זה ישליך על הכלכלה כולה"

לכתבה המלאה

בלטו בסעיפים השליליים הפעם המכירה הסיטונאית, שהתכווצה ב-2.6% במהלך החודש. עוד ניכרו המשך ירידות בפדיון בענפי התחבורה, תיקון קל בענף הבינוי, ירידה משמעותית בפדיון בענפים הפיננסיים והביטוח, כנראה על רקע החולשה במדדי המניות, במהלך החודש, וירידה של כ-5.2% בענפי ההייטק בתעשייה. במהלך החודש נרשמה גם עלייה חריגה של קרוב ל-30% בפדיון בענפי החשמל והמים, שנניח שקשורה לתזמון התשלום על אלה, ונצפה לתיקון משמעותי בחודש הבא, שישפיע שלילית על כל המדד.