עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות מנתח את השוק הישראלי: "בשבוע שעבר תהינו כיצד יתכן שהבורסה המקומית עולה על אף נתונים לא טובים והרעה במצב הבטחוני. הנחנו שהשוק עולה בשל סיבה עיקרית אחת, התקווה. לא ההמנון, אלא התקווה שביקורו של טראמפ לאיזור יביא לשינוי המיוחל במצב הגיאופוליטי שבו ישראל תזכה ליהנות מהשינויים הדרמטיים שחלו באזור בעקבות המלחמה. אלא שלפי שעה, הגעתו של טראמפ הביאה (לפחות על הנייר) ברכה בעיקר למדינות בהן ביקר כמו ערב הסעודית וקטאר".

למרות שישראל לא נכללה ברשימת הנהנים משיתופי הפעולה החדשים שנרקמו, השוק המשיך לעלות גם בשבוע שעבר. מדד ת"א 35 אמנם נשאר כמעט ללא שינוי, אבל מדד ת"א 90 (מניות "השורה השנייה") עלו ב-2%. היציבות בשוק המקומי מפתיעה לאור מספר אירועים ונתונים שלא כל כך תמכו באופטימיות ששרתה על המשקיעים בשוק. ראשית, היו אלו הטילים שהמשיכו ליפול במה שמתחיל להסתמן כעוד עונה קשה לענף התיירות, הן היוצאת ולבטח לזו הנכנסת. בהמשך הגיעו גם "בשורות" משוק הדיור ואלו לא היו מעודדות. נתוני מכירות הדירות מראים שבין ינואר למרץ נרשמה ירידה של  23%(!) במכירת דירות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד במה שמסתמן כהמשכה של מגמה שלילית בחודשים האחרונים.

הקיפאון בשוק הדיור גרם לכך שמלאי הדירות למכירה העפיל לשיא חדש של קרוב ל-80 אלף דירות חדשות. אלו כמובן אינן חדשות טובות לקבלנים (בעיקר הקטנים) שנאלצים לספוג בינתיים את עלויות המימון הגבוהות. השאלה שנשאלת לאור הנתונים הללו היא כיצד מחירי הדירות אינם יורדים? התשובה נעוצה ככל הנראה בכך שההטבות שמעניקים הקבלנים לעידוד המכירות אינן מגולמות במחירים הרשמיים שמדווחים ללמ"ס. בנוסף, כנראה שחלק מהקבלנים מקווים שהביקושים הכבושים יגרמו למחירים לחזור ולעלות, אלא שהמלאי שהולך וגדל מידי חודש מרחיק את התממשותה של התקווה הזו.

ואז הגיע מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל, כאילו כדי להוסיף סיבה נוספת לאנומליה שבין השוק לבין המציאות. המדד עלה ב-1.1%, כחצי אחוז מעל להערכות המוקדמות. ראשית, צריך לציין שהמדד שוב הושפע במידה רבה ממחירי הטיסות שעלו בכ-16% ותרמו כ-0.7% למדד. עם זאת, גם ללא העלייה במחירי הטיסות, רוב הסעיפים של המוצרים ובעיקר השירותים הבסיסיים המשיכו לעלות במה שנראה כמו המשכה של מגמת האינפלציה הבלתי נגמרת. בעיה משמעותית נוספת שנובעת מהמדד הגבוה היא שעלות המימון של בעלי משכנתאות והקבלנים שגם ככה תקועים עם מלאי גדול ומממנים חלק מהמבצעים, עלתה באופן חד.

בקיצור, כותב אזולאי, המשקולת הכלכלית (בנוסף לכל האחרות) שהציבור הישראלי סוחב על עצמו נהייתה כבדה יותר. ככל שהמגמה הזו לא תשתנה, ניתן לצפות שגם היקפי הצריכה הפרטית יושפעו מכך. חזרה לשאלה המרכזית. לאור כל הנתונים הנ"ל, כיצד יתכן שהשוק מפגין עמידות כה מרשימה? התשובה אותה נתנו בשבוע שעבר רלוונטית מן הסתם גם השבוע, המשקיעים מקווים שאיכשהו במצב הגיאופוליטי ישתנה לטובה נוכח האינטרסים של שחקנים רבים כל כך באזור וגם של אלו מחוץ לאזור. נכון לעכשיו (ראשון בבוקר) זה לא נראה כך, אבל כנראה שהתקווה והכמיהה לשינוי חזקים יותר מהמציאות. כל שנותר לנו הוא להצטרף לתקווה הזו.

בעוד שאת העליות בשוק הישראלי בסיגמא-קלאריטי מתקשים להסביר, הרי את המגמה החיובית בשוק האמריקאי (והאירופאי) קל להסביר. הביקור המוצלח של טראמפ במזרח התיכון הביא לחתימת הסכמי שיתוף פעולה בהיקף חסר תקדים בין ארה"ב לבין סעודיה וקטאר. שני אלמנטים מרכזיים אפיינו את ההסכמים. הראשון, שיתוף פעולה לקידום הנושא של בינה מלאכותית וכמובן הסכמי חימוש של נשק וציוד צבאי. התפתחותה המואצת של הבינה מלאכותית מגבירה מאוד את חשיבותה של הטכנולוגיה הזו והפיכתה לנכס אסטרטגי במאבק הבין גושי שבין סין לארה"ב.

שיתופי הפעולה שבין מדינות כמו סעודיה לארה"ב נועדו להשיג שתי מטרות עיקריות. הראשונה, ארה"ב שואפת לשמר את המדינות העשירות והחשובות האלו בצד שלה. ארה"ב נהנית מזרימת השקעות בהיקף אדיר ובתמורה היא תורמת למיצובן כמדינות בעלות חשיבות רבה בזירה הבינלאומית. כולם מרוויחים. מי שמרוויח יותר מכל מהמצב הזה הן בעיקר חברות הטכנולוגיה שייהנו מביקושים עצומים למוצרים ולשירותים שלהן, שמחזק מאוד את דעתנו ללונג חזק על חברות הטכנולוגיה. הביקור של טראמפ במזרח התיכון לצד הורדת המתח עם סין והפגישה שהתקיימה בין אוקראינה לבין רוסיה מתוך תקווה לתחילת משא ומתן לסיום המלחמה הביאו לתחושה מחודשת של "הנה בא השלום העולמי".

עד שינחת עלינו השלום המיוחל, רוב מדינות העולם ימשיכו במסע ההצטיידות הצבאית שלהן כדי למנוע "הפתעות", במה שימשיך לתמוך בחברות הביטחוניות ש"מככבות" בשנים האחרונות. הדינמיקה לא השתנתה. היא אפילו התגברה. זאת אומרת שההצטיידות הצבאית של סעודיה מכריחה למשל את איראן לפעול באופן דומה, מה שכמובן משפיע עלינו וכן הלאה. אותה דינמיקה רלוונטית כמובן גם לאירופה, לאחר שלא נראה שתחילת המשא ומתן בין רוסיה לאוקראינה מפחיתה את החששות של מדינות אירופה מפני המשך התוקפנות הרוסית. נקנה תותים וגם מכונות של מלחמה. והרבה מהן.

בעוד שטראמפ נהנה מאווירה חמימה ולבבית בביקורו במזרח התיכון, הרי שעם חזרתו הוא יגלה ששאיפתו להפחתת ריבית נתקלת בקשיים משמעותיים לאור הנתונים האחרונים. השיבוש שיצר העימות עם סין גרם לעלייה חדה בסיכון האינפלציוני.

שימו לב מה אמר השבוע מנכ"ל וולמארט שמייצג את אחת החברות שמושפעות יותר מכל חברה אחרת משיבושי האספקה: “The magnitude and speed at which these prices are coming to us is somewhat unprecedented in history”. וולמארט הודיעה עם פרסום דוחותיה הרבעוניים בשבוע שעבר שהיא מתכוונת להעלות את המחירים לאחר ששיבושי האספקה גרמו להתרוקנות של המדפים. בתגובה, טראמפ הזהיר את החברה שלא יעלו את המחירים ומוטב להם שיספגו את העלויות. יש לציין שטראמפ לא צירף לדבריו אלו עלבון אישי כלפי מנכ"ל וולמארט במה שבהחלט יכול להיחשב מצידו כגישה רכה.

וזה מה שהיה ליו"ר הפד פאוול להגיד בנושא המדיניות המוניטרית בשבוע שעבר (דגשים של סיגמא-קאלריטי): "Higher real interest rates might “reflect the possibility that inflation could be more volatile going forward than in the intercrisis period of the 2010s. We may be entering a period of more frequent, and potentially more persistent, supply shocks—a difficult challenge for the economy and for central banks.”

עוד ב-

האינפלציה מזנקת: מדד המחירים עלה ב-1.1%; קצב שנתי של 3.6%

לכתבה המלאה

קוראי הסקירה כבר מכירים את המנטרה, תנודתיות גבוהה, אינפלציה גבוהה, אין הפחתות ריבית, מתח גיאופוליטי, סדר עולמי חדש. לעיתים קצת קשה להתרגל לשינוי המציאות, בסוף מתרגלים להכל.