השוק

מכת המכסים של טראמפ: איך האיום הכלכלי השפיע על השקל?

מכסי טראמפ סודקים את הסדר העולמי ומעוררים פאניקה רבה בשווקים. בעוד השקל סופג לחצים מבלי להישבר, מדינות באירופה מתחילות לדון במיתון. כל עוד נשמור על אחריות ומוסדות עצמאיים, אף מכס או משבר רגעי לא ישברו אותנו

שי גל, מומחה לפוליטיקה בינלאומית | 8/4/2025 20:20

בנימין נתניהו ודונלד טראמפ (צילום shutterstock, פלאש 90/ לירי אגמי)

מאחורי כל גרף יש לב פועם לא של שוק אלא של ציבור רחב היקף החל מפנסיונרים, עצמאים ועד לשכירים שתוהים אם כדאי לחצות את הקווים. המטבע אינו רק שער חליפין, הוא סמן אמון ומבחן זהות לאומית ומשקף עוצמה פנימית ותגובתיות חכמה לסביבה. היום, כשמכסי הנשיא האמריקני דונלד טראמפ סודקים את הסדר העולמי והבורסה בתל אביב בפאניקה רגעית, השקל מזכיר כי המשקיעים לא מגיבים מפחד אלא מחוסן.

נכון, המסכים אדומים. הדולר שוב מתקרב ל־3.8 שקלים, וקולות מזהירים מאובדן אמון. על אף זאת, חשוב לציין כי האמון האמיתי לא נמדד ביום של ירידה, אלא במה שקורה מחר. זה הסיפור האמיתי של השקל, תגובתיות קצרה והתייצבות חזקה.

מדיניות המכסים החדשה של ארה"ב היא לא פחות מרעידת אדמה תודעתית. לראשונה מאז שנת 1985, נסדק הסכם הסחר החופשי עם ארה"ב. לא בשל עוינות אלא כחלק מאסטרטגיה רחבה הנסמכת על כללים חדשים: כוח כלכלי קובע, גם בתוך בריתות עמוקות.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ פועל לחזק את אמריקה באמצעות איום כלכלי אמין המופנה גם כלפי קרובים. המדיניות הזאת מבוססת על Loss Aversion - ההבנה שמדינות ימהרו יותר להימנע מהפסד מאשר לרדוף רווח. זאת הסיבה שהשווקים מגיבים לא למכס כשלעצמו אלא לאיום שמפעיל פחד.

ישראל היא חלק ממה שניתן לכנות "אהבה קשוחה", ברית קרובה שמתקיימת תחת איום עסקי ממשי. רה"מ נתניהו, המנהיג הזר הראשון שפוגש את נשיא ארה"ב טראמפ מאז הכרזת "יום השחרור" הכלכלי, הגיע לא כדי להתרעם אלא כדי להתאים אסטרטגיה.

בפגישה ביניהם הבהיר טראמפ: "לא בטוח שאוריד את המכסים על ישראל". לצד זאת, הנשיא האמריקני הותיר לרה"מ נתניהו דלת פתוחה למו״מ. נתניהו הציג ביטול מכסים ורפורמות אך ההישג טרם הושלם. ישראל לא מוחרגת אך מנהלת מו״מ ישיר ראשון. זאת תקווה, לא התחייבות. השנה האחרונה לימדה את המשקיעים איך מטבע מתייצב כשמערכת מתפקדת. בשבועות האחרונים נכנסו 1.2 מיליארד דולר לבנק ישראל.

הריבית יציבה על 4.5%, ובנק ישראל מעריך שהאינפלציה תתמתן והצמיחה תימשך. הנגיד הזהיר מרמת אי ודאות גבוהה, אך הדגיש שהשפעת המכסים צפויה להיות מתונה. המערכת כולה (ציבור, מוסדיים ובנק ישראל) לא איבדה את הראש. בנק ישראל נותר דרוך עם יתרות של מעל 220 מיליארד דולר ויכולת מוכחת לפעול בכל רגע. המשקיעים הזרים ממשיכים לסחור בישראל, לא מתוך חמלה אלא מתוך הבנה שהכוח הכלכלי כאן נשאר.

השקל לא מושפע ישירות מהמכסים אבל הוא מגיב לציפיות, לרגשות ולסיכונים. למרות זאת, המטבע לא קורס מפני שהכלכלה הישראלית מגוונת, עתירת ערך מוסף ויצואנית שירותים ומחוברת עמוק למערכת גלובלית שבה היא לא שחקן שולי אלא שותפה טכנולוגית ומדינית. השוק מבין כי גם מכסי טראמפ לא ישברו את הכלכלה הזאת אלא לכל היותר ייאלצו אותה להסתגל מחדש ולהתחרות ממקום חכם יותר.

זהו רגע האמת של מדיניות ישראלית נבונה - לא להרגיע בכוח, לא להתבכיין, אלא למנף. לנהל משא ומתן כמו קנדה, לדרוש החרגות, לנצל את מכסי היתר על מתחרות אחרות ולפתוח שווקים אלטרנטיביים. וכמובן, להמשיך לשדר שדרות כלכלית כי שום דבר לא מחזק את השקל כמו מנהיגות אחראית.

השקל חי וסופג לחצים בלי להישבר, זה לא מובן מאליו. כשמדינות באירופה כבר מתחילות לדון במיתון, כשהכלכלה האמריקאית מאותתת האטה וכשהשווקים בעולם שונאים אי ודאות – ישראל משדרת יציבות. לא בגלל שהיא נקייה מבעיות אלא מפני שהיא יודעת להתמודד איתן. גם לאחר הורדת הדירוג, גם בתוך מלחמה, גם מול מכסים – השקל לא קרס. כל עוד נשמור על אחריות ומוסדות עצמאיים, אף מכס או משבר רגעי לא ישברו אותנו.

מי שמביט רק במספרים של הבוקר, רואה ירידה. לעומת זאת, מי שמביט קדימה, רואה מערכת שממשיכה לנוע. השקל לא צונח, הוא נושם עמוק וממשיך הלאה. השקל אינו רק מגיב, הוא משקף מציאות. ברגעים כאלה נבחנות הכלכלה והאמונה המשותפת.