השוק

עמוס לוזון משלם ביוקר: את מי יפצה ביותר מ-15 מיליון שקל?

בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של קבוצת אדלטק על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מאוקטובר 2021, וקבע כי קבוצת לוזון, החברה הציבורית שבשליטת עמוס לוזון, תשלם לאדלטק 3.1 מיליון דולר בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית, המגיעים יחדיו לכ-15 מיליון שקל. בנוסף, חויב לוזון בהוצאות בית משפט בסף כ-150 אלף שקל
מערכת ice | 
עמוס לוזון (צילום shutterstock, תומר רוטנברג)
בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של קבוצת אדלטק על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מאוקטובר 2021, וקבע כי קבוצת לוזון, החברה הציבורית שבשליטת עמוס לוזון, תשלם לאדלטק 3.1 מיליון דולר בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית, המגיעים יחדיו לכ-15 מיליון שקל.
כמו כן, חייב העליון את לוזון בהוצאותיה של אדלטק בסך 150 אלף שקל. ההחלטה, הנפרשת על פני 44 עמודים, שמה סוף להליך שהחל בשנת 2016 בין אדלטק לדורי בנייה ומחייבת את לוזון בתשלומים שדורי בנייה התחייבה לשלם לאדלטק, כנגד סיועה של האחרונה בשילובה של דורי בניה כקבלן משנה לביצוע עבודות הנדסה אזרחית בפרויקט להקמת תחנת הכח דוראד.
השופטת גילה כנפי-שטייניץ, שכתבה את פסק הדין העיקרי, הדגישה כי התחייבותה של לוזון לשאת בעלויות העקיפות לאדלטק הייתה חלק מחוזה רחב יותר עם חברת דורי בניה, שהיתה אז חברת בת של לוזון. השופטת כנפי שטייניץ קבעה, כי הודעת הביטול שנשלחה על-ידי לוזון, ובה התיימרה לבטל את ההתחייבות לתשלום, ניתנה שלא כדין.
עוד קבעה השופטת כנפי-שטייניץ, כי לאחר שמיצתה לוזון את מלוא התועלת הכלכלית שצמחה לה מהחוזה עם דורי בניה, היא ביקשה להפיק ממנו טובת הנאה נוספת על-ידי ביטול חד-צדדי של התחייבות לתשלום מבלי לבצע השבה, דבר שלא ניתן לעשות על-פי דין.
השופט מינץ, שהצטרף לדעתה של השופטת כנפי שטייניץ, הדגיש כי לא הונחה תשתית עובדתית ומשפטית מספקת לטענת לוזון שהיא ביטלה את התחייבותה. לפיכך, הוא מסכים כי חלה על לוזון החובה לשלם לאדלטק את החוב הפסוק של דורי בניה​.
בניגוד לעמדת השופטת כנפי-שטייניץ, השופט חאלד כבוב טען בדעת מיעוט כי ההתחייבות של לוזון לשאת בתשלום "העלויות העקיפות" אינה עומדת בפני עצמה אלא תלויה בהתחייבויות ההדדיות של חברת דורי בניה. לדברי כבוב, התחייבויות אלה יש לסווג כ"חיובים שלובים," ולכן, ברגע שדורי בניה לא עמדה בחיוביה, גם החיוב של לוזון לשלם לאדלטק בטל. דעתו של כבוב, כאמור, ניתנה כדעת מיעוט.
אדלטק יוצגה על ידי עורכי הדין רוני ברקמן, יאיר לדר ואושרת אלבין-חרמון ממשרד ברקמן ושות'. קבוצת לוזון יוצגה על ידי עורכי הדין ירון קוסטליץ ואביעד שאולזון ממשרד קוסטליץ ושות'.
פסק הדין של בית המשפט העליון ניתן ברקע סכסוך רחב יותר המתנהל מזה מספר שנים בין השותפות בפרויקט תחנת הכח "דוראד", אותו יזמה קבוצת אדלטק יחד עם הקבלן אורי דורי ז"ל. התביעות ההדדיות בין השותפות, בהן קבוצת עמוס לוזון, אלומיי וקצא"א, מצויות בימים אלה בערעור בפני נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אשר גרוניס. 
במסגרת התביעה הנוכחית, שניהלה אדלטק משנת 2016 כנגד דורי בניה, חברה בת בקבוצת לוזון, טענה אדלטק כי דורי בניה מסרבת לשלם לאדלטק תשלום שהתחייבה לשלם לה בשנים 2008 ו-2010, כנגד סיועה של אדלטק בשילובה של דורי בניה כקבלן משנה לביצוע עבודות הנדסה אזרחית בפרויקט להקמת תחנת הכח דוראד. 
אדלטק טענה כי על קבוצת לוזון לשאת בתשלום מכוח הסדר שחתמה בעבר עם לוזון, ואף קיבל תוקף של החלטת בית משפט. במסגרתו, התחייבה לוזון לשאת בתשלום סך של 3.1 מיליון דולר בתוספת מע"מ מכל פסק דין שיינתן כנגד חברת הבת שלה ובמטרה למנוע בזמנו הטלת עיקולים זמניים על נכסי דורי בניה. 
ואכן, בפסק הדין הראשון בהליך, אשר קיבל את טענות אדלטק, קבעה כב' השופטת הלית סילש מבית המשפט מחוזי-מרכז כי לא רק ש"דורי בניה אכן קיבלה את עבודות ההנדסה האזרחית בדוראד בסיוע של אדלטק", אלא שטענות ההגנה שהעלתה דורי בניה "אינן עולות בקנה אחד עם חובת תום הלב המוטלת עליה".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה