השוק

בנק הפועלים: "קיץ של התייקרויות לפנינו, הריבית לא תרד השנה"

בנק הפועלים ערך את הסקירה הכלכלית השבועית שלו, והציג תחזית קודרת בנוגע ליוקר המחייה בישראל: "תחזית האינפלציה עומדת בשלב זה על 3.2%, ואנו סבורים שהסיכונים מוטים לאינפלציה גבוהה יותר. הריבית לא תרד השנה. היציבות המרשימה של ההכנסות ממסים ממתנת את עליית הגירעון?". ואילו התייקרויות נראה הקיץ?

מערכת ice | 9/6/2024 21:25 1

בנק הפועלים ערך היום (ראשו) את הסקירה הכלכלית השבועית שלו בנוגע למצב הכללי בעולם וכאן בישראל, הירידה החדה באמון הצרכנים הושפעה מגל עליות המחירים לאחר חג הפסח, וכן מהמצב הביטחוני, והעוגמה הרבה שלוותה השנה ליום הזיכרון ויום העצמאות.

"ישראל: השבוע נפתח עם שביב של תקווה לאחר שחרור ארבעה חטופים, וזאת לאחר חודש מאי שהיה ברובו עם חדשות שליליות, שתרמו לירידה חדה במדד אמון הצרכנים, שמפורסם על ידי בנק הפועלים ו-KANTAR. רמת מדד אמון הצרכנים דומה לזו של שלהי שנת 2020, בעת ההתמודדות עם הסגרים של הקורונה.

הירידה החדה באמון הצרכנים הושפעה מגל עליות המחירים לאחר חג הפסח, וכן מהמצב הביטחוני, והעוגמה הרבה שלוותה השנה ליום הזיכרון ויום העצמאות. נתוני הלמ"ס מראים כי בחודש אפריל הרכישות בכרטיסי האשראי ירדו ב-1% ופדיון רשתות השיווק ירד ב-3.4%. הצריכה הפרטית המקומית צפויה להמשיך ולהאט בחודשים הקרובים, ככל שישראלים ייסעו יותר לחו"ל.

הגירעון התקציבי עלה ב-12 החודשים האחרונים לשיעור של 7.2% מהתוצר. חצי הכוס המלאה היא שההכנסות ממסים מוסיפות לגדול, וחודש מאי היה חיובי במיוחד עם עלייה של כמעט 6% בגבייה (ריאלי בשיעור מס אחידים). חצי הכוס הריקה היא שהוצאות המשרדים האזרחיים עלו מתחילת השנה ב-19%.

הגירעון השנתי צפוי להמשיך ולעלות עד לחודש אוקטובר, אז יחלו לצאת מבסיס המדידה חודשי תחילת המלחמה, והגירעון השנתי יחל לרדת. במשרד האוצר מעריכים שללא נקיטת צעדים לקיצוץ הגירעון, זה צפוי לעמוד גם בשנה הבאה על יותר מ- 5% מהתוצר. מימון הגירעון נטו מתחילת השנה בוצע בעיקר בשוק המקומי –70%, והיתרה 30% מגויסת בחו"ל. מחירי הגיוס חזרו לעלות בשבוע החולף, והתשואה לעשר שנים עלתה ל- 4.9%.

היציבות המרשימה של ההכנסות ממסים ממתנת את עליית הגירעון. חודש מאי אופיין כאמור בגבייה גבוהה במיוחד. גם אם בוחנים את מחצית השנה הראשונה רואים יציבות במונחים ריאליים ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

היציבות המרשימה בהכנסות ממסים נובעת ממספר גורמים: מיעוט יציאות של ישראלים לחו"ל הגדיל את הצריכה המקומית ואת גביית המסים העקיפים. הגידול בהוצאות הממשלה מתבטא בהגדלת ההכנסות של חלק ממשקי הבית והעסקים.

גורם שלישי שמשפיע הוא עליות המחירים. אמנם ציינו שהיציבות היא במונחים ריאליים, אך מחירי התוצר עלו בשיעור גבוה יותר ממדד המחירים לצרכן (5.4% ברבעון הראשון לעומת שנה שעברה), וחלק גדול מהכנסות המדינה מושפע מפעילויות שלאו דווקא נמדדות במדד המחירים לצרכן.

קיץ יקר לפנינו. מחירי הנופש והארחה צפויים להיות גבוהים במיוחד, זאת לאור סגירת אתרי הנופש הסמוכים לגבול הצפון, והתייקרות מחירי הטיסות לחו"ל. מחירי הטיסות לחו"ל החלו לרדת, לאחר שמספר חברות תעופה זרות שבו לטוס לישראל, ופתיחת טרמינל 1 בנתב"ג. ההשפעה על נסיעות לחו"ל במדד המחירים לצרכן צפויה להיות בפיגור של מספר חודשים.

סקר לא מייצג שביצענו מצביע על עלייה חדה במחירי הקייטנות (דו-ספרתית) לעומת השנה שעברה, ונראה כי צפויה גם עלייה במחירי גני הילדים והצהרונים בתחילת שנת הלימודים. האוצר יתקשה להערכתנו לבלום את ההתייקרויות תוך שימוש בתקציב, וסביר לכן שהתייקרויות אלו יצאו לפועל בחודשים הקרובים. עליית השכר במשק נמשכת, וצפויה אף להאיץ בעקבות עליית שכר המינימום בחודש אפריל ב- 5.5%. תחזית האינפלציה עומדת בשלב זה על 3.2%, ואנו סבורים שהסיכונים מוטים לאינפלציה גבוהה יותר.

הריבית כנראה לא תרד השנה. סיכון האינפלציה הוא גבוה, והמדיניות הפיסקאלית המרחיבה גם היא לא תומכת בהפחתת ריבית. השווקים לא מתמחרים כעת הפחתת ריבית בשנה הקרובה. התמונה עשויה להשתנות אם נראה סיום מהיר של המלחמה שמלווה בייסוף בשער החליפין.

גלובלי: מדיניות הבנקים המרכזיים כבר לא אחידה – הבנקים המרכזיים של אירופה, קנדה, שוויץ ושבדיה החלו להפחית את הריבית, בעוד שבארה"ב הנתונים בינתיים לא תומכים בהחלטה כזו. האינפלציה בארה"ב עדיין גבוהה יותר, ונראה שהפד האמריקני לא מוכן לקחת את הסיכון שהאינפלציה תתקבע על שיעור שגבוה מ-2% לאורך זמן. לפד יש הרבה סיבות לחשוש – המדיניות הפיסקאלית גירעונית, שוק העבודה הדוק, ואפילו נשמעים קולות פוליטיים שמאיימים לבטל את עצמאות הבנק המרכזי.

בשבוע האחרון נרשמה מגמה של עליות שערים במרבית שוקי המניות בעולם. בסיכום שבועי נרשמו בארה"ב עליות שערים למרות הירידות של יום שישי. מדד ה-S&P500 עלה ב-1.3%, מדד הנאסד"ק ירד בכ-2.4% ומדד הדאו-ג'ונס עלה ב-0.3%. באירופה מדד היורוסטוקס 50 עלה ב-1.4% ומדד הדאקס בגרמניה עלה ב-0.4%. באסיה מדד הניקיי ביפן עלה בשיעור של 0.5% ואילו בסין מדד ה- CSI300 ירד בשבוע האחרון ב-0.2%. מחיר חבית נפט מסוג ברנט ירד לרמה של 79.5 דולר.

האינדיקטורים הכלכליים בארה"ב מצביעים על מגמה מעורבת בפעילות הכלכלית. הזמנות מוצרים בני קיימא עלו בחודש אפריל בדומה לצפי בשיעור של 0.6%, וללא כלי תחבורה נרשמה בהם עליה מתונה יותר של 0.4%.

מגמה דומה נרשמה גם בהזמנות ממפעלים והם עלו ב-0.7%. מדד מנהלי הרכש למגזר השירותים של ה-ISM עלה יותר מהצפי לרמה של 53.8 נקודות, והוא שב להצביע על התרחבות בפעילות. מנגד, המדד למגזר התעשייה ירד החודש בניגוד לציפיות לרמה של 48.7 נקודות. המדד למגזר התעשייה מצביע מזה 19 חודשים, למעט חודש מרץ השנה, על התכווצות בפעילות.

מגמה מעורבת גם בנתוני שוק העבודה בארה"ב. על-פי דוח התעסוקה בחודש מאי נוספו למשק האמריקני 272 אלף משרות, הרבה מעל הצפי לחודש זה שעמד על 180 אלף, אך נתוני החודשיים הקודמים עודכנו מעט כלפי מטה ב-15 אלף משרות. המשרות שנוספו החודש היו בעיקר בענפי הבריאות (68 אלף משרות חדשות), הממשלה (43 אלף) ופנאי ואירוח (42 אלף).

עם זאת, מסקר משקי הבית עולה תמונה קצת אחרת. שיעור האבטלה במאי עלה מרמה של 3.9% לרמה של 4.0%, ושיעור ההשתתפות ירד לרמה של 62.5% מרמה של 62.7%. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמצא באופן כללי במגמת ירידה מאז שנת 2000, והוא עדיין נמוך מרמתו טרם הקורונה.

אחד הגורמים שיכול להסביר את העלייה במספר המשרות הוא גל של הגירה לארה"ב, שמשפיע לא רק על מספר המשרות אלא גם על אינדיקטורים אחרים שקשורים לצריכה לדוגמה.

קצב עליית השכר השנתי שב לעלות מעל ל-4.0% ומספר המשרות הפנויות מוסיף לרדת. השכר במאי עלה מעבר לציפיות בשיעור של 0.4%, לעומת 0.3% בחודש הקודם, ושיעור עליית השכר השנתי עלה ל-4.1%. מספר המשרות הפנויות הוסיף לרדת לרמה של 8.1 מיליון באפריל, אך הרמה עדיין גבוהה מזו שנרשמה טרם משבר הקורונה.

נתונים נוספים שהתפרסמו לגבי שוק העבודה בשבוע שעבר הצביעו על התמתנות. מספר דרישות דמי אבטלה ראשוניות עלה לרמה של 229 אלף, והדרישות המתמשכות התייצבו ברמה של 1.792 מיליון. העלייה במספר המשרות ובשכר, לא תומכת בהתמתנות האינפלציה בחודשים הקרובים, ומרחיקה את הורדת הריבית בארה"ב.

הציפיות להורדת ריבית השנה פחתו ותשואות האג"ח שבו לעלות. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים ירדו במהלך השבוע האחרון מרמה של 4.5% עד לרמה של 4.29% ביום חמישי, אך לאחר פרסום דוח התעסוקה ביום שישי התשואות שבו לעלות עד לרמה של 4.43%. מגמה דומה נרשמה גם בתשואת האג"ח לחמש שנים שנסגרו בשישי בתשואה של 4.46% ובתשואה לשנתיים שעלתה לרמה של 4.89%.

ההסתברות להורדת ריבית ראשונה בנובמבר פחתה ל-79% מ-89% לפני שבוע, והשווקים מגלמים בהסתברות של כ-50% הורדת ריבית נוספת בדצמבר השנה. השבוע תתפרסם החלטת הריבית של הפד, ועל פי מרבית ההערכות, הריבית צפויה להיוותר ללא שינוי ברמה של 5.5%. החודש צפויים חברי הפד לפרסם את התחזיות שלהן לגבי הריבית, האינפלציה והצמיחה. ציפיות הריבית של חברי הפד שצפו קודם 3 הפחתות ריבית השנה, צפויות לרדת, אולי להפחתה אחת בלבד.

גוש האירו: מדד מנהלי הרכש למגזר התעשייה עלה בחודש האחרון לרמה של 47.3 נקודות, אך הוא מוסיף להצביע על התכווצות בפעילות, והמדד למגזר השירותים נותר בקירוב ללא שינוי ברמה של 53.2 נקודות. המכירות הקמעונאיות ירדו באפריל בשיעור של 0.5% וב-12 החודשים האחרונים הן נותרו ללא שינוי.

בהחלטת הריבית בשבוע האחרון ריבית גוש האירו ירדה כצפוי ב-0.25% לרמה של 3.75%. בבנק המרכזי הדגישו את הירידה בקצב האינפלציה בשנה האחרונה כמו גם את הירידה בציפיות האינפלציה, עם זאת ציינו שגם בשנה הקרובה האינפלציה צפויה להיוותר גבוהה מהיעד של 2.0%. נשיאת הבנק המרכזי האירופי, לגארד, לא התחייבה לתוואי של הפחתות ריבית נוספות, אך השווקים צופים לפחות הפחתה אחת נוספת עד סוף השנה.

עוד ב-

בנק הפועלים: סיכוני האינפלציה גבוהים, העלאות מסים בפתח

לכתבה המלאה

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, נבחר לכהונה שלישית. נרנדרה מודי יושבע השבוע לתפקיד של ראש ממשלת הודו, בפעם השלישית ברציפות. תוצאות הבחירות אומנם מאפשרות למודי כהונה של חמש שנים נוספות, אך הפעם לאחר שמפלגתו איבדה את הרוב המוחלט שהיה לה בבית התחתון של הפרלמנט, הוא יאלץ לבנות קואליציה עם מפלגה נוספת. שוק ההון הופתע מתוצאות הבחירות שכן המשקיעים ציפו, בדומה לסקרים, לניצחון סוחף של מודי ומפלגתו.