חודש פברואר היה בסך הכל חודש לא רע בשוק ההון. מה שהביא את האופטימיות לשווקים הייתה התחושה שהחלה להתגנב לליבות המשקיעים כי הבית הלבן יצליח בדרך כזו או אחרת לכפות על ממשלת נתניהו עסקה לשחרור החטופים ומכאן לרגיעה במלחמה והתחלה של דיונים אופרטיביים על "היום שאחרי".

בהנחת עבודה שתרחיש כזה מתממש הרי שגם המשקיעים צריכים להתחיל להיערך עם תיק ההשקעות שלהם לאותה עסקה לשחרור חטופים, על כל מה שהיא תביא איתה וזה אומר להיחשף קודם כל לבנקים שהם אמורים  להיות אלה שייקחו חלק משמעותי שלא לומר דרמטי ביום שאחרי, בשיקום הישובים וכן הלאה.

כשבשוק ההון ניסו בחודש פברואר לחשוב על איזה בנק יהיה במרכז העשייה ומכאן במרכז הרווחיות הרי שכאן מדברים על הבנקים הגדולים וזה אומר בראש ובראשונה בנק הפועלים שמנהל את ההון שלו בדרך שמאפשרת לו גמישות רבה מאוד. אחר כך זה בנק לאומי שאמנם יש לו כמה בעיות אבל עדיין מדובר שיכול לקחת חלק משמעותי בשיקום. אחר כך אלה כמובן דיסקונט, הבינלאומי ומזרחי.

נתון נוסף שיש לקחת בחשבון בכל הנוגע למערכת הבנקאית, אולם זה קרה בימים האחרונים, וזה ההסכם שהגיעו במערכת עם הדרג הפוליטי במסגרתו תשלם המערכת סכים חד פעמי של 2.5 מיליארד שקל לאוצר במקום שיוטל עליה מס מיוחד. ואלה פחות איו יותר חדשות טובות.