ד"ר אליאב טאוב מהחוג הרב תחומי במכללה אקדמית אשקלון, סוציולוג וחוקר החברה החרדית, מסביר בריאיון עם ice על האתגרים העומדים בפני תנועת ש"ס ויהדות התורה ועל קשר בל יינתק בין פוליטיקה לדת, על משב רוח רענן בחסידות בעלזא ועל הפער בין הגידול הדמוגרפי בחברה החרדית למספר המנדטים של המפלגות החרדיות.  

ש"ס לאן? עתידה של המפלגה החרדית לקראת בחירות 2022:

• הפרופסור ניסים ליאון מתריע מפני המהפכה שממתינה לש"ס 
• ד"ר אליאב טאוב על האתגרים בעידן שאחרי לכתו של המנהיג הרוחני
• על האביב החרדי שממתין לש"ס וליהדות התורה מעבר לפינה

צילום: יהונתן זינדל פלאש 90

המקף המחבר בין פוליטיקה לדת אינו המצאה ישראלית. מדוע כאן הוא מעורר אנטגוניזם?
"בתקופה הטרום מודרנית לפני כמה מאות שנים, הדת באשר היא, לא נדרשה לעמול כדי לגייס את ההמונים. נהפוך הוא, כאשר קיסרים ומלכים כבשו מדינות לא ניתן היה להחזיק באותם שטחים ללא אנשי הדת שהכשירו את הלבבות למען אותו שליט. עם הקידמה שהביאה איתה את הדמוקרטיה שהפכה את העם לריבון הפכה הדת לאחד הדוכנים מיני רבים לגיוס המונים בשוק הרעיונות כפי שמכנה זאת הסוציולוג החשוב פיטר ברגר. מצב זה, הכריח את הדת לעשות מאמצים מיוחדים בגיוס המצביעים שכבר אינם תומכים בה בהכרח. מכאן הדרך לחיבור שבין פוליטיקה לדת, שגם קיים בישראל כמו גם בעולם כולו, קצר. עד כדי טשטוש ההבדל בין דת לפוליטיקה".  

לכאורה קיימת סתירה בין הפוליטיקה המאוסה מטבעה לעולם הרוחני - התורני הטהור. האם המעורבות הפוליטית העמוקה של המפלגות החרדיות לא מזהמת את השולחן ערוך?  
"הרבי מצ'יבין אמר פעם שלחרדים אין מצווה ללכת לבחירות אלא חובה אבל החובה הזו היא כמו אכילת מרור – מצביעים ונרתעים מהמעשה. היגד זה, שמחבר בין מצווה לבין פוליטיקה אינו נחלת רב אחד אלא של רבים מספור. הפיכת מעשה ההצבעה לחובה דתית בקרב גדולי הרבנים כיום כבר אינו מפתיע למרות שזו אינה הלכה בשולחן ערוך. יצירת זיקה בין חובה דתית לבין פוליטיקה מסייעת בגיוס המצביעים. אולי על פי אותו רעיון ניתן להבין את פתק ההצבעה הלא אופייני של יהדות התורה שמתווספת לו המילה שבת. כאשר יהודי משלשל לקלפי פתק הצבעה של 'יהדות התורה והשבת' ניכר באותו מעשה עומק ערכי דתי שמסייע לגיוס המצביע ומחבר את הפוליטיקה לדת עד כדי טשטוש ההבדל ביניהם".

ואגב כך, כך המפלגות החרדיות לא מאבדות את המצביע האורתודוכסי שרואה חובה קדושה ומצוות עשה להצביע להן.
"אכן והיצירתית מכולן היא ללא ספק ש"ס של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שחיברה את המצביע לדת באופן ישיר ולא מתנצל. כך, על רקע הימים הנוראים והצורך בתמיכה אלקטורלית, נצפו בעבר עצרות המוניות כגון 'זכר למעמד הקהל' חווייתי במהלכו של חג הסוכות שלאחר סיום שנת שמיטה בהובלת הרב עובדיה יוסף זצ"ל. אופי אחר נשאו עצרות תשובה סביב הימים הנוראים בסימן גיוס המשתתפים לעמידה לימין המפלגה. בעצרות אלו שולבו שיעורים ונאומים של גדולי הרבנים שהוטסו במסוקים ממוקד אחד למשנהו לאורכה של הארץ וקראו להמונים לתמוך בש"ס. סגנון נוסף, שאף ריחפה מעליו עננה משפטית הוא של טקסי התרת נדרים למען אותם שהתחייבו להצביע למפלגות אחרות מש"ס ונאנקים תחת מצפונם. טקסים אלו שנעשו באמצעות המדיה ובהשתתפות בית דין נשאו אווירה של ימים נוראים ונעשו במתכונת דומה לנעשה בבתי כנסיות ערב ראש השנה. החיבור האולטימטיבי לימים נוראים וימי דין נעשה פעם אחר פעם באמצעות תקיעה בשופרות שליוו את סרטי התעמולה של ש"ס והרטיטו את הצופים".

מכאן עולה החיבור שבין דת ופוליטיקה בגיוס ההמונים עד כדי טשטוש ביניהם. אולם, האם אותה גישה דתית לגיוס המונים לפוליטיקה תמשיך ותהיה מנת חלקן של המפלגות החרדיות או שמשקל הכובד יעבור יקבל גוון כללי יותר ודתי פחות?
"ספק גדול. כאשר באתר הבית של ש"ס מוזכרת מטרת המפלגה רק כתיקון האפליה הכלכלית והחברתית בבחינת החזרת העטרה ליושנה ניכר כי המפלגה נוטה לגייס את המצביעים באמצעות מסרים שאינם דתיים ולא כבעבר. זאת ועוד, ללא נשיא מכהן למועצת חכמי התורה לא ניתן יהיה לבצע את אותם גיוסי מצביעים באופנים של עצרות תשובה המוניות והצביון המסורתי נשחק. ובכלל באמתלת הקורונה נערכו מעט מאד כינוסים של הקבלת פני רבו זאת למרות מספר סבבי בחירות סמוכים".

האביב החרדי שאתה מתאר יפסח על יהדות התורה?
"ביהדות התורה המצב גם נראה אינו כתמול שלשום והגישה הכללית תופסת לה מקום על חשבון הדת. חסידות בעלז שבחרה לחזור ברגע האחרון לחיקה של יהדות התורה זאת, לאחר שכמעט נעתרה לקבל על עצמה לימודי ליבה וחינוך ממלכתי, אינה יכולה לבטל במחי יד את הרושם שיצרה התגברותה של הפוליטיקה על ערכים דתיים".
 
איזה דגל שאינו דתי מניפים חברי הכנסת של יהדות התורה?
"הצטיינותו של ח"כ גפני נציגה הבולט של יהדות התורה, כחבר הכנסת הידידותי ביותר לסביבה מזה שנים – תחום שאינו בראש סדר היום הדתי בלשון המעטה מסייעת ללא ספק לגיוס מצביעים ברטוריקה כללית על חשבון הדתית".

אפשר לדבר על ברית החרדים עם הליכוד במונחים של חתונה קתולית?
"השיא למגמה זו הוא העיסוק ללא הרף של המפלגות החרדיות בנאמנות ויש הסוברים העיוורת לגוש הימין תומך נתניהו גם אם הגוש המקביל יתמוך בערכי הדת באופן מרחיק לכת. במצב כזה קשה לדוכן החרדי בשוק הרעיונות המודרני לבדל את הסחורה שלו ביחס לאחרים כגון בן גביר".

עוד ב-

"החרדים הם יהודים שמבקשים מהרב אישור לאכול טרפה"

לכתבה המלאה

עד כמה משקף נאמנה מספר המנדטים הממוצע של המפלגות החרדיות את הדמוגרפיה החרדית? הרי למרות הריבוי המשמעותי של האוכלוסייה החרדית לא נרשם שינוי במגמה האלקטורלית.
"אכן יהדות התורה וש"ס אינן זוכות למיצוי הפוטנציאל האלקטורלי שלהן - נושא שעלה בישיבת מועצת גדולי התורה של יהדות התורה לפני כארבעה חודשים. באותה ישיבה קבל האדמו"ר מסלונים על העובדה שאין הלימה בין הריבוי הטבעי החיובי החרדי לבין גודלה של יהדות התורה שניכר שלא רק שאינו עולה אלא שבבחירות האחרונות הידלדל יחד עם ש"ס בכ.2.5 מנדטים יחדיו. כך שנראה שטוב יעשו המפלגות החרדיות אם יחזירו עטרה ליושנה במובן המסורתי של ההיגד וידגישו יותר את הנרטיב הדתי על פני הכללי ובכך יקרצו גם לאברכים הפרושים מחיי העולם הזה".