ד"ר אליאב טאוב מהחוג הרב תחומי במכללה אקדמית אשקלון, סוציולוג וחוקר החברה החרדית, מסביר בריאיון עם ice על האתגרים העומדים בפני תנועת ש"ס ויהדות התורה הניצבות בפני שוקת שבורה בעידן שאחרי לכתם של נשיא מועצת חכמי התורה, הרב שלום כהן ומנהיג הציבור החרדי-ליטאי הרב קנייבסקי.

האם הציבור החרדי-ספרדי הולך לכיוון של התבדלות ושמרנות או שנראה אותו משלב כוחות עם מדינת ישראל?
"החוקרים פישר ובקרמן כינו בעבר את הפלגים האשכנזים המרוחקים מהציונות באמצעות המונח הסוציולוגי כת, ואת והמזרחיים החרדים שמאחדים בתוכם מנעד של אברכי משי לצד שחקני כדורגל והמעורבים עמוקות במוסדות המדינה באמצעות ש"ס - ככנסיה. בהמשך פרופ' ניסים ליאון חידד את האבחנה של המזרחיות החרדית כ'פוליטיקה של המקף' שמלמדת על תודעת מיקוף לא קלה לעיכול של מזרחיות וחרדיות. בעוד החרדיות האשכנזית נתפסת כהומוגנית וחד תרבותית, החרדיות המזרחית יוצרת מקף שמסייע למעבר ממערך חד תרבותי אשכנזי הגמוני והומוגני למערך רב תרבותי של זהויות חרדיות וישראליות".  

עד כדי הזדהות עם הנרטיב הציוני?
"מי שעוקב אחרי הטרמינולוגיה של נציגי ש"ס בכנסת, כגון ח"כ ארבל, מגלה כי השיח המקפי מזכיר ציונות דתית ופחות דתית חרדית. 'הפרובלמטיקה החברתית שבין חרדיות ומזרחיות' כפי שכינה אותה ליאון מקבלת, כך נראה, זווית יותר מזרחית מגוונת ופחות חרדית. זאת בעיקר לאחר הליכתה של דמותו התורנית המסורתית של הרב עובדיה יוסף, ששידרה אותנטיות מזרחית חרדית תורנית, פרי דורות קודמים וחיפתה על הפרובלמטיקה שבין חרדיות ומזרחיות. העדר נשיא למועצת חכמי התורה, אינה מוסיפה למיתוג החרדי של ש"ס ויוצרת מעין וואקום ולגיטימציה לזהויות שונות בתוכה".     

האשכנזיות החרדית גם מראה סימנים בהליכה דומה?
"'הפוליטיקה של המקף' הופכת להיות גם מנת חלקה של יהדות התורה. החרדיות האשכנזית בדומה לחרדיות המזרחית ממוססת את החזית האידיאולוגית האחידה המרוחקת מהמדינה ומתקרבת לפיצול של זהויות חרדיות אשכנזיות אידיאולוגיות שונות, המעמיקות את מעורבותן עם מוסדות המדינה. התשובה לכך חיובית וכוללת סימנים רבים והולכים".

בוא תעשה לנו בבקשה סדר במשבר החמור ביהדות התורה למי שלא מצוי בפרטים
"כחודשיים לפני הבחירות לכנסת ה-25 וערב הגשת הרשימות, יהדות התורה מפוצלת מתמיד או ליתר דיוק ממוקפת מתמיד. חסידות בעלזא המשמעותית, שחווה טלטלה כלכלית מאיימת להתפצל מיהדות התורה, בין השאר בשל פשרה אידיאולוגית משמעותית ולפיה החסידות נוטה לקבל על עצמה לימודי ליבה. זאת, תמורת תמיכת משרד החינוך במוסדותיה. הליטאים מצידם, נמצאים גם הם בסכנת פיצול מיהדות התורה ולמעשה חווים מבוי סתום במו"מ מול החסידים לקראת הקמת הרשימות. התנגדות נרשמת במפתיע מצד הנשים הליטאיות אך לא רק, כלפי הרב גולדקנופף, מנהיגם החדש של חסידות גור ביהדות התורה. הרב גולדקנופף היה בעברו ראש רשת הגנים החרדיים, והתנהלותו באופן תשלום שכר הגננות קוממה נשים רבות. ואגב הליטאים, מבחינה אידיאולוגית גם הם לא טמנו ידם בצלחת והקימו זה מכבר לראשונה סיעה ("ארץ הקודש") בהסתדרות הציונית, מה שבעבר לא היה עולה על הדעת.  ההתקרבות 'המקפית' של חסידות גור התרחשה כבר לפני 4 שנים כאשר ליצמן נציגם הפוליטי הבולט הפך לראשונה ומאז שנות החמישים של המאה העשרים לשר רשמי בממשלת ישראל, במקום סגן שר כפי שהיה נהוג בדוקטרינת ההתרחקות האשכנזית".
 
כיצד ישפיע המשבר על החברה החרדית?
"באם נחזור לסיפור בו התחלנו נדמה כי המעבר של החרדיות האשכנזית להתענג על מנעמי השלטון כורתת את הענף האידיאולוגי ההומוגני עליו יושבת יהדות התורה ושעשוי להשפיע דרמטית על מהלך של הקמת ממשלת ימין. במילים אחרות אל תקרא עוד מפלגות חרדיות אנטי ציוניות אלא מפלגות חרדיות – ציוניות".        

לסיום מספר ד"ר טאוב אנקדוטה משעשעת: "מספרים על יהודי שהלך לרופא כדי שיצילו ממחלתו חשוכת המרפא. אותו רופא לא מצא מזור למחלה פרט לאכילת "אוכל טרף". אותו יהודי פנה בצר לו לרבו וביקש היתר. הרב פסק לו שיאכל טרף אבל לא ימצוץ את העצמות. מעשה זה, שנחזור אליו בהמשך, מתאר בדרך הלצה את היחס של החרדים לציונות ולמדינת ישראל"

עוד ב-

מי רוצה להדיח את ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה?

לכתבה המלאה