בשבת האחרונה יו"ר ש"ס אריה דרעי חילק סוכריות בבית הכנסת. כשבאו הילדים והתנפלו עליו לדרוש את ליטרת הסוכר שלהם אמר דרעי ברצינות גמורה: "קודם הבנות ואח"כ הבנים". ואז נזכרתי שדרעי דיבר איתי פעם על כמה חשוב לשלב נשים בעמדות מפתח ואף הצהיר בפני באותה הזדמנות על כוונתו לשבץ בבוא העת אישה במפלגת ש"ס.

משם המשכתי לביתי שניצב ממש במקרה מול ביתו של דרעי והרהרתי בריאיון שערכתי עם יו"ר ש"ס בעבר אז הצהיר לראשונה על כוונתו לחזור לחיים הפוליטיים. לאחר שהסתיים הריאיון הרשמי גילה דרעי את צפונות לבו. גישתו המתונה לסוגיות ציבוריות בוערות הדהימה אותי. התקבל אצלי הרושם שקיים הבדל תהומי בין דמותו הציבורית לבין העמדות וההשקפות שהוא מבטא בשיחות סגורות, הרחק מאור הזרקורים. לו רק היה דרעי משחרר את חרצובות לשונו ומכריז על עמדותיו קבל עם ועדה, יוקרתו האישית הייתה מרקיעה לשחקים ומעמדו הציבורי היה מקבל ממד של ממלכתיות..

בעת הזו, עולה יותר מתמיד הצורך במבוגר האחראי בפוליטיקה החרדית, בפרט כשסוגיות דת ומדינה עתידות לשוב למרכז הדיון הציבורי. ליו"ר ש"ס, אריה דרעי, יש יתרון בהקשר הזה. אין לו יריבים מבית והוא משוחרר מעולו של רבו המנוח, עובדיה יוסף, ולמעשה שולט במועצת חכמי התורה של ש"ס. אמנם הוא עומד בראש מפלגה סקטוריאלית, אך אם יידרש לרפורמות קוסמטיות הכוללות סטייה מקו המחשבה המסורתי ולהכרעות שניתן להתגמש בהן בנושאי דת ומדינה, יהיה לו המנדט של מצביעיו המסורתיים, שממילא דוגלים במתינות ובפשרות.

רוב החרדים רואים בו אחד משלהם. תורתו מתמצה בשלושה "כנים": כן לשילוב חרדים בעולם האקדמי והתעסוקתי, כן לגיוס מבוקר לצה"ל, כן לחיבור מעמיק והולך בין החברה החרדית לחברה החילונית. רוב הפוליטיקאים החילונים נוטים לו חיבה עזה. בגיל 63 דרעי הוא אדם מפוכח יותר, המוכן להתגמש ולעגל פינות שמזמן איבדו את חדותן. בשמאל זוכרים לו את תמיכתה של ש"ס ביצחק רבין ובמהלכיו למען השלום. בימין זוכרים לו את הברית עם הליכוד בראשות נתניהו ולדור הצעיר שלא ידע את אוסלו ואת שנות התשעים הסוערות אין משקעים ורגשות טינה.
 
בקרב העסקנים החרדים, אין אדם אמיץ שמתבלט בשיעור קומתו. דרעי מקובל על זרמים שונים בחברה החרדית, הוא בוגר ישיבות אשכנזיות והיה מקורב לרב שך, ועד היום הוא מקיים קשר רציף עם מנהיגי הציבור הליטאי ומתאם עימם מהלכים. 

עוד ב-

דרעי איים לפוצץ ריאיון: "לא ביקשתי להתראיין אצלכם"

לכתבה המלאה

דרעי הוא גורם ממתן וגם אוטונומי לקבל החלטות, בשעה שעמיתיו האשכנזים מיהדות התורה כפופים לסמכות רבותיהם ונשמעים לדעת תורה של הרב גרשון אדלשטיין ושעל פיו יישק דבר. האם דרעי יממש את חובתו ויהפוך למבוגר האחראי בהתקרב הסופה הבאה? בזמן שיו"ר מפלגת העבודה השרה מירב מיכאלי מכריזה על רכבת בשבת ויו"ר מרצ מפנטזת על מרחב ציבורי פתוח בשבת - ועל פי החרדים, צביון המדינה היהודית בסכנה. אך בל נטעה, גם מי שפתוח לדיאלוג ותומך בוויתורים מפליגים מקרב הציבור החרדי, לא ייסוג מדברים שבנפש, כמו התנגדות לפתיחת המרחב הציבורי בשבת, לנישואים אזרחיים או לפגיעה בצביונה היהודי של ישראל. דווקא משום כך, דרעי הוא כנראה האיש שנכנס אל הוואקום המנהיגותי שנוצר בחברה החרדית, ויש לו היכולת לתווך בינה לבין החברה הישראלית הרחבה.