סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, שובר את השתיקה סביב אחד הנושאים הרגישים ביותר בעולם הבינה המלאכותית - פרטיות המשתמשים. בראיון בארה"ב הביע אלטמן דאגה מהשימוש הגובר ב-ChatGPT למטרות טיפול רגשי ותמיכה נפשית, במיוחד בקרב צעירים. לדבריו, בניגוד לשיחות עם פסיכולוג, עורך דין או רופא, שבהן קיים חיסיון משפטי שמגן על תוכן השיחה, כל שיחה עם בינה מלאכותית אינה נהנית מהגנה כזו, לפחות לא בשלב הזה.

"המון אנשים מדברים עם ChatGPT על הדברים הכי אישיים בחיים שלהם", אמר אלטמן. "אנשים, בעיקר צעירים, משתמשים בו כמו במאמן לחיים או כמטפל רגשי. הם שואלים שאלות כמו 'מה לעשות כשיש בעיה במערכת יחסים?' - אבל בשונה משיחה עם איש מקצוע, כאן אין כל הגנה משפטית על מה שנאמר".

לטענת אלטמן, הסכנה המרכזית היא שיחות אישיות שעלולות לשמש נגד המשתמשים במקרה של תביעה או הליך משפטי. מאחר שאין הסדרה חוקית שמגדירה את המידע הזה כחסוי, OpenAI עלולה להידרש לחשוף את תוכן השיחות בבתי משפט. "זה מצב מעוות לגמרי," אמר אלטמן. "אנחנו צריכים עקרונות פרטיות ברורים בשיחות עם בינה מלאכותית, בדיוק כמו שיש עם פסיכולוג".

בינתיים, החברה עצמה מבינה שהיעדר הגנה כזו עשוי להוות חסם מהותי לאימוץ נרחב יותר של ChatGPT, במיוחד כשמדובר בשימושים רגישים ואישיים. סוגיית הפרטיות כבר עומדת בלב מאבק משפטי בין OpenAI לעיתון הניו יורק טיימס, במסגרתו נדרש אלטמן לשמר שיחות של מאות מיליוני משתמשים ברחבי העולם, למעט לקוחות ארגוניים שמשתמשים בגרסת ה-Enterprise של ChatGPT.

בשלב הזה, המשתמשים הם אלה שצריכים להפעיל שיקול דעת ולנהוג בזהירות. "אני מבין לגמרי את מי שלא מרגיש בנוח להשתמש ב-ChatGPT בלי להבין קודם מה רמת הפרטיות שם", אמר אלטמן. "רק כשיהיה ברור מבחינה משפטית מה מותר ומה אסור, יהיה אפשר להשתמש בו בלי דאגות".

האזהרה של סם אלטמן מגיעה בתקופה שבה יותר ויותר אנשים מסתמכים על בינה מלאכותית לא רק למידע טכני, אלא גם לתמיכה רגשית. כל עוד החוק לא מדביק את קצב ההתפתחות של הטכנולוגיה, על המשתמשים להבין את הסיכון ולנהוג באחריות, במיוחד בכל הנוגע לשיחות אישיות, מידע רפואי או רגשי, ובעיות זוגיות. זה לא אומר שצריך להפסיק להשתמש בבינה מלאכותית, אבל בהחלט צריך לחשוב פעמיים לפני שחושפים בפניה פרטים אישיים.