מי אמר שצריך קואליציה רחבה כשיש לך מחבט קטן ומטרה ממוקדת? ביום ראשון האחרון, בזמן שהעולם בחוץ סוער, ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט להראות לכולם שגם בטניס שולחן הוא לא מתכוון לפנות את המגרש בלי קרב. זה התחיל כמשחק ידידותי, אבל הסתיים בדו קרב מותח שהוכיח כי כשזה מגיע לפינג-פונג - או בשמו הרשמי, טניס שולחן - ביבי כאן כדי לנצח.

הסצנה נראתה כאילו נלקחה מסרט ספורט דרמטי: הכדור הקטן מקפץ מצד לצד, המתח באוויר בשיאו, ואז זה קרה. הנחתה אחת מדויקת, הכדור פוגע בשולחן היריב, וזהו - המשחק הוכרע. הקהל הקטן מסביב לא נשאר אדיש ופרץ בקריאות "הופה!" ספונטניות (או לפחות סמי-ספונטניות) שליוו את מחיאות הכפיים הסוערות. נתניהו עצמו, שלא הסתיר את שביעות רצונו מהניצחון המוחץ, הניף את ידיו באוויר באקט של ניצחון קלאסי, משאיר את היריב לתהות אם אולי כדאי לו לבקש ספירה חוזרת של הנקודות.
 

עוד ב-

המקורב לנתניהו שמורחק מלשכתו בשל החקירות: "לא מצליח להכיל געגוע"

לכתבה המלאה

למי שתהה איך הקסם הזה קורה, נזכיר שהחוקים פשוטים אך נוקשים: המטרה היא להעביר את הכדור מעל הרשת כך שינחת בשטח היריב מבלי שיוכל להחזירו כחוק. הכל מתחיל בהגשה - הכדור חייב לפגוע קודם בצד שלך, לדלג מעל הרשת ולנחות בצד השני. במהלך הראלי, מותר לכדור לקפוץ פעם אחת בלבד על השולחן לפני ההחזרה. אם היריב מחטיא, פוגע ברשת, או נותן לכדור לקפוץ פעמיים - הנקודה שלכם. המשחק רץ עד 11 נקודות, כשההגשה מתחלפת בכל שתי נקודות, והמנצח הוא זה שמצליח לשמור על פער של שתי נקודות לפחות. נתניהו, כך נראה, שלט בטכניקה הזו כאילו מדובר בניהול משבר ממשלתי, רק עם הרבה יותר אדרנלין ופחות מסמכים.