אחרי הדרמה הגיאופוליטית של תחילת ינואר, השתלטות אמריקאית על מכליות נפט הקשורות לונצואלה, וצעדים שמטרתם הידוק השליטה בזרימות הנפט מהמדינה, שבה והתלקחה שמועה ותיקה. האם למשטר בקראקס יש קופה שחורה של ביטקוין, היקף הנמדד במאות אלפים? לפי דיווחים בתקשורת הבינלאומית, ארה״ב החרימה שתי מכליות שוברות־סנקציות, אחת מהן תחת דגל רוסי, מהלך שנתפס כחלק ממערך לחץ רחב יותר על משק האנרגיה הונצואלי.

מקור השמועה ל־600 אלף BTC אינו רישום על־שרשרת, אלא חישוב גס לאחור. אם חלק ניכר ממכירות הזהב של ונצואלה מאז 2018 הוסב בשקט לקריפטו, ייתכן תיאורטית שהצטברו מאות אלפי מטבעות. אלא שהנחת־יסוד זו נשענת על מתמטיקה, לא על זיהוי ארנקים. חוקרי בלוקצ׳יין בולטים מדגישים, עד כה לא אותרו ארנקים ממשלתיים המאשרים החזקה כזו. מי שמציג טענה חריגה, מתבקש להביא הוכחה חריגה.

כדי להבין למה השיח מקבל חמצן, צריך לזכור, ונצואלה אימצה מטבעות דיגיטליים מוקדם יחסית, כולל ניסוי הפטרו (מטבע דיגיטלי ריבוני מגובה נפט) שנגנז בהמשך, והשתמשה במנגנוני תשלום קריפטוגרפיים לעקיפת חסמים במערכת הבנקאות. במקביל, הרגולטור המקומי הידק את הרסן, ב־2024 נאסרה כריית ביטקוין במדינה והוחרמו מתקני כרייה רבים, הוכחה לכך שהמדיניות כלפי קריפטו הייתה הפכפכה ותלוית־נסיבות. יחד, אלה יוצרים סביבה שבה שימוש בקריפטו על־ידי גופים מדינתיים אינו מופרך, אבל גם אינו שקוף.

ומה אומרים הנתונים הציבוריים? מאגרי מי מחזיק ביטקוין הפתוחים לציבור מצביעים לכל היותר על מאות מטבעות המיוחסים למדינה, סדרי גודל רחוקים מאד מ־600 אלף. גם פלטפורמות אנליטיקה מסחריות שבחנו אשכולות כתובות המקושרים לגופים ונצואליים לא פרסמו עדות מאמתת לרזרבה בקנה־מידה כזה. חשוב להדגיש, היעדר ראיה אינו הוכחה לאי־קיומה, אבל עד לפרסום עקבות על־שרשרת, הטענה נשארת ברמת ספקולציה בלבד.

הקונטקסט המאקרו מחזק את התיאבון לתיאוריות. אם וושינגטון מהדקת שליטה בסחר הנפט הונצואלי ומשיתה חרמות ימיים, שימוש בנכסים דיגיטליים ניידים, קשים לצנזורה וקלים להעברה חוצת־גבולות, נשמע כמו פתרון עקיף. אלא שגם כאן המציאות פחות רומנטית. תנועות בהיקפים של עשרות מיליארדי דולרים על רשת ציבורית נוטות להשאיר שובל שניתן לאבחן באמצעות כלים מודרניים. עד כה, שובל כזה לא זוהה.

מה כן אפשר לטעון, ארה״ב הסלימה את אכיפת הסנקציות, כולל תפיסת מכליות, והמתיחות האזורית גבוהה, לוונצואלה היסטוריה של ניסויי קריפטו ממלכתיים ושימושים לא־שקופים באמצעי תשלום אלטרנטיביים,  ואין עדות על־שרשרת שמאששת רזרבה של מאות אלפי BTC. שלוש הנקודות הללו מספקות מסגרת ביקורתית. סביר להניח שקיימות החזקות דיגיטליות שונות ברמת מוסדות־צל או מתווכים, אבל הקפיצה המחשבתית ל־600 אלף מטבעות דורשת הוכחה שלא הוצגה.

עוד ב-

ביטקוין, S&P 500 או ת"א 125? איזו השקעה משתלמת יותר בטווח של 5 שנים

לכתבה המלאה

בשורה התחתונה, הסיפור על רזרבת ביטקוין סודית מפתה, במיוחד כשנרטיב של סנקציות, מכליות ותפיסות נכסים נמצא בכותרות. נכון לעכשיו, מדובר בהשערה חסרת ביסוס קריפטוגרפי גלוי. מי שמאמין בגרסה הזו יצטרך להראות את הדבר היחיד שאי־אפשר להתווכח איתו, כתובות, סכומים וקישור מהימן לבעלים מדינתיים. עד אז, סקפטיות בריאה, מעקב אחרי שרשראות ודרישה לראיות נשארים הכלים הטובים ביותר.
 

הכתבה אינה מהווה המלצה להשקעה. 
 

אלרואי אגם: חוקר ואסטרטג השקעות המשלב מומחיות בשוק ההון, הייטק ועולם הקריפטו. מספק ניתוחים ותובנות לאיתור הזדמנויות השקעה בנכסים מסורתיים ודיגיטליים.