בדוח שפרסם לאחרונה בנק ישראל, ניכרת מגמה ברורה: לקדם תחרות במערכת הבנקאית, במיוחד בתחום העסקים הקטנים ומשקי בית פרטיים. הדוח ממליץ לאפשר כניסה של שחקנים חדשים לשוק – בנקים קטנים שיתמקדו בשירותים מוגבלים, ויקבלו רישיון בהתאם לרמת הסיכון הנמוכה שלהם.

כיום, 5 הבנקים הגדולים בישראל שולטים בכ-95% מהשוק – והרגולציה המוצעת עשויה לאפשר לראשונה מזה עשורים תחרות אמיתית. ההצעה כוללת גם הקלה בדרישות כמו קבלת רישיון עם הון עצמי נמוך יותר ויכולת לספק שירותים בסיסיים בלבד. מדובר במהלך שיכול לשנות את כללי המשחק, אך מומחים מזהירים כי ללא פיקוח ציבורי עצמאי וייצוג ציבורי – ייתכן שלא נראה שינוי מהותי.

מהשוואה עם מדינות אחרות עולה כי המדינה הכי שמרנית בעולם בכל הקשור לאישור שחקנים בנקאיים חדשים היא ישראל. במדד שמרנות רגולטורית שפורסם בדוח, דורגה ישראל במקום 38 מתוך 38, לצד מדינות כמו סלובקיה והונגריה. לעומת זאת, מדינות מערביות כמו הולנד, אוסטרליה ואנגליה איפשרו כבר לפני שנים הקמת בנקים דיגיטליים קטנים – מהלך שגרם להוזלת עמלות, שיפור השירות והשקיפות כלפי הלקוחות. איתן פדן, יו"ר פורום הבנקים שוק ההון וביטוח בתוכנית ההנהגה הכלכלית של ישראל, התייחס לדוח: "נדרש גם פיקוח ציבורי עצמאי, עם ייצוג לגופים כמו איגוד הדירקטורים, כדי לוודא שהשינוי איננו רק סמנטי אלא מהותי." עוד הוסיף כי "תחרות אמיתית מתאפשרת רק אם כל השחקנים מקבלים הזדמנות שווה ומשרתים את הציבור ולא את עצמם"

ומה לגבי חדשנות? הדוח לא מתייחס לנכסים דיגיטליים או שירותים הקשורים לקריפטו בכלל – נושא חם בשיח הפיננסי הגלובלי ובשווקים הפיננסיים בעשור הנוכחי. עם זאת, בנספח לפעילויות המותרות לבנקים נרמז כי ייתכן ויותר לבנקים חדשים לספק שירותים בנכסים או זכויות בנכסים. האם מדובר בפתח לעתיד חדש שבו גם לקוחות פרטיים יוכלו ליהנות מחשבון בנק קטן – עם שירותי קריפטו? ימים יגידו.