שוק התה בישראל, אחד ממוצרי הצריכה הבסיסיים כמעט בכל בית, מתגלה כזירה בעייתית במיוחד בכל הקשור לתחרות ולמחירים. נתונים והערכות שמסתובבים בענף מצביעים על ריכוזיות חריגה, פערי מחירים חדים בין מותגים ומציאות שבה הצרכן משלם הרבה יותר ממה שהיה יכול לשלם בשוק פתוח באמת. עבור מוצר יומיומי, זול לייצור ובעל חלופות רבות בעולם, המחירים בישראל מציירים תמונה אחרת לגמרי.

לפי הערכות מומחים בשוק, כ-75% משוק התה בישראל מוחזק בידי חברה אחת, ויסוצקי,  נתון שמציב אותה בעמדת כוח משמעותית מול קמעונאים, יבואנים וצרכנים. אותה חברה הוכרזה כמונופול, אך בשנתיים האחרונות העלתה מחירים פעמיים, מהלך שמעורר שאלות קשות לגבי האפקטיביות של ההכרזה הזו בפועל. כאשר שחקן דומיננטי מעלה מחירים בשוק שבו התחרות מוגבלת, התוצאה כמעט תמיד מתגלגלת לכיס של הציבור.

יבואן תה קטן שנפגע מהמצב תיאר זאת בצורה חדה לתוכנית הצינור: "בגלל שאנחנו זולים ואין לנו את האלמנט של החזירות הוציאו אותנו ממקומות שהיינו במשך שנים. בגלל זה, יוקר המחיה זה פרמטר לחוסר התחרות". לדבריו, דווקא מותגים שמציעים מחיר נמוך יותר מתקשים להישאר על המדפים, לא בגלל איכות או ביקוש, אלא בשל מאזן הכוחות מול גורמים חזקים בשוק.

גם במספרים היבשים קשה להתעלם מהפערים. חבילת תה של ויסוצקי נמכרת במחיר של כ-14.9 שקלים במקרה הזול ביותר, בעוד שחבילת תה של קדמה לדוגמה נמכרת בכ-8 שקלים בלבד. מדובר בפער של כמעט פי שניים על מוצר דומה, פער שמעלה סימני שאלה אצל כל צרכן שמנסה להבין על מה בדיוק הוא משלם. יתרה מכך, במבחן טעם ספונטני שנערך על ידי ערוץ 13, קדמה אף ניצחה, נתון שמערער את הטענה כי המחיר הגבוה משקף בהכרח איכות עדיפה.

עוד ב-

עוד מכה לארנק: החשמל מתייקר החל מינואר 2026 - זה מה שתשלמו

לכתבה המלאה

ויסוצקי מסרה בתגובה בצינור: "למעלה מעשר שנים ויסוצקי לא העלתה מחיר, למרות עליה בתשומות הייצור. היינו שמחים אם עלויות הייצור בישראל היו נמוכות כמו באירופה. החברה אינה אחראית על המחיר לצרכן על פי חוק. היבוא בקטגוריית התה חופשי ופתוח לכולם".