הישראלים משאירים את הארנק בבית – ומשלמים בסמארטפון. לפי נתונים חדשים של חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), ההוצאות של הציבור הישראלי בארנקים דיגיטליים הסתכמו בחצי השנה הראשונה של 2025 ב־43.05 מיליארד ש"ח , עלייה חדה של 41.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

הנתונים מצביעים על כך שהשימוש בארנקים דיגיטליים, כמו Apple Pay, Google Pay, Bit, Pepper Pay ואחרים, הופך במהירות לנפוץ ונוח יותר עבור ציבור הולך וגדל. ההוצאה היומית הממוצעת דרך ארנקים דיגיטליים עומדת כבר על 237.84 מיליון ש"ח – כמעט 16% מכלל השימוש בכרטיסי אשראי בישראל.

מהנתונים עולה כי ברבעון הראשון של השנה, הארנקים הדיגיטליים היוו 38.2% מסך ההוצאות של הציבור בעסקאות פיזיות בבתי עסק. סך ההוצאות הכללי בעסקאות פיזיות באותה תקופה עמד על כ-112.6 מיליארד ש"ח, כאשר בארנקים הדיגיטליים הוצאו מעל 43 מיליארד ש"ח. לשם השוואה, בחציון המקביל של 2024, ההוצאות בארנקים דיגיטליים הסתכמו ב־30.3 מיליארד ש"ח בלבד.
הפריסה הרחבה של הארנקים הדיגיטליים ניכרת כמעט בכל תחום צרכני. יותר ממחצית מסך ההוצאות – 52.7% – בוצעו בענפי המזון: 10.6 מיליארד ש"ח ברשתות השיווק, 7.7 מיליארד ש"ח במסעדות ובתי קפה, 3.2 מיליארד ש"ח במכולות ופיצוציות ו-1.2 מיליארד ש"ח במעדניות, קצביות ומאפיות. בנוסף, תחום ההלבשה וההנעלה היווה 10.1% מההוצאות בארנקים דיגיטליים, והוצאות על מוצרי חשמל ואלקטרוניקה הגיעו ל־6.5%.

לדברי סמנכ"לית הפיתוח העסקי, השיווק והמכירות בשב"א, טלי הולנברג, "ההוצאות והשימוש של הציבור הישראלי בארנקים דיגיטליים נמצאים בצמיחה מואצת. מדובר בעלייה גבוהה מאוד, למרות שבתחום העסקאות הפיזיות נרשמה עלייה מתונה בלבד, כנראה בעקבות מגבלות ביטחוניות והשפעות כלכליות. אנחנו רואים שהארנקים הדיגיטליים הופכים לבחירה מועדפת – גם בענפים מסורתיים כמו מזון, וגם בעולמות צריכה כמו אופנה, חשמל, פארמה ופנאי".

עוד ב-

אמון הצרכנים נשבר: הנתונים מחריפים

לכתבה המלאה

שימוש בארנק דיגיטלי נחשב לבטוח, מהיר ונוח יותר – ובעיקר לא דורש מהצרכן לזכור את הארנק הפיזי בבית. השינוי בהרגלי התשלום, שתחילתו במגפת הקורונה, ממשיך להעמיק, ובשב"א מעריכים כי המגמה הזו תתחזק עוד יותר בשנים הקרובות.