כסף וצרכנות
מנהלי הרשת המצליחה: "עבדנו על מלגזה, הסניף הלך טוטאל לוס"
אדם פרידלר ואוהד סנדלר, מייסדי ובעלי הרשת גוד פארם, בראיון חסר מעצורים: "עובדי עירייה גנבו את כל התכולה", "אנשים קנו כמויות לא סבירות", "המדינה שבויה בידי מספר ספקים שעובדים עם הקופות", "הרפורמה של ברקת לא תשנה את יוקר המחיה"
"משברים הם כבר לא אירוע חריג – הם המציאות היומיומית שלנו", כך אומרים אדם פרידלר ואוהד סנדלר, מייסדי ומנכ"לי רשת גוד פארם, בראיון פתוח שבו הם לא מהססים לדבר על הכול: מהתמודדות עם התקיפה האיראנית שהביאה לסגרים, מחסור בעובדים ועד הבעיות המבניות של המשק הישראלי – יוקר המחיה, הכשל ברגולציה, והיעדר תחרות אמיתית.
לצד העשייה ברשת שמפעילה כמעט 70 סניפים ומעסיקה למעלה מאלף עובדים, הם לא עוצרים גם ביוזמות חדשות, ובמקביל לא שוכחים את המחיר האישי. "הרשת עוד לא מימשה רבע מהפוטנציאל שלה", הם אומרים – ומדברים על שגרה, שליחות, עייפות, והצורך הבוער בתחרות חופשית באמת.
איך עבר השבוע האחרון ברשת?
"אנחנו מתורגלים. נראה שאנחנו יותר מנהלים משברים מאשר מנהלים עסק. מאז הקורונה ב-2020 אנחנו פועלים כמעט ברצף של אילוצים, אילתורים ואתגרים בלתי פוסקים. למדנו לעבוד מתוך מציאות של כאוס. בכל פעם קרה משהו, ובכל פעם הצלחנו לחשוב אחרת ולעשות צעד עסקי שהתברר כמשתלם. אבל הפעם – זה היה שונה. היה קשה מאוד לחשוב בכלל על עסקים. אנחנו מוגדרים כחיוניים, אנחנו תמיד פתוחים. ביום הראשון של הלחימה כבר היינו צריכים להפעיל סניפים, לדאוג לעובדים שהיו בחרדה, להבטיח רציפות תפקודית. בסופו של דבר, גם אנחנו, עבדנו פיזית בין אם במחסן, על מלגזה, או באמצע הלילה. בנוסף, שני סניפים שלנו נפגעו. הסניף ברחובות נפגע טוטאל לוס. גם הסניף בביה"ח סורוקה בבאר שבע נפגע, אבל הוא בתהליך שיקום. לשמחתנו, בדיוק לפני שבועיים פתחנו סניף חדש ברחובות – כך שהוא ממלא חלק מהחסר. אנחנו מקווים שבסורוקה נחזור לפעילות בתוך כשבועיים-שלושה".
"אנחנו מתורגלים. נראה שאנחנו יותר מנהלים משברים מאשר מנהלים עסק. מאז הקורונה ב-2020 אנחנו פועלים כמעט ברצף של אילוצים, אילתורים ואתגרים בלתי פוסקים. למדנו לעבוד מתוך מציאות של כאוס. בכל פעם קרה משהו, ובכל פעם הצלחנו לחשוב אחרת ולעשות צעד עסקי שהתברר כמשתלם. אבל הפעם – זה היה שונה. היה קשה מאוד לחשוב בכלל על עסקים. אנחנו מוגדרים כחיוניים, אנחנו תמיד פתוחים. ביום הראשון של הלחימה כבר היינו צריכים להפעיל סניפים, לדאוג לעובדים שהיו בחרדה, להבטיח רציפות תפקודית. בסופו של דבר, גם אנחנו, עבדנו פיזית בין אם במחסן, על מלגזה, או באמצע הלילה. בנוסף, שני סניפים שלנו נפגעו. הסניף ברחובות נפגע טוטאל לוס. גם הסניף בביה"ח סורוקה בבאר שבע נפגע, אבל הוא בתהליך שיקום. לשמחתנו, בדיוק לפני שבועיים פתחנו סניף חדש ברחובות – כך שהוא ממלא חלק מהחסר. אנחנו מקווים שבסורוקה נחזור לפעילות בתוך כשבועיים-שלושה".
מה קרה עם הפגיעה והבזיזה ברחובות?
"זו הייתה סיטואציה אבסורדית. נאמר לנו שאסור להיכנס לסניף – אז שמרנו על ההנחיות, למרות שרצינו לקחת ציוד חשוב כמו מחשבים, מזומנים, בשמים יקרים. אבל אז שמענו שעובדי עירייה נכנסו וגנבו את כל התכולה. פשוט גנבו. המשטרה עוצרת מישהו והוא משתחרר יום אחרי כי 'אין עניין לציבור'. זה פשוט מבזה. לא גנבו מים או לחם. גנבו את מה ששווה. ואתה שואל את עצמך – איפה המדינה?".
"זו הייתה סיטואציה אבסורדית. נאמר לנו שאסור להיכנס לסניף – אז שמרנו על ההנחיות, למרות שרצינו לקחת ציוד חשוב כמו מחשבים, מזומנים, בשמים יקרים. אבל אז שמענו שעובדי עירייה נכנסו וגנבו את כל התכולה. פשוט גנבו. המשטרה עוצרת מישהו והוא משתחרר יום אחרי כי 'אין עניין לציבור'. זה פשוט מבזה. לא גנבו מים או לחם. גנבו את מה ששווה. ואתה שואל את עצמך – איפה המדינה?".
איזה מוצרים נמכרו הכי הרבה? ואיך הגבתם לזה?
בימים הראשונים הייתה צריכה מטורפת. אנשים קנו כמויות לא סבירות של טונה, פסטה, כל מה שזמין על המדף. אחר כך זה נרגע. הייתה גם תופעה בה לקוחות הגיעו לסניף ארבע פעמים ביום. פשוט מחפשים אוויר. גבר אומר לאשתו "חסרה לי מברשת שיניים", והיא מבינה שהוא רק רוצה לצאת מהבית. אנשים חיפשו שגרה, חיפשו שפיות. אנחנו גם עזרנו לעיריות ולרשויות – תרמנו "סלי חירום" עם מוצרים בסיסיים: שמפו, מגבות, משחות שיניים, סכיני גילוח – כל מה שצריך כשמאבדים הכול".
בימים הראשונים הייתה צריכה מטורפת. אנשים קנו כמויות לא סבירות של טונה, פסטה, כל מה שזמין על המדף. אחר כך זה נרגע. הייתה גם תופעה בה לקוחות הגיעו לסניף ארבע פעמים ביום. פשוט מחפשים אוויר. גבר אומר לאשתו "חסרה לי מברשת שיניים", והיא מבינה שהוא רק רוצה לצאת מהבית. אנשים חיפשו שגרה, חיפשו שפיות. אנחנו גם עזרנו לעיריות ולרשויות – תרמנו "סלי חירום" עם מוצרים בסיסיים: שמפו, מגבות, משחות שיניים, סכיני גילוח – כל מה שצריך כשמאבדים הכול".
הייתה עלייה במכירות?
"הסניפים הפעילים באמת עבדו חזק יותר, אבל יש גם סניפים שפשוט לא פעלו. חמישה סניפים היו סגורים. שלושה מהם בתוך קניונים שנסגרו. אז בראייה כוללת, אין קפיצה בפדיון אלא יותר שינויים בין אזורים. גם שעות הפעילות הצטמצמו. בסוף זה מתאזן".
"הסניפים הפעילים באמת עבדו חזק יותר, אבל יש גם סניפים שפשוט לא פעלו. חמישה סניפים היו סגורים. שלושה מהם בתוך קניונים שנסגרו. אז בראייה כוללת, אין קפיצה בפדיון אלא יותר שינויים בין אזורים. גם שעות הפעילות הצטמצמו. בסוף זה מתאזן".
איך אתם הסתדרתם בתוך כל זה – גם ברמה האישית?
"בהתחלה ישנו אצל ההורים כדי להיעזר, בעיקר בלילות. ניסינו קצת להתאוורר בסופי שבוע אבל קשה באמת לנוח. אנחנו מתורגלים בזה, הקורונה הכשירה אותנו, אבל זה דורש מחיר. משפחה משלמת מחיר. זה עסק אינטנסיבי מאוד. לא מתלוננים – אבל כן מודים שזו מציאות תובענית. אנחנו מעסיקים מעל אלף עובדים, ויש לנו כמעט 70 סניפים. העבודה היא מסביב לשעון: ימים, לילות, שבתות. אין דקה שקטה. אבל בסוף יש תחושת שליחות. ואנחנו ממשיכים. רק שיבוא שקט. שגרה. זה כל מה שאנחנו רוצים עכשיו".
"בהתחלה ישנו אצל ההורים כדי להיעזר, בעיקר בלילות. ניסינו קצת להתאוורר בסופי שבוע אבל קשה באמת לנוח. אנחנו מתורגלים בזה, הקורונה הכשירה אותנו, אבל זה דורש מחיר. משפחה משלמת מחיר. זה עסק אינטנסיבי מאוד. לא מתלוננים – אבל כן מודים שזו מציאות תובענית. אנחנו מעסיקים מעל אלף עובדים, ויש לנו כמעט 70 סניפים. העבודה היא מסביב לשעון: ימים, לילות, שבתות. אין דקה שקטה. אבל בסוף יש תחושת שליחות. ואנחנו ממשיכים. רק שיבוא שקט. שגרה. זה כל מה שאנחנו רוצים עכשיו".
לא אמרתם לעצמכם "די, הגיע הזמן לשחרר קצת"?
שחררנו במקומות מסוימים – כשיש תשתית טובה ומערכות מתקדמות. אבל בגדול – אנחנו עדיין בתנופה. הרשת עוד לא מימשה אפילו רבע מהפוטנציאל שלה. אנחנו פותחים בין 15 ל-17 סניפים בשנה. מרחיבים את מערכי הרכש, השיווק, התפעול. יש לנו סביבנו צוותים מצוינים – בלוגיסטיקה, בשטח, במטה. עם הכלים שיש לנו היום אנחנו יכולים לשלוט ברשת גם מרחוק. אנחנו רואים דאטה ברמה יומית – אם הרשת גדלה ב-X אחוז וסניף מסוים לא עוקב אחרי הקצב, אנחנו מיד חוקרים מה קרה, באילו קטגוריות הייתה ירידה, מה לא עבד. אנחנו נמצאים בשטח רוב הזמן – לפחות שלוש פעמים בשבוע. המשרד? פעם-פעמיים בשבוע. אנחנו אוהבים לראות מה קורה בעיניים. מנהלי אזור מבקרים את הסניפים, אנחנו בעצמנו נכנסים לכל סניף שאנחנו עוברים לידו. ובמקביל – ישיבות הנהלה קבועות, ניהול שוטף, קבלת החלטות. אנחנו חיים את הרשת – בכל רגע".
שחררנו במקומות מסוימים – כשיש תשתית טובה ומערכות מתקדמות. אבל בגדול – אנחנו עדיין בתנופה. הרשת עוד לא מימשה אפילו רבע מהפוטנציאל שלה. אנחנו פותחים בין 15 ל-17 סניפים בשנה. מרחיבים את מערכי הרכש, השיווק, התפעול. יש לנו סביבנו צוותים מצוינים – בלוגיסטיקה, בשטח, במטה. עם הכלים שיש לנו היום אנחנו יכולים לשלוט ברשת גם מרחוק. אנחנו רואים דאטה ברמה יומית – אם הרשת גדלה ב-X אחוז וסניף מסוים לא עוקב אחרי הקצב, אנחנו מיד חוקרים מה קרה, באילו קטגוריות הייתה ירידה, מה לא עבד. אנחנו נמצאים בשטח רוב הזמן – לפחות שלוש פעמים בשבוע. המשרד? פעם-פעמיים בשבוע. אנחנו אוהבים לראות מה קורה בעיניים. מנהלי אזור מבקרים את הסניפים, אנחנו בעצמנו נכנסים לכל סניף שאנחנו עוברים לידו. ובמקביל – ישיבות הנהלה קבועות, ניהול שוטף, קבלת החלטות. אנחנו חיים את הרשת – בכל רגע".
איזה מוצרים לא ציפיתם שיתפוצצו במכירות ונמכרו?
"באופן כללי, אנחנו נהנים מהעובדה שיש לנו רשת רחבה שמוכנה גם למצבים כאלה. קטגוריית המזון אמנם לא בלב הפעילות שלנו, אבל דווקא בתקופות כאלה יש עלייה משמעותית בצריכה – משתייה קלה ועד קופסאות שימורים. אנחנו מחזיקים הרבה מוצרים בסיסיים, והמוצרים האלו פתאום תופסים מקום מרכזי. גם מוצרי פנאי לילדים – צעצועים, דברים קטנים – קיבלו בוסט רציני במכירות. מה שבלט במיוחד היה העלייה במשלוחים דרך וולט. הביקוש היה כל כך גדול, שבימים הראשונים זמני המשלוח קפצו ל-4–5 שעות. משפחות חיפשו כל דרך להימנע מיציאה מהבית, והאופציה של משלוחים פתאום נראתה הכי מתאימה. גם מוצרים שפחות צפינו שיתפוצצו – כמו פנסים, בטריות, מטענים – נמכרו בכמויות מטורפות. אלה דברים שבדרך כלל יושבים בשוליים, אבל במצבי חירום הם הופכים פתאום לקריטיים. אנשים קנו גם דברים בסיסיים לשעת חירום – משככי כאבים, משחות, מוצרי היגיינה. כל האאוטסייד שלנו – פתאום הפך למרכז".
"באופן כללי, אנחנו נהנים מהעובדה שיש לנו רשת רחבה שמוכנה גם למצבים כאלה. קטגוריית המזון אמנם לא בלב הפעילות שלנו, אבל דווקא בתקופות כאלה יש עלייה משמעותית בצריכה – משתייה קלה ועד קופסאות שימורים. אנחנו מחזיקים הרבה מוצרים בסיסיים, והמוצרים האלו פתאום תופסים מקום מרכזי. גם מוצרי פנאי לילדים – צעצועים, דברים קטנים – קיבלו בוסט רציני במכירות. מה שבלט במיוחד היה העלייה במשלוחים דרך וולט. הביקוש היה כל כך גדול, שבימים הראשונים זמני המשלוח קפצו ל-4–5 שעות. משפחות חיפשו כל דרך להימנע מיציאה מהבית, והאופציה של משלוחים פתאום נראתה הכי מתאימה. גם מוצרים שפחות צפינו שיתפוצצו – כמו פנסים, בטריות, מטענים – נמכרו בכמויות מטורפות. אלה דברים שבדרך כלל יושבים בשוליים, אבל במצבי חירום הם הופכים פתאום לקריטיים. אנשים קנו גם דברים בסיסיים לשעת חירום – משככי כאבים, משחות, מוצרי היגיינה. כל האאוטסייד שלנו – פתאום הפך למרכז".
ידעתם מראש להיערך לזה, כמו בקורונה?
"גם אם לא הכול היה מוכן מראש – היתרון שלנו הוא היכולת להגיב מהר. אנחנו זריזים, ערניים, יודעים לזהות צורך בשטח ולספק פתרון מידי. יש לנו קשר חזק עם הצרכן – הוא יודע שאם הוא מגיע לגוד פארם, הוא ימצא מה שהוא צריך. כשכולם בפאניקה שאין מים או ציוד – אנחנו דואגים להביא נהגים לסניפים, אפילו שבע פעמים ביום, כדי לתגבר מלאי. זה לא טריוויאלי, אבל זה מה שנדרש. בקורונה, למשל, היינו עומדים בכניסה למפעלים, קונים במקום במזומן – כי לפעמים המפעל צריך פתאום כסף מידי כדי לעמוד בביקוש של עלייה של 1,000% בהזמנות. אתה נותן לו מה שהוא צריך – והוא מעדיף אותך על אחרים".
"גם אם לא הכול היה מוכן מראש – היתרון שלנו הוא היכולת להגיב מהר. אנחנו זריזים, ערניים, יודעים לזהות צורך בשטח ולספק פתרון מידי. יש לנו קשר חזק עם הצרכן – הוא יודע שאם הוא מגיע לגוד פארם, הוא ימצא מה שהוא צריך. כשכולם בפאניקה שאין מים או ציוד – אנחנו דואגים להביא נהגים לסניפים, אפילו שבע פעמים ביום, כדי לתגבר מלאי. זה לא טריוויאלי, אבל זה מה שנדרש. בקורונה, למשל, היינו עומדים בכניסה למפעלים, קונים במקום במזומן – כי לפעמים המפעל צריך פתאום כסף מידי כדי לעמוד בביקוש של עלייה של 1,000% בהזמנות. אתה נותן לו מה שהוא צריך – והוא מעדיף אותך על אחרים".
הציבור ממשיך לקנות בפאניקה, או שכבר למד להירגע?
"אני אגיד לך את האמת – נראה שהציבור כבר מתורגל. אתה מתרגז ממשהו פעם אחת, ואז זה קורה שוב – אתה פחות מתרגז. קורה שוב? אתה כבר בקושי מתרגז. זה מין תהליך של התרגלות".
"אני אגיד לך את האמת – נראה שהציבור כבר מתורגל. אתה מתרגז ממשהו פעם אחת, ואז זה קורה שוב – אתה פחות מתרגז. קורה שוב? אתה כבר בקושי מתרגז. זה מין תהליך של התרגלות".
ואתם בעצמכם יורדים לשטח?
לגמרי. ביום הראשון של המלחמה הלכתי והסתובבתי חצי יום בין סניפים – להקשיב ללקוחות, להבין מה הם מחפשים, מה חסר להם, מה הם שואלים. אין תחליף לזה. אין תחליף להקשבה. אתה לא יכול לנהל רשת כזאת מ־1,000 רגל באוויר – אתה חייב להיות שם, לשמוע, לראות, להבין. זה אולי נראה איזוטרי, אבל כשצרכן מגיע ורוצה משהו – הוא מצפה שתספק לו את זה. זו המהות של השירות, של להיות הכתובת כשצריך אותך"
לגמרי. ביום הראשון של המלחמה הלכתי והסתובבתי חצי יום בין סניפים – להקשיב ללקוחות, להבין מה הם מחפשים, מה חסר להם, מה הם שואלים. אין תחליף לזה. אין תחליף להקשבה. אתה לא יכול לנהל רשת כזאת מ־1,000 רגל באוויר – אתה חייב להיות שם, לשמוע, לראות, להבין. זה אולי נראה איזוטרי, אבל כשצרכן מגיע ורוצה משהו – הוא מצפה שתספק לו את זה. זו המהות של השירות, של להיות הכתובת כשצריך אותך"
קיבלתם אישור למכור קנאביס רפואי?
"כן, יש לנו כרגע סניף אחד שמורשה למכור תרופות וקנאביס בקרית מוצקין והסניף בקרית גת עדיין בתהליך רישוי לקנאביס".
"כן, יש לנו כרגע סניף אחד שמורשה למכור תרופות וקנאביס בקרית מוצקין והסניף בקרית גת עדיין בתהליך רישוי לקנאביס".
ומה המצב של פעילות בתי המרקחת בתחום?
"למען האמת, כל הפעילות של בתי המרקחת שלנו כרגע תקועה – בעיקר כי קופות החולים לא עובדות איתנו. יש אולי ניצנים ראשונים לעבודה משותפת בסניף נוסף, אבל זה הכל".
"למען האמת, כל הפעילות של בתי המרקחת שלנו כרגע תקועה – בעיקר כי קופות החולים לא עובדות איתנו. יש אולי ניצנים ראשונים לעבודה משותפת בסניף נוסף, אבל זה הכל".
מה בעצם עוצר אתכם מלהתרחב בתחום הזה?
"הרגולציה. אם היא לא תשתנה, מדינת ישראל תישאר שבויה בידי מספר מצומצם של ספקים שעובדים עם הקופות. הקופות בחרו מי בפנים ונותנות להם יתרון תחרותי ובלעדיות בענף – והמדינה? לא באמת אכפת לה. זה פוגע בתחרות, זה עוצר את השוק, אבל זה לא מזיז לאף אחד".
"הרגולציה. אם היא לא תשתנה, מדינת ישראל תישאר שבויה בידי מספר מצומצם של ספקים שעובדים עם הקופות. הקופות בחרו מי בפנים ונותנות להם יתרון תחרותי ובלעדיות בענף – והמדינה? לא באמת אכפת לה. זה פוגע בתחרות, זה עוצר את השוק, אבל זה לא מזיז לאף אחד".
כלומר, אתם מוכנים להתרחב – אבל אין טעם?
"בדיוק. אין לנו טעם לפתוח עוד סניפים אם קופות החולים לא משתפות פעולה. אם אתה לא עובד עם הקופות – אתה לא באמת יכול לתת תחרות אמיתית"
"בדיוק. אין לנו טעם לפתוח עוד סניפים אם קופות החולים לא משתפות פעולה. אם אתה לא עובד עם הקופות – אתה לא באמת יכול לתת תחרות אמיתית"
ומה הקופות טוענות כשאתם מבקשים לעבוד איתן?
"הם אומרים: 'אנחנו מרגישים שאין צורך במיקום שלכם'. אז אמרנו – תגידו אתם איפה כן יש צורך, ואנחנו נקים סניף שם. אבל אז אתה מבין – זה לא עניין של צורך, זה פשוט לא אנחנו. זה לא אנחנו שעוצרים את זה – זו המדינה. וזה אחד מהבעיות הכי מתסכלות פה".
"הם אומרים: 'אנחנו מרגישים שאין צורך במיקום שלכם'. אז אמרנו – תגידו אתם איפה כן יש צורך, ואנחנו נקים סניף שם. אבל אז אתה מבין – זה לא עניין של צורך, זה פשוט לא אנחנו. זה לא אנחנו שעוצרים את זה – זו המדינה. וזה אחד מהבעיות הכי מתסכלות פה".
זה נשמע כמעט כמו חסימה מכוונת.
"בדיוק. זה מאוד מפתיע. כאילו מה? למה? זה לא הגיוני. אבל זו המציאות".
"בדיוק. זה מאוד מפתיע. כאילו מה? למה? זה לא הגיוני. אבל זו המציאות".
חוץ מגוד פארם סנדלר ופרידלר עוסקים ביזמויות שונות. לאחרונה הם מכרו את השליטה ברשת איתי ברנדס להראל ויזל שיחזיק ב-51%, היו חלק מקבוצת המשקיעים שרכשה רשת המסעדות קיסו. חשוב לציין, את הבעלות על גוד פארם רכש איש העסקים רמי לוי.
היום יש קושי מיוחד במסעדות ובעסקים בכלל – מה האתגר הכי בולט?
"הבעיה המרכזית היא כוח אדם. יש עלויות נוספות רבות שמתווספות לעסקים, וכל העלויות האלה מתגלגלות בסופו של דבר אל הצרכן. אם יש לנו עשר תביעות או תלונות בחודש – זה מתבטא במחיר. אם אין עובדים, וצריך להביא עובדים זרים – זו עוד עלות, שגם היא נופלת על הצרכן. רישוי עסקים, רגולציה – כל אלה מעלים את העלות הסופית לצרכן. צריך להבין ולשקול את כל הגורמים האלו כשמדברים על יוקר המחיה".
"הבעיה המרכזית היא כוח אדם. יש עלויות נוספות רבות שמתווספות לעסקים, וכל העלויות האלה מתגלגלות בסופו של דבר אל הצרכן. אם יש לנו עשר תביעות או תלונות בחודש – זה מתבטא במחיר. אם אין עובדים, וצריך להביא עובדים זרים – זו עוד עלות, שגם היא נופלת על הצרכן. רישוי עסקים, רגולציה – כל אלה מעלים את העלות הסופית לצרכן. צריך להבין ולשקול את כל הגורמים האלו כשמדברים על יוקר המחיה".
כמה קשה למצוא היום עובדים לענף?
"זו הבעיה הכי חמורה. זה באמת קשה מאוד. כל הרשתות סובלות מזה – אין רשת קמעונאית בגודל בינוני או גדול שלא סובלת ממחסור בכוח אדם".
"זו הבעיה הכי חמורה. זה באמת קשה מאוד. כל הרשתות סובלות מזה – אין רשת קמעונאית בגודל בינוני או גדול שלא סובלת ממחסור בכוח אדם".
אין מענה מהמדינה?
"לא באמת. זה אירוע שכולם מכירים אותו, אבל זה נשאר באוויר. אין אישור לכמויות עובדים, אין פתרון מעשי".
"לא באמת. זה אירוע שכולם מכירים אותו, אבל זה נשאר באוויר. אין אישור לכמויות עובדים, אין פתרון מעשי".
זה נשמע כמעט מגוחך. אז מה אפשר לעשות?
"צריך להציף את הבעיה וללמוד ממודלים כמו דובאי – שוק חופשי. שם לא מגבילים, לא שכר מינימום, לא הגבלות. פשוט נותנים לשוק לעבוד".
"צריך להציף את הבעיה וללמוד ממודלים כמו דובאי – שוק חופשי. שם לא מגבילים, לא שכר מינימום, לא הגבלות. פשוט נותנים לשוק לעבוד".
אולי הבעיה היא בשכר? אולי פשוט צריך לשלם יותר?
"לא. מה פתאום. שכר מינימום כבר מזמן לא רלוונטי – אף אחד לא עובד על שכר מינימום.
וזה לא משנה – אין עובדים גם בשכר גבוה. הבעיה היא שאין עניין. אין מי שרוצה לעבוד בענף הקמעונאות. הציבור פשוט לא רוצה. אם יאפשרו שוק חופשי, ויביאו עובדים מבחוץ – תהיה תחרות, תהיה כלכלה בריאה. כרגע – אין".
"לא. מה פתאום. שכר מינימום כבר מזמן לא רלוונטי – אף אחד לא עובד על שכר מינימום.
וזה לא משנה – אין עובדים גם בשכר גבוה. הבעיה היא שאין עניין. אין מי שרוצה לעבוד בענף הקמעונאות. הציבור פשוט לא רוצה. אם יאפשרו שוק חופשי, ויביאו עובדים מבחוץ – תהיה תחרות, תהיה כלכלה בריאה. כרגע – אין".
דיברתם על העסקה של קיסו – מה זה אומר?
"זו עסקה פיננסית. נכנסנו אליה יחד עם עוד שותפים – זה לא קשור לעולם התרופות או הליבה העסקית שלנו. אנחנו נוגעים גם בנדל"ן ובודקים עוד עסקאות. מגיעות אלינו הרבה הזדמנויות – לא רק בתחומים הרגילים שלנו".
"זו עסקה פיננסית. נכנסנו אליה יחד עם עוד שותפים – זה לא קשור לעולם התרופות או הליבה העסקית שלנו. אנחנו נוגעים גם בנדל"ן ובודקים עוד עסקאות. מגיעות אלינו הרבה הזדמנויות – לא רק בתחומים הרגילים שלנו".
מה אתם חושבים על התחרות מול ליאור עדיקה?
"אנחנו לא רואים בזה בעיה. ליאור עושה עבודה מצוינת. אנחנו אוהבים תחרות, מעודדים תחרות – הלוואי ויהיו עוד אלף ליאור עדיקה, אין לנו שום בעיה עם זה. אנחנו יודעים לתת מענה בכל שוק ובכל אזור שאנחנו נכנסים אליו – עם מחירים נכונים, עם שירות, והקהל בוחר להגיע אלינו. אין לנו שחקן אחד שמאתגר – יש לנו המון מתחרים. ליאור היא רק אחת מהם, במקרה היא גם נמצאת באותו אזור. אנחנו מתרחבים לאט לאט, נגיע לכל מקום. אי אפשר לבנות הכול ביום אחד".
"אנחנו לא רואים בזה בעיה. ליאור עושה עבודה מצוינת. אנחנו אוהבים תחרות, מעודדים תחרות – הלוואי ויהיו עוד אלף ליאור עדיקה, אין לנו שום בעיה עם זה. אנחנו יודעים לתת מענה בכל שוק ובכל אזור שאנחנו נכנסים אליו – עם מחירים נכונים, עם שירות, והקהל בוחר להגיע אלינו. אין לנו שחקן אחד שמאתגר – יש לנו המון מתחרים. ליאור היא רק אחת מהם, במקרה היא גם נמצאת באותו אזור. אנחנו מתרחבים לאט לאט, נגיע לכל מקום. אי אפשר לבנות הכול ביום אחד".
אז איפה עוד תפתחו?
"נגיע לכל עיר. יש מקומות שעדיין אין לנו בהם סניפים, אבל נגיע. אנחנו פותחים בכל שנה 15–17 סניפים – זה המון. יש רשתות שלמות שלא מגיעות לגודל הזה. גם בחיפה למשל, יש לנו שני סניפים, אבל זו עיר שאפשר לפתוח בה 10. אז לאט לאט – אנחנו בתהליך".
"נגיע לכל עיר. יש מקומות שעדיין אין לנו בהם סניפים, אבל נגיע. אנחנו פותחים בכל שנה 15–17 סניפים – זה המון. יש רשתות שלמות שלא מגיעות לגודל הזה. גם בחיפה למשל, יש לנו שני סניפים, אבל זו עיר שאפשר לפתוח בה 10. אז לאט לאט – אנחנו בתהליך".
מה עם פעילות אונליין?
"אונליין זה תחום שאנחנו פחות אוהבים, וגם רוב הקמעונאים פחות נמשכים אליו. זה תחום של קבועות – רמות מחירים קבועות, מבצעים קבועים – והוא לא משתלם. בסופו של דבר מדובר בתחום הפסדי, ורוב השחקנים נמצאים בו רק כדי לא לאבד נתח שוק".
"אונליין זה תחום שאנחנו פחות אוהבים, וגם רוב הקמעונאים פחות נמשכים אליו. זה תחום של קבועות – רמות מחירים קבועות, מבצעים קבועים – והוא לא משתלם. בסופו של דבר מדובר בתחום הפסדי, ורוב השחקנים נמצאים בו רק כדי לא לאבד נתח שוק".
אז למה בכל זאת אתם לא משקיעים באונליין?
"האסטרטגיה שלנו שונה – אנחנו לא יכולים גם להיות הכי זולים וגם לפעול באונליין. המטרה שלנו היא להגיע ל-300 סניפים, כך שכל שכונה בארץ תוכל ליהנות ממחירים נמוכים – בין 40% ל-60% פחות ממה שאפשר להשיג באונליין. אנחנו רוצים להביא את הבשורה של מחיר נמוך ונגישות מקומית. יש לנו שיתוף פעולה עם "וולט" – זה לא ממש אונליין מלא, אלא פתרון מהיר לסלים קטנים. זו מערכת שפועלת לפי דרישה מיידית, בעיקר בימים לחוצים, כשלאנשים אין זמן או רצון לצאת מהבית".
"האסטרטגיה שלנו שונה – אנחנו לא יכולים גם להיות הכי זולים וגם לפעול באונליין. המטרה שלנו היא להגיע ל-300 סניפים, כך שכל שכונה בארץ תוכל ליהנות ממחירים נמוכים – בין 40% ל-60% פחות ממה שאפשר להשיג באונליין. אנחנו רוצים להביא את הבשורה של מחיר נמוך ונגישות מקומית. יש לנו שיתוף פעולה עם "וולט" – זה לא ממש אונליין מלא, אלא פתרון מהיר לסלים קטנים. זו מערכת שפועלת לפי דרישה מיידית, בעיקר בימים לחוצים, כשלאנשים אין זמן או רצון לצאת מהבית".
יוקר המחיה – איך באמת טיפלתם בכל הנושא הזה?
"אנחנו הודענו מראש שלא נגלגל את עליית המע"מ לצרכן – בחרנו לספוג אותה בעצמנו. וזה לא דבר מובן מאליו: ברשת שפועלת ברווחיות של 2–3 אחוזים, כל אחוז נוסף הוא מהותי מאוד. עשינו מאמצים גדולים לשמור על המחירים – בין אם באמצעות ייבוא מקביל, ספיגת עלויות או ניהול הדוק מול ספקים – כדי שלצרכן תהיה תחושת יציבות, גם כשהכול מסביב מתייקר. אבל יש עלויות שלא בשליטתנו – עליית ארנונה, חשמל, תחבורה ציבורית, היטלים וחיובים שונים. כשמדובר ברשת עם עשרות סניפים, זה לא עניין שולי – זה מצטבר למיליונים, ומשפיע ישירות על התפעול כולו. למרות זאת, אנחנו ממשיכים לייעל, לחפש פתרונות, ולספוג כמה שיותר בעצמנו – כדי לתת לצרכן מענה אמיתי, במחיר הגון. זה אתגר יומיומי, במיוחד בתקופה שבה כל שינוי קטן במערכת – מורגש מאוד בשטח".
הרפורמה של שר הכלכלה ניר ברקת מסייעת לכם?
"כן, היא בהחלט מסייעת. אפשר לומר שהיא עוזרת, ואני באמת מרגיש את זה. כבר ניתן לראות בשטח שפריטים מסוימים בסניפים שלנו נמכרים היום במחירים נמוכים בצורה משמעותית ממה שהיו בעבר. זה משהו חיובי ונחמד מאוד. עם זאת, חשוב להבין שזה פתרון מוגבל ולא קסם שיפתור את בעיית יוקר המחיה. הבעיה העיקרית היא שהשוק כאן נשלט על ידי כעשרה ספקים מרכזיים בלבד, וכאשר תלויים בהם, לא ניתן ליצור שינוי דרמטי או תחרות אמיתית.
"כן, היא בהחלט מסייעת. אפשר לומר שהיא עוזרת, ואני באמת מרגיש את זה. כבר ניתן לראות בשטח שפריטים מסוימים בסניפים שלנו נמכרים היום במחירים נמוכים בצורה משמעותית ממה שהיו בעבר. זה משהו חיובי ונחמד מאוד. עם זאת, חשוב להבין שזה פתרון מוגבל ולא קסם שיפתור את בעיית יוקר המחיה. הבעיה העיקרית היא שהשוק כאן נשלט על ידי כעשרה ספקים מרכזיים בלבד, וכאשר תלויים בהם, לא ניתן ליצור שינוי דרמטי או תחרות אמיתית.
"למעשה, אין אפשרות להקים רשת יבוא מקביל שתחליף את השוק הקיים, כי אין מספיק סחורה ואין רציפות באספקה. מי שטוען אחרת פשוט לא מכיר את מנגנוני השוק ולא מבין על מה הוא מדבר. הרפורמה מקלה במעט, אבל הדרך האמיתית לירידת יוקר המחיה עוברת דרך עידוד תחרות אמיתית בשוק – וזה אתגר שלא פתרנו עדין. בעיה נוספת היא שהצרכן הישראלי הוא מאוד בוחן ומסוגל להבדיל בין מוצגים שונים. אם מביאים לו מוצג פחות איכותי, הוא פשוט לא יקנה אותו.
עוד ב-
"לעיתים הוא אפילו שונא מוצר שמיוצר באותו מפעל ולכן לא מרים אותו מהמדף. לדוגמה, הבאנו מוצרים עם כיתוב על האריזה בטורקית, במקום בעברית, וזה מקשה על הצרכן לבחור אותם. היו גם הבדלים במחירים אחד זול יותר בעשרה שקלים ולא בחרו בו למרות שמדובר באותו מוצר. אנחנו לא מאשימים אף אחד, והמאמץ שלנו הוא למקסם את הטוב ביותר שאפשר, אבל זה תהליך ארוך ומורכב. הרפורמה מאפשרת למצוא מוצרים חדשים במחירים יותר טובים, כמו סוגי דאודרנטים או משחות שיניים במחירים אטרקטיביים כרגע, אבל היא לא תשנה באופן משמעותי את יוקר המחיה. כדי לשנות באמת את המצב, דרוש שינוי עמוק וכוללני הרבה יותר".
הכתבות החמות
.jpeg "איתי לוי, צילום: אינסטגרם @itaylevi7")
.jpg "כוכב הילדים, יובל המבולבל, צילום: פלאש 90")
תגובות לכתבה(7):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
6.בסוף כולם מתכנסים למונופול ואין תחרותאבי 07/2025/02הגב לתגובה זו1 0גוד פארם וקארפור פשוט הצטרפו למונופול. אין תחרות. והכל בחסות המדינהסגור
-
5.חבל שהעליתם מחירים לאחרונהברדוגו 07/2025/02הגב לתגובה זו1 0שמפו קרמה עלה מ 14.9 ל 17 שח דיאט רקסונה שהיה 9.9 עלה ל 13 וזו רק הההתחלהסגור
-
4.}}}לפי המפלגה שהצביעו העובדים יהיה עניין לציבור.עממיקו 06/2025/30הגב לתגובה זו0 0}}} למה נדמה שעובדי העירייה ברחובות מצביעים בבחירות למפלגה שאין למשטרה עניין לחקור הביזה?סגור
-
3.ברקתצדק תרדוף 06/2025/29הגב לתגובה זו2 0במדינת הגמדים לא צריך קישורים צריך קשרים ברקת שר כושל כל מה שהוא מנסה לעשות לא מצליח תעזוב בבקשה את הממשלה ולך לעשות מה שאתה יודע אקזיטיםסגור
-
2.נדבקו בחיידק החזירות! פעם היו זוליםהאמת 06/2025/29הגב לתגובה זו2 0פרט למבצעים בודדים הם רשת מיותרתסגור
-
אתה שייך למתחרים?אזרחית 07/2025/03הגב לתגובה זו1 0ממש לא רשת מיותרת. הם יוצרים תחרות בריאה והמחירים שלהם זולים במיוחד. רשתות הפארם האחרות מגיעות לרמת המחירים שלהם רק במבצעים נקודתיים.סגור
-
1.שכר לעובדים ברשת...איש 06/2025/29הגב לתגובה זו1 0איך הם מצפים שירצו לבוא לעבוד אצלהם בחנויות בסניפים אם משלמים רק 38₪ לשעה?! איזה שכר בדיוק יצא בסוף החודש לאנשים?! זה לא מספיק לכלום כיום... אז שלא יתפלאו למה אף אחד לא רוצה לעבוד שם...סגור
