התשלום על קייטנת "בית הספר של החופש הגדול" לא נקבע לפי מצבכם הכלכלי האישי, אלא לפי הדירוג הסוציו-אקונומי של העיר שבה אתם גרים. גם אם המשפחה שלכם לא נהנית מהכנסה גבוהה במיוחד, אם אתם מתגוררים בעיר חזקה – תשלמו יותר.

קייטנת הקיץ שמפעיל משרד החינוך בין התאריכים 1 ביולי עד 21 ביולי נמשכת שלושה שבועות, מדי יום בין השעות 08:00 ל-13:00. הקייטנה כוללת תכנים חינוכיים, פעילויות העשרה וארוחת בוקר קלה, והתשלום עליה משתנה בהתאם לאשכול החברתי-כלכלי של הרשות המקומית. כך זה עובד:
אשכולות 1–3: ההשתתפות חינם לחלוטין.
אשכול 4: עלות מסובסדת של כ-150 שקלים.
אשכולות 5–6: ההורים משלמים כ-300 שקלים.
אשכולות 7–10: המחיר המלא – כ-450 שקלים.

כמה משלמים בערים השונות?
בערים חזקות כמו מודיעין, כפר סבא ונס ציונה, התשלום המקסימלי הוא 450 שקלים. ברוב הערים בישראל, כמו אילת, חולון, פתח תקווה וחדרה, התשלום עומד על 300 שקלים.
ביישובי הגליל התחתון, כמו גם בערים המדורגות באשכול 4, ההורים משלמים כ-150 שקלים בלבד.

אבל מי שממש מרוויח מהשיטה הזו הם תושבי ירושלים, שם העירייה בחרה לסבסד את עלות הקייטנה מעבר לתמיכה הממשלתית, כך שהתשלום בפועל הוא רק 75  שקלים.
ויש גם מקומות שבהם לא משלמים כלל: קריית שמונה, למשל, בשל המצב הביטחוני בצפון, וגם אופקים, נתיבות ויישובים נוספים באשכולות הנמוכים.

ומה עם מי שלא משתייך לממוצע העירוני?
כאן מתחילה הבעיה: במדינה שבה יש שכונות מגוונות בתוך כל עיר, לא מעט משפחות מרגישות מקופחות. כך לדוגמה, משפחות מהמחיר למשתכן – לרוב ממעמד סוציו-אקונומי בינוני – שגרות בערים חזקות, נדרשות לשלם את המחיר המלא למרות שההכנסה שלהן לא גבוהה. הפער הזה, שלא נלקח בחשבון בשיטת החישוב הנוכחית, מעמיק את תחושת האי-צדק ומחייב חשיבה מחודשת מצד מקבלי ההחלטות.

עוד ב-

השמיים נפתחים: כך תטוסו בחופש הגדול בפחות מ-1300 שקלים

לכתבה המלאה

 
משפחה ממוצעת עם שני ילדים בעיר עם מצב סוציואקונמי גבוה תשלם 900 שקלים, לעומת עיר באשכולות 5-6 אשר ישלמו 600 שקלים עבור שני ילדים. משמע, הם  ישלמו פי 1.5 פער של  50% בין שניהם, שזה לא מעט עבור כל משפחה, ששתי המשפחות מרוויחות אותו הדבר, הדבר והמחייה היומיומית שלהן די דומה. אז האם זה נכון להגדיר קייטנה לפני עיר?