כסף וצרכנות
מה שטוב לאירופה באמת טוב לישראל? "זו לא בשורה, זה בלוף"
הרפורמה שהייתה אמורה לייבא מוצרים באירופה ללא הסתמכות על תקן ישראלי הייתה אמורה להביא בשורה אדירה, מסתמנת כלא ממש יעילה בשל העובדה שהיא החריגה תקנים רבים. בתחילה דובר על 526 תקנים למוצרים שונים - וכעת המספר עומד על 17 בלבד. מה הסיבה?
רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" שהגה שר הכלכלה ניר ברקת הייתה אמורה להביא בשורה אדירה לצרכנים בישראל. מטרתה היא לעקוף את התקנים הישראלים המייקרים את עלויות המוצרים המיובאים מאירופה, בכך שהמדינה תסתמך על הטענה כי אם מוצר מסוים נמכר באירופה – סימן שהוא מתאים להימכר גם בישראל, בלי הכרח להתאמה לתקן ישראלי נוסף. מובן הדבר כרוך בבדיקות נוספות ולא בהסתמכות עיוורת על התקן האירופי, אך מבדיקה של לובי 99 מתברר כי לאחר ההחרגות שבוצעו – כמעט אף מוצר לא מתאים לרפורמה. המסקנה: הורדת מחירים משמעותית? לא בקרוב.
כפי שפורסם בחדשות 13, מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש, הסבירה: "כל אחד מכניס למה צריך פה תקן מיוחד, ולמה את זה צריך להחריג ואת זה...". המנכ"לית של העמותה הפועלת ללא כל כוונת רווח מסבירה כי לוביסטים הגיעו לכנסת במטרה לייצר החרגה ספציפית למוצרי החברות שהם מייצגים – ורבים מהם אכן הצליחו לעשות זאת. אז כמה מוצרים יצאו החוצה, וכמה בכל זאת נשארו במסגרת הרפורמה?
בתחילה, דובר על תקנים ל-526 מוצרים מקטגוריות שונות, ובהם מזון, חומרי ניקוי, מוצרי חשמל ועוד. בהמשך, כ-310 מוצרים הוחרגו בטענה שהם לא מתאימים לתקן האירופי, כ-100 הוחרגו בגלל החוק, 14 ירדו בגין הגבלות לאומיות, 16 ירדו בגלל "הערות" – ורק 17 תקנים נשארו. "עם כל הכבוד זאת לא בשורה, זה בלוף", אמרה עו"ד דויטש.
עוד ב-
נזכיר כי לאחרונה פורסם שסמנכ"ל רשות המים, דני גרינוולד, ביקש להחריג את חומרי הניקוי והסבונים בטענה שבאירופה אין מחסור במים ולא משתמשים שם במי קולחין, בעוד בישראל חצי מהמים בהם נעשה שימוש הם מי קולחין ומי ים מותפלים.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה