גרמניה מנסה למנוע גל פיטורים ופועלת לכונן במקום זאת רפורמה של צמצום היקפי המשרות, עד לכדי הגדרת שבוע עבודה בן 30 שעות הפרוסות על 4 ימים בלבד. מטרת הממשל הגרמני במהלך זה משולבת – הן הרצון למנוע פיטורים, והן הרצון לשמר את כשירות העובדים ולמנוע גיוס ואימון מחודש שלהם לכשייגמר המשבר, ובכך לחסוך עלויות עתק.

את המהלך מובילים שני גורמים עיקריים במערכת הגרמנית: האחד – ועדי העובדים אשר חוששים מפיטורי ענק בחורף, ובמיוחד ועדי העובדים בחברות הרכב אשר גם כך סובלים מקיצוץ בשל מעבר עולמי לייצור מכונות חשמליות. השני – מפלגת השמאל 'לינקה', אשר טוענת שתהליך הדיגיטציה המצייד את הכלכלה והתעשייה במדינה במיכון ובטכנולוגיה חדשה מגביר את הפריון ומבטל את הצורך בכמות שעות אדם כה רבה.

מגמת צמצום שבוע העבודה החלה בגרמניה כבר בשנים האחרונות: ארגוני העובדים במדינה הצליחו לאורך השנים לצמצם את מספר שעות העבודה מ-40 ל-35, ובמקרים מסוימים גם ל-28 שעות, ללא פגיעה בתנאי השכר. עובדים גרמניים רבים טוענים כי שבוע עבודה בן 40 שעות ומעלה אינו מתאים לחיים המודרניים, ומביעים רצון לעבוד במשרה חלקית למרות הפגיעה בעצמאות הכלכלית ובפנסיות העתידיות שלהם.

גרמניה סובלת בשנים האחרונות מפגיעה במוסד המשפחה: המדינה סובלת מירידה בריבוי הטבעי, צמצום ילודה וריבוי שיעור התמותה על שיעור הילודה. כמו כן,  ירידתן של נשים למשרה חלקית יוצר אי שוויון בין שני בני הזוג. התומכים במאמץ סבורים כי הרפורמה, אם תמומש, תסייע לחיזוקו של מוסד המשפחה במדינה באופן שישרת את האומה הגרמנית לטווח הארוך.

בישראל, שבוע העבודה מוגדר בחוק כבן 42 שעות. כמו כן, במשבר הקורונה התרכזה מדיניות הממשלה בקצבאות חל"ת ומתן דמי אבטלה. אתמול, שירות התעסוקה ביקר בחריפות את מדיניות הממשלה וקרא לפעול למען צמצום היקף הפיטורים והרחבת ההעסקה בתמיכה ממשלתית, כדי למנוע משבר ארוך שנים והיווצרות "דור אבוד".