קריירה ולימודים
ה-AI יחליף אתכם? "זה הכישרון היחיד שיציל לכם את הקריירה"
עובדי ההייטק חוששים מהעתיד התעסוקתי שלהם, חברות טכנולוגיה צוללות בבורסות, וכולם שואלים את עצמם: מתי הבינה המלאכותית תחליף אותי? פרופ' גיל אפשטיין מאוניברסיטת בר אילן ומרכז טאוב מסביר איך הוא רואה את העולם החדש - ומה אתם יכולים לעשות כדי לא להישאר מאחור
בשבועות האחרונים התגברה הפאניקה בשווקים: מניות של חברות תוכנה צללו, משרדי הייטק מודיעים על פיטורים, ועובדים בעלי השכלה גבוהה - אלה שהיו בטוחים שהמקצוע שלהם מוגן - פתאום מוצאים את עצמם שואלים אם יש להם עתיד.
הבינה המלאכותית היא כבר לא רק כלי עזר - היא הופכת למחליפה פוטנציאלית של תפקידים שלמים. רואי חשבון, עורכי דין, מתכנתים ואנליסטים מבינים שהמיומנות הטכנית שהשקיעו בה שנים עשויה להפוך לפחות רלוונטית תוך זמן קצר.
פרופ' גיל אפשטיין, חוקר בכיר במרכז טאוב וחבר בקבוצת העבודה הממשלתית למדיניות AI, מביא פרספקטיבה שונה: לא כל העובדים צריכים לחשוש באותה מידה, ויש דברים שאתם יכולים לעשות היום כדי להגדיל את הסיכויים שלכם להישאר רלוונטיים גם מחר.
בראיון ל-ice הוא מסביר מי באמת בסיכון, איך התמונה עשויה להשתנות בטווח הקצר מול הארוך, ומה עובדים יכולים לעשות עכשיו כדי לשמור על הערך שלהם בשוק שמשתנה מהר בהרבה ממה שציפינו.
איך ייראה שוק העבודה בעידן ה-AI?
"יש המון דעות שונות בשוק: נניח שבקצה אחד של הספקטרום אין השפעה בכלל על השוק ובקצה השני יש קריסה של השוק. זוכי פרס נובל לכלכלה טוענים שזו מהפכה ענקית, אבל כמו בכל המהפכות - העולם ימציא את עצמו מחדש ויהיו עבודות חדשות.
"יש המון דעות שונות בשוק: נניח שבקצה אחד של הספקטרום אין השפעה בכלל על השוק ובקצה השני יש קריסה של השוק. זוכי פרס נובל לכלכלה טוענים שזו מהפכה ענקית, אבל כמו בכל המהפכות - העולם ימציא את עצמו מחדש ויהיו עבודות חדשות.
יש הרבה אי הסכמה, אבל יש הסכמה שבטווח הקצר תהיה השפעה גדולה. המשכורות של 'הצווארון הלבן' בדרג הביניים ייפגעו, מי שהטכנולוגיה מחליפה אותו ייפגע חזק, ומי שהיא משלימה אותו ייהנה מאוד. דווקא עובדי 'הצווארון הכחול' עשויים להרוויח מכל הסיפור הזה, כי נכון להיות בינה מלאכותית עדיין לא יכולה לבצע עבודה פיזית. הספקטרום הוא מאוד רחב".
ומה אתה חושב?
"מתחילת הדרך ועד לפני כמה שבועות היה נראה שהגענו לאיזשהו מישור, אבל אז יצא המוצר של קלוד, קלוד קוד, שמאפשר לכל אחד לבנות אפליקציות וסוכנים שעושים בשבילו את כל העבודה, וזו הייתה פריצת דרך".
"מתחילת הדרך ועד לפני כמה שבועות היה נראה שהגענו לאיזשהו מישור, אבל אז יצא המוצר של קלוד, קלוד קוד, שמאפשר לכל אחד לבנות אפליקציות וסוכנים שעושים בשבילו את כל העבודה, וזו הייתה פריצת דרך".
איזה כוח מיקוח נשאר לעובד המודרני כש-AI יכול להחליף כמעט כל מקצוע?
"בינה מלאכותית יכולה לעשות היום כל דבר שאפשר למסגר בהוראות ספציפיות, אבל היא עדיין רק משלימה את העבודה. השאלה היא אם ה-AI יודע לעשות דברים מעבר ולחשוב - יש כאלה שטוענים שכן ויש שלא. יכול להיות שהרובוטים ישתלטו על הכל ואז לא יהיה צורך בבני אדם. יהיו שינויים גדולים בשוק, גם במהפכות קודמות לא ידענו אילו עבודות חדשות ייווצרו".
"בינה מלאכותית יכולה לעשות היום כל דבר שאפשר למסגר בהוראות ספציפיות, אבל היא עדיין רק משלימה את העבודה. השאלה היא אם ה-AI יודע לעשות דברים מעבר ולחשוב - יש כאלה שטוענים שכן ויש שלא. יכול להיות שהרובוטים ישתלטו על הכל ואז לא יהיה צורך בבני אדם. יהיו שינויים גדולים בשוק, גם במהפכות קודמות לא ידענו אילו עבודות חדשות ייווצרו".
יש הטוענים שבעוד 2-3 דורות כל ההון יתרכז אצל בעלי ההון ולאף אחד לא תהיה עבודה, מה אתה חושב על התחזית הזו?
"כדי שבעלי ההון יוכלו לצבור הון, הם צריכים שיהיו רוכשים. יכול להיות שחברות יתחילו לבלוע חברות אחרות, אולי נגיע למצב שבו חברות יתמזגו ותהיה חברה אחת שתשלוט על העולם עם בעל שליטה אחד. אבל אם לצרכנים לא יהיה כסף לצרוך את מה שהוא מייצר, אז לא יהיה לו הון. זה פרדוקס".
"כדי שבעלי ההון יוכלו לצבור הון, הם צריכים שיהיו רוכשים. יכול להיות שחברות יתחילו לבלוע חברות אחרות, אולי נגיע למצב שבו חברות יתמזגו ותהיה חברה אחת שתשלוט על העולם עם בעל שליטה אחד. אבל אם לצרכנים לא יהיה כסף לצרוך את מה שהוא מייצר, אז לא יהיה לו הון. זה פרדוקס".
אם בינה מלאכותית יכולה להחליף מתכנת, איזה ערך יש לו בשוק העבודה?
"זה נשמע מדאיג, אבל אני חושב שהחששות האלו מוגזמים. למעשה, יכול להיות שזה דווקא יקטין את הפערים בשוק. מי שיש לו השכלה נמוכה, השכר שלו עשוי לעלות כי הכלים החדשים משפרים את היכולות שלו, גם מי שיש לו השכלה גבוהה מאוד ירוויח, אבל האנשים באמצע הם אלו שייפגעו. למומחיות עדיין תהיה ערך ובזה העובדים צריכים להשקיע".
"זה נשמע מדאיג, אבל אני חושב שהחששות האלו מוגזמים. למעשה, יכול להיות שזה דווקא יקטין את הפערים בשוק. מי שיש לו השכלה נמוכה, השכר שלו עשוי לעלות כי הכלים החדשים משפרים את היכולות שלו, גם מי שיש לו השכלה גבוהה מאוד ירוויח, אבל האנשים באמצע הם אלו שייפגעו. למומחיות עדיין תהיה ערך ובזה העובדים צריכים להשקיע".
מה עובדים יכולים לעשות כדי להעלות או לשמר את הערך שלהם בשוק בעידן ה-AI?
"אני שומע קולות שאומרים שאין טעם ללמוד יותר מדעי המחשב - זה לא נכון לדעתי. בן אדם צריך לדעת איך המערכת חושבת, לבקר אותה ולהיות זה ששולט עליה ולא להפך. היום חייבים חשיבה ביקורתית. כתבתי בעצמי כמה אפליקציות, ביניהן אפליקציה של אלפי שורות קוד, והיו שם בעיות. כדי לפתור אותן צריך את הבסיס ואת ההבנה העמוקה ואלה דברים שצריך ללמוד".
"אני שומע קולות שאומרים שאין טעם ללמוד יותר מדעי המחשב - זה לא נכון לדעתי. בן אדם צריך לדעת איך המערכת חושבת, לבקר אותה ולהיות זה ששולט עליה ולא להפך. היום חייבים חשיבה ביקורתית. כתבתי בעצמי כמה אפליקציות, ביניהן אפליקציה של אלפי שורות קוד, והיו שם בעיות. כדי לפתור אותן צריך את הבסיס ואת ההבנה העמוקה ואלה דברים שצריך ללמוד".
במה כדאי לעובדים להתמקצע ולהשתפר היום כדי להתאים את עצמם לעולם החדש?
"אנחנו מניחים שיהיו מקצועות שייעלמו. גילינו במחקר שמקצועות כמו רואי חשבון עשויים להיעלם כי הרבה מהעבודה שם היא טכנית. צריך לדעת להיות עם היד על הדופק כדי להיות צעד אחד קדימה.
"אנחנו מניחים שיהיו מקצועות שייעלמו. גילינו במחקר שמקצועות כמו רואי חשבון עשויים להיעלם כי הרבה מהעבודה שם היא טכנית. צריך לדעת להיות עם היד על הדופק כדי להיות צעד אחד קדימה.
מה שחשוב לעובדים להשקיע בו היום הוא היכולת לחשוב. אם אתה טוב, חזק ומומחה בתחומך, תוכל להוסיף ערך אם אתה גם יודע לחשוב מחוץ לקופסא".
לתואר בפילוסופיה יש היום יותר ערך מבעבר?
"אנחנו צריכים ללמוד לחשוב. לכן מקצועות כמו ראיית חשבון או עריכת דין הם דברים שילכו וייעלמו במתכונתם הנוכחית - הצורך שם הוא טכני ויכול להתבצע על ידי מכונה. פילוסופיה היא מקצוע שמלמד לחשוב, וכך גם מדע המדינה למשל. המטרה היא לא רק 'להקיא' את ההיסטוריה, אלא להפיק מסקנות".
"אנחנו צריכים ללמוד לחשוב. לכן מקצועות כמו ראיית חשבון או עריכת דין הם דברים שילכו וייעלמו במתכונתם הנוכחית - הצורך שם הוא טכני ויכול להתבצע על ידי מכונה. פילוסופיה היא מקצוע שמלמד לחשוב, וכך גם מדע המדינה למשל. המטרה היא לא רק 'להקיא' את ההיסטוריה, אלא להפיק מסקנות".
מדברים בעולם על הכנסה אוניברסלית לכל אדם, זה רעיון ריאלי?
"צריך לראות איך עושים את זה נכון. ניקח מקרה קיצון של מנהל אחד ששולט בכל העולם - הוא רוצה שיהיה לאנשים כסף כדי שיקנו את המוצרים שלו. מי ישלם לאזרחים? המדינה. מאיפה יגיע הכסף? ממסים על החברות. זה מעגל סגור, וברגע שמטילים מסים זה משפיע על ההתנהגות של החברות, לכן זה לא פשוט. אם חלק מהאנשים יעבדו וחלק לא, אולי זה יעבוד, אבל זה מורכב מאוד".
"צריך לראות איך עושים את זה נכון. ניקח מקרה קיצון של מנהל אחד ששולט בכל העולם - הוא רוצה שיהיה לאנשים כסף כדי שיקנו את המוצרים שלו. מי ישלם לאזרחים? המדינה. מאיפה יגיע הכסף? ממסים על החברות. זה מעגל סגור, וברגע שמטילים מסים זה משפיע על ההתנהגות של החברות, לכן זה לא פשוט. אם חלק מהאנשים יעבדו וחלק לא, אולי זה יעבוד, אבל זה מורכב מאוד".
עוד ב-
כמה פגיעה בהייטק או בסייבר יכולה להזיק לישראל?
"אחת היכולות הכי גדולות של ישראל היא המוח. נצטרך למצוא פתרונות חדשים לדברים שה-AI לא יודע לעשות ולהמציא את עצמנו מחדש. פעם היינו יצואני תפוזים, אחר כך יהלומים, ועכשיו סייבר וטכנולוגיה. 'וויקס' (Wix) למשל, שבונה אתרים, חטפה מכה מה-AI, אז הם רכשו חברה חדשה שבונה אתרים באמצעות AI והם ממציאים את עצמם מחדש. אנחנו טובים בזה, אבל אנחנו חייבים להישאר בעניינים".
"אחת היכולות הכי גדולות של ישראל היא המוח. נצטרך למצוא פתרונות חדשים לדברים שה-AI לא יודע לעשות ולהמציא את עצמנו מחדש. פעם היינו יצואני תפוזים, אחר כך יהלומים, ועכשיו סייבר וטכנולוגיה. 'וויקס' (Wix) למשל, שבונה אתרים, חטפה מכה מה-AI, אז הם רכשו חברה חדשה שבונה אתרים באמצעות AI והם ממציאים את עצמם מחדש. אנחנו טובים בזה, אבל אנחנו חייבים להישאר בעניינים".
המדינה עושה מספיק?
"בינתיים לא. הבעיה היא שהכל רץ כל כך מהר, עד שמסיקים מסקנות כל העולם כבר השתנה, אבל עדיין צריך להשקיע הרבה יותר".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
