אביגדור וילנץ: ממגורים מבודדים בקראוון לאקזיטים במיליארדים

אחד ההיי-טקסטים המצליחים בישראל נחשב דמות חריגה בנוף, ובזמן שהקולגות התנקזו לתל אביב, הוא השתקע דווקא בגליל העליון. האג'נדה המנחה אותו: להגות רעיון בעצמו ולאתר את היזם המתאים. מי אתה אביגדור וילנץ?

מערכת ice | 12/3/2026 19:13

אביגדור וילנץ (צילום יוטיוב/ Viola Group)

אביגדור וילנץ, יליד 1957, הוא יזם סדרתי, מהנדס חשמל, משקיע הון-סיכון ומשקיע אנג'ל ישראלי. הוא נחשב לאחד השמות המצליחים והמוערכים ביותר בתעשיית השבבים (סמיקונדקטורס) וההיי-טק העולמית, ולחלוץ בתחום שבבי התקשורת ורכיבי VLSI.

הונו, נכון לסוף 2022, מוערך בכ-950 מיליון דולר. וילנץ חתום על שורת אקזיטים היסטוריים שהכניסו מיליארדי דולרים, ומוכר כמשקיע המעורב עמוקות בגיבוש חזון טכנולוגי לחברות בשלבים מוקדמים.

ביוגרפיה עסקית: מחלוץ שבבים ליזם סדרתי
וילנץ נולד ברחובות להורים עולים נטולי אמצעים, ובגיל שנתיים עברה משפחתו לשכונת קריית משה בירושלים, שם גדל. הוא למד בתיכון היוקרתי ליד האוניברסיטה (ליד"ה). את שירותו הצבאי עשה בחיל השריון והשתחרר בדרגת קצין; במהלך מלחמת לבנון הראשונה (1982) שימש כסגן מפקד פלוגת טנקים והשתתף בקרב סולטאן יעקוב. לאחר שחרורו, השלים תואר ראשון בהנדסת חשמל בטכניון (סיים, לדבריו, בממוצע 73 משום שהעדיף פעילות חברתית על פני לימודים אינטנסיביים ).

את הקריירה המקצועית החל כמהנדס פיתוח בחברת אלביט בשנות ה-80, שם לקח חלק בפיתוח תשתיות מחשוב לפרויקטים ביטחוניים מתקדמים, בהם פרויקט מטוס ה"לביא" של התעשייה האווירית ושדרוגי מטוסי F-16. הוא החל לעבוד שם לאחר שנדחה על ידי חברת אינטל בשל ציוניו הנמוכים בטכניון. באותה תקופה התגורר בקרוואן מבודד בהר כמון שבגליל. ב-1988 עבר לעמק הסיליקון בארה"ב והצטרף לחברת IDT (Integrated Device Technology), יצרנית שבבים מובילה, שם התקדם עד לתפקיד ארכיטקט ראשי ומנהל הגדרת מוצרים. לאחר שלוש וחצי שנים בארה"ב, החליט לחזור להר כמון כדי לאפשר לבתו ללמוד בכיתה א' בישראל.

פריצת הדרך ההיסטורית של וילנץ התרחשה ב-1993, כשייסד את "גלילאו טכנולוגיות" (Galileo Technology). החברה הייתה חלוצה עולמית בפיתוח רכיבי תקשורת ומיתוג בסיליקון (Merchant silicon switches), שאפשרו תקשורת נתונים מהירה ברשתות ארגוניות ובחוות שרתים, בתקופה בה האינטרנט החל לזנק. ב-1997 הוביל וילנץ כמנכ"ל את הנפקת החברה בנאסד"ק. באוקטובר 2000, בשיא בועת הדוט-קום (ורגע לפני התפוצצותה), רשם את האקזיט הגדול הראשון שלו כשהמזג את גלילאו למארוול טכנולוגיות (Marvell) האמריקאית תמורת כ-2.7 מיליארד דולרים בעסקת מניות, מה שהיה אז אחד האקזיטים הגדולים בתולדות ישראל. אקזיט מכובד נוסף מאותה תקופה נגע להשקעתו בחברת QXL הבריטית יחד עם קבוצת משקיעים ישראלית; כשהחברה נמכרה ב-1.9 מיליארד דולרים, גרפה הקבוצה רווח של כ-330 מיליון דולרים.

אימפריית אקזיטים והשקעות הון-סיכון
לאחר מכירת גלילאו, ביסס לעצמו וילנץ מוניטין כמשקיע הון-סיכון ומשקיע אנג'ל בעל "מגע זהב", המתמחה בשבבים, חומרת AI ופוטוניקה. הוא ייסד, השקיע וליווה שורה של חברות היי-טק שנמכרו בעסקאות ענק:

ב-2011 היה שותף להקמת "אנאפורנה לאבס" (Annapurna Labs), שפיתחה שבבים לחוות שרתים. החברה נמכרה לאמזון (AWS) בינואר 2015 תמורת כ-350-370 מיליון דולרים.

ב-2014 השקיע והוביל את חברת "ליבה סמיקונדקטור" (Leaba Semiconductor), שנמכרה לסיסקו (Cisco) ב-2016 תמורת כ-320 עד 350 מיליון דולרים.

ב-2016 היה ממייסדי "הבאנה לאבס" (Habana Labs), המפתחת שבבים ליישומי בינה מלאכותית. בדצמבר 2019 נמכרה החברה לאינטל – אותה חברה שדחתה אותו בצעירותו - תמורת 2 מיליארד דולר. וילנץ המשיך לשמש בה כיועץ בכיר לאינטל.

השקעה מרכזית נוספת שלו הייתה בחברת Astera Labs (שבבי קישוריות לענן ו-AI), בה השקיע בשלבים מוקדמים (כמו סבב C ב-2021). החברה הונפקה במרץ 2024 לפי שווי של 5.5 מיליארד דולר, וזינקה לאחר מכן לשווי של כ-16 מיליארד דולר. כמו כן, היה משקיע מוקדם בחברת הסייבר Vdoo (שנמכרה ל-JFrog ב-300 מיליון דולר ב-2021) , והוא מכהן כיו"ר חברת Lightbits Labs אותה ייסד. בשנת 2024, הקים חברת שבבי AI חדשה הפועלת "מתחת לרדאר" (Stealth-mode) בשיתוף עם שותפיו לשעבר בהבאנה לאבס.

מה שמאפיין את וילנץ ביחס למרבית המשקיעים בהיי-טק, הוא מעורבותו העמוקה: לעיתים קרובות הוא מגבש את הרעיון הטכנולוגי בעצמו, ורק אז מאתר את היזמים המתאימים להוציאו לפועל. "אני מביא רעיון ליזמים כשהוא עוד לא מבושל", סיפר בריאיון ב-2021 ל-TheMarker. "אני לא מביא להם לחם אפוי. אני מביא קמח ומים והם מתחילים ללוש את הבצק ולהכין את הלחם".

חיים אישיים, פילנתרופיה ומעורבות פוליטית
וילנץ נשוי לעדינה אבן-זהר , והוא אב לשלושה ילדים (ושני ילדים נוספים מבת זוג קודמת). לאורך שנים רבות התגורר בצפון הארץ, תחילה בהר כמון ולאחר מכן בקיבוץ חניתה. בתחילת העשור הנוכחי (2020-2021), החליט וילנץ להעתיק את מגוריו לבקתה ברכס האלפים השוויצרי, סמוך לגשטאד. מעבר זה נבע, לדבריו, מצורך בהפוגה מהמתחים החברתיים והפוליטיים בישראל, וכן כאקט של מחאה נגד הממשלה ורשות המיסים, על אף שהוא שומר על אזרחותו הישראלית ומרבה לבקר בארץ.

בנוסף על פעילותו העסקית, וילנץ מקדיש זמן ומשאבים לפילנתרופיה (בעיקר דרך "קרן גלילאו" שהקים), לחינוך, לאיכות הסביבה ולזכויות אדם. בעבר שימש כיו"ר מכללת תל חי וכיו"ר הראשון של עמותת "דרכא" לחיזוק בתי ספר בפריפריה. בתחום הסביבתי, הוא תורם משמעותי למכון דש"א (דמות של ארץ) לשמירה על שטחים פתוחים, וכיהן בוועד המנהל של "אדם טבע ודין".

וילנץ ידוע בעמדותיו הפוליטיות השמאליות והביקורתיות כלפי ממשלות ישראל והעומד בראשן, בנימין נתניהו. הוא ביקר בחריפות את חוק הלאום ואת הרפורמה המשפטית של 2023, אותה כינה "התאבדות לאומית" שמרחיקה משקיעים ומוחות טכנולוגיים מהארץ.

עוד ב-

אמנון שעשוע: הפרופ' שאחראי לאקזיט הישראלי הגדול בהיסטוריה

לכתבה המלאה

ב-2013 העניק ערבות למפלגת "יש עתיד", ובהמשך היה בין מגישי העתירה לבית המשפט העליון בבקשה למנוע מנתניהו את קבלת המנדט להרכבת ממשלה (עתירה שנדחתה). הוא תורם לארגוני זכויות אדם וארגוני שמאל מובהקים המבקרים את השליטה בשטחים, בהם "בצלם", "שוברי שתיקה", "עדאלה", "רבנים למען זכויות אדם" והקרן החדשה לישראל (לה תרם מעל 100,000 דולר ב-2022). לטענתו, ארגונים אלו תורמים לחוסן המוסרי של המדינה, חרף הביקורת הציבורית והממסדית החריפה שמופנית כלפיהם.