קשת 12 עתרה היום (ראשון) לבג"צ, בבקשה להורות לרשות השנייה והמועצה להשיב מדוע, מזה כ-15 חודשים, הן אינן מקבלות החלטה בבקשת קשת, שהוגשה ב- 18.3.21, לאישור פעילות נוספת בנוגע להקמת מיזם ה-OTT  freetv. בעתירה, מפורטות בהרחבה טענות על העיכוב הממושך לאישור המיזם ועל היעדר סמכות בדין לאי קבלת החלטה בעניין הקמת המיזם FREETV.

לאחר חתימת ההסכם בין קשת ל-RGE, פנו השתיים לקבלת אישור הממונה על התחרות לשיתוף הפעולה ביניהן. לאחר בדיקה מקצועית ומעמיקה של כל היבטי המיזם וההתקשרות בין השתיים, ב-2.9.21, אישרה הממונה על התחרות את שיתוף הפעולה, בין היתר לאור השפעתו החיובית על התחרות ועל יכולתו להגביר את התחרות בענף אשר נשלט שנים רבות על ידי דואופול הוט ויס, לתקופה מוגבלת של ארבע שנים, לאחריה  הוא ייבחן מחדש בהתאם לשינויים בתנאי השוק: "על אף השינויים שחלו בענף הטלוויזיה הרב ערוצית, ובכללם כניסתם של מתחרים חדשים, הענף עודנו נשלט ברובו על ידי שני השחקנים הוותיקים – הוט ויס. ההסדר הנדון יאפשר כניסה של מתחרה נוסף לענף וכתוצאה מכך היצע המוצרים הזמין לצרכן יגדל ורמת התחרות צפויה להשתפר". על החלטת הממונה לא הוגש כל ערר לבית הדין לתחרות,  גם לא על ידי הוט ויס.

במקביל, פנתה קשת לרשות השנייה על מנת לקבל גם את אישורה של המועצה ל"פעילות נוספת", בהתאם לרישיון הערוץ – המועצה "תיתן את אישורה אם שוכנעה כי אין בפעילות הנוספת כדי לפגוע במתן שירותי הרישיון או כדי לפגוע ביכולתה של הרשות לפקח על אופן ביצוע שירותי הרישיון וקיום הוראות החוק והרישיון". 

יש לציין, כי אין בחוק הרשות השנייה הגבלה על פעילות של בעל רישיון באינטרנט, וכן, פעילות המיזם אינה מצריכה רישיון כלשהו. החוק הישראלי, כמו בכל העולם המערבי, אינו דורש ממי שמבקש להפיץ תוכן כלשהו באינטרנט לקבל רישיון מרשות רגולטורית כלשהי. 
עד ליום זה, מועצת הרשות השנייה לא קיבלה החלטה בבקשת קשת, על אף שחלפו כ-15 חודשים מאז הגשת הבקשה. לאורך תקופה זו, לא הוצג לקשת כי הרשות השנייה סבורה שיש עילה שלא לאשר את הבקשה, ואם יש עילה כזו – מהי. הרשות אף לא הגדירה לוח זמנים לקבלת החלטה. בעוד קשת ענתה באופן מהיר ויעיל לכל השאלות אודות המיזם שהוצבו בפניה על ידי הרשות – בסך כולל של פחות מ-70 ימים – קשת ממתינה לקבלת החלטת הרשות מזה 451 ימים. 
 
אמנם הרשות השנייה התכנסה כבר פעמיים על מנת לדון באישור ההחלטה, אך פעמיים נדחה הדיון בשל התערבות ממשלתית: בתחילת חודש אפריל התכנסה המועצה על מנת לקבל החלטה בנושא המיזם, אך ערב קבלת ההחלטה, פנה שר התקשורת למנכ"ל freetv במכתב המבהיר כי משרדו בוחן את הסדרת תחום השידורים על גבי האינטרנט – זאת למרות שככל שתהיה רגולציה עתידית, היא אינה רלוונטית למיזם שקם כעת – ובכל זאת, בעקבות הפנייה, החליטה הרשות לדחות את ההחלטה בעניין קשת למועד אחר.

בפעם השנייה, בסופו של חודש אפריל האחרון, התכנסה מועצת הרשות השנייה, שוב, על מנת לדון באישור הבקשה של קשת. אך בערב הדיון של המועצה, הגיעה פנייה מטעם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שדרש מהרשות השנייה לשקול שיקולים נוספים והרשות, מצידה, בחרה לדחות שוב את הדיון בהחלטה. בהמשך פנתה הרשות השנייה להתייחסות של מועצת הכבלים והלוויין. האחרונה הוציאה את הנושא לשימוע ציבורי. כל זאת על אף שקשת אינה כפופה לרשות הזו וכן על אף שהתקיים כבר שימוע לכל בעלי העניין הן ברשות התחרות והן ברשות השנייה. וכך, מה שהיה נראה כהפרעה ממשלתית מפתיעה, הפך לדפוס, כאמצעי לדחייה בקבלת ההחלטה. 
 
לשון העתירה: "פעם אחר פעם "מתגלה" מכשול חדש ומוזר, וההליך נמשך כאירוע מתגלגל שאין לו סוף. המועצה ממאנת לקבל החלטה בהישענה על גורמים חיצוניים בעלי שיקולים זרים שאינם ממין העניין; דיונים שנקבעים מסתיימים ללא החלטה לאחר התערבויות של הרגע האחרון; המועצה אינה קובעת לוח זמנים לקבלת החלטה כאמור, וכך גורמת לשיהוי בלתי סביר ולנזקים כבדים לקשת, לשותפיה העסקיים ולציבור בכללותו".

על כן, עותרת כעת קשת לבג"צ, בבקשה להורות לרשות לקבל החלטה באשר לבקשה, ומצטטת את דבריה של כבוד שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז: "עיכוב בקבלת החלטה על-ידי רשות מינהלית לוקה, מטבע הגדרתו, בעינוי דין. העיכוב אף יכול להביא לפגיעה של ממש בזכויות ובאינטרסים של הנוגעים בדבר. תולדות אלה הולכות ומתעצמות ככל שחולף הזמן מבלי שמתקבלת החלטה. על כך יש להוסיף כי ישנם מצבים, כמו המקרה שבפנינו, שבהם משמעותו של העיכוב, הלכה למעשה, היא מתן תשובה שלילית, מבלי שזו מלווה בהנמקה כמתחייב. במצב דברים זה העיכוב אף פוגע באחריות השלטונית, דהיינו בחובה להעמיד את החלטותיהן של רשויות השלטון למבחן הציבור".

בסיכום העתירה: "יש להתפלא על העיכוב החמור בקבלת החלטה מצד הרשות השנייה – שהרי כל זמן בו הרשות נמנעת מלקבל החלטה, הינו עוד זמן בו הציבור לא זוכה ליהנות ממגוון רחב יותר של מוצרים במחירים נוחים ואטרקטיביים. כל הדיונים והעיכובים בנושא חורגים לחלוטין ממהות העניין והם אינם משרתים איש פרט להוט ויס. וכך, כל זמן שלא מאושרת בקשת קשת – נגרמת פגיעה קשה לקשת ולציבור הצרכנים. לאור  כל האמור לעיל בעתירה זו מתבקש בית המשפט הנכבד ליתן צו על תנאי כמבוקש ברישא לעתירה זו וכן לקבוע דיון דחוף בעתירה". העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד צבי בר- נתן, אמיר ונג ומעין ברונשטיין ממשרד גולדפרב-זליגמן.

מהרשות השנייה נמסר בתגובה: "הרשות השנייה תמהה על העתירה ועל עיתויה. זאת לאחר שנשוא העתירה - מועד הדיון במועצה - הועלה בשבוע שעבר בוועדת הכלכלה של הכנסת. שם הובהר שהדיון בהחלטה צפוי להתקיים בתקופה הקרובה. מכאן, הסיבה האמיתית לעתירה שמורה אצל העותרת. מדובר בהחלטה אשר עשויה להשפיע על כלל השחקנים בשוק התוכן בישראל, ועל כלל ציבור הצופים, ולרשות החובה  לקבל ההחלטה הטובה ביותר לציבור בישראל".

עוד ב-

דרישה ממיזם הסטרימינג של קשת ו-RGE: השקיעו בהפקות מקור

לכתבה המלאה

"הרשות השנייה תמהה על העתירה ועל עיתויה. זאת לאחר שנשוא העתירה - מועד הדיון במועצה - הועלה בשבוע שעבר בוועדת הכלכלה של הכנסת. שם הובהר שהדיון בהחלטה צפוי להתקיים בתקופה הקרובה. מכאן, הסיבה האמיתית לעתירה שמורה אצל העותרת. מדובר בהחלטה אשר עשויה להשפיע על כלל השחקנים בשוק התוכן בישראל, ועל כלל ציבור הצופים, ולרשות החובה  לקבל ההחלטה הטובה ביותר לציבור בישראל".