בקיץ האחרון פנה איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה לגופי השידור המרכזיים (קשת, רשת, הוט, יס וכאן 11) בדרישה להתערב במשבר בין אק״ט לאיגוד המפיקים.

זאת, בעקבות החלטת איגוד המפיקים להפר באופן חד צדדי את ההסכם שנחתם בין הצדדים באוגוסט 2023 ושתוקפו עד אוגוסט 2025 (לפחות). במקביל, איגוד המפיקים טען כי תקציבי ההפקות אינם מספיקים כדי לקיים את הסכם העבודה, שכולל קיצור של יום העבודה ועדכון שכר בינואר 2025. 

במכתב ששלח מנכ״ל אק״ט גיורא ואלה ציין כי ״כל עוד ההסכם קוים היינו נכונים לדון בביצוע התאמות להסכם, אולם כל איגוד המפיקים לא חוזר בו מכוונתו להפר את ההסכם, אנחנו מחויבים לפעול ליישומו ואכיפתו בכל האמצעים המשפטיים, הארגוניים והאחרים שעומדים לרשותנו״.

מספר חודשים לאחר פניית איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה מתראיין מנכ"ל אקט גיורא ואלה לאתר ice ותוקף את איגוד המפיקים ואת גופי השידור. בראיון ואלה מדגיש בפנינו: "איגוד המפיקים לא נוקף אצבע כדי לטפל בבעיות השורש של התעשייה ומעדיף להילחם בנו, העובדים".

יש לציין כי כיום איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה עובדים בהפקות המקור שמצטלמות בעיקר בישראל ומייצגים  מייצגים את הצוותים מאחורי הקלעים - צלמים, תאורנים, עוזרי צלם, טכנאים, אנשי ארט, תפאורה, אנשי סאונד, עיצוב והלבשה, איפור ועוד. 

גיורא, לפי ההסכם, יום העבודה היה אמור להתקצר ל-10 שעות עבודה, וכן היה צפוי להתבצע עדכון שכר בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן ולמנגנון צמצום פערי השכר שקבוע בהסכם. מה קרה בפועל?

"בקיץ 2023 חתמנו מול הסכם עם איגוד המפיקים, שזה הסכם על תנאי עבודה ועל שכר שהגיע אחרי 15 שנה מההסכם הקודם. היה שיפור של האיזון בין העבודה לפנאי ועד אז ימי העבודה ארוכים בצורה בלתי נסבלת, אי אפשר היה לחיות. הבסיס היה 11 וחצי שעות ועל זה היו שעות נוספות, אנשים בכיף היו עובדים 16 שעות, יום אחרי יום, הולכים לישון וקמים בבוקר לעבודה. אנשים לא היו רואים משפחות, לא היו מצליחים לתפקד בחיים האישים. היית יודע מתי יום העבודה מתחיל ולא מתי הוא נגמר, לא יכולת לתכנן תור לרופא. דברים מופרעים והתעשייה ככה עבדה שנים שנים. ההסכם בקיץ 2023 הביא את השינוי".

למה זה הופסק?

"כי בסוף זה לא בכמה אנחנו עולים או בכמה מוכנים לשלם, זה נמצא מעלינו. זה נמצא בגופי השידור. 2024 שהייתה שנה של מלחמה, הפקות עבדו לפני התנאים החדשים, וזה חלק מתהליך של הסתגלות וראינו שזה קורה. הימים התקצרו, צילמו פחות כל יום והוסיפו עוד ימים לפרויקטים והתהליך התחיל לקרות - הדבר שהיה אמור לסיים את זה, היה להתאחד עם המפיקים וללכת לפנות לגופי השידור - שזה מי ששם את הכסף, ולהגיד להם חבר'ה מעכשיו אתם צריכים לתקצב אחרת את התעשייה, להגדיל תקציבים. וזה לא קרה! פעם אחר פעם שניסינו ללכת עם המפיקים זה לא קרה, כי גופי השידור קובעים את התקציבים ומצאנו את עצמנו לבד".

ואז בעצם המפיקים מפסיקים את ההסכם באופן חד צדדי?

"כשהתקציב לא גדל, התחילו להפנות את האש כלפינו, באמת ביום בהיר אחד, המפיקים החליטו מבחינתם כי הם לא מתכוונים להכיר יותר בהסכם. הולכים על הגב שלנו, כאילו אנחנו הבעייתים ולא קשת, התאגיד או HOT או yes. היו כמה מפיקים שפרצו את הדרך כי גם באנו לקראתם, אז אנחנו מאפשרים כל מיני דברים, כמו שעשינו בקורונה שנכנסנו מתחת לאלונקה".

פניתם למפיקים?

"אנחנו לא באים להשבית את התעשייה, ניסינו לייצר הידברות מול איגוד המפיקים כי בסוף מה שמעניין אותנו זה לא הפוליטיקה, אלא שהתעשייה הזאת תשגשג ושהם יעבדו בתנאים הוגנים ויתפרנסו בצורה ראויה, ולכן אנחנו נהפוך כל אבן כדי למצוא פתרונות להסכמה. אבל אם הם לא מוכנים לדבר איתנו ומנסים לכפות, אז גם יש לנו כלים אחרים".

איזה כלים למשל?

"לדוגמא, אם הפרו מולנו הסכם, הגשנו תביעה ויש תביעה עומדת ותלויה מול איגוד המפיקים על זה שהם מפירים הסכם".

אז אם התקציבים יוגדלו הבעיות ייפתרו?

"קשת נמצאים עם רווחי עתק, איפה התרומה שלהם חזרה לתעשייה? חברות ההפקה ואיגוד המפיקים לא נוקף אצבע בשביל לטפל בבעיות האלה. הבעיה אצלנו זה לא העוזר הפקה שקורע את עצמו ועובד 15 שעות, שבקושי סוגר את החודש. כאילו אנחנו הבעיה של התעשייה! הבעיה זה שמי שיש לו כסף לא משקיעים מספיק. וגם המדינה לא משקיעה מספיק, בחו"ל המדינות הבינו שהן צריכות למשוך הפקות זרות והן נותנות כסף על זה. אצלנו המדינה לא במשחק".

מה אתה מציע? לפנות לגופי השידור בבקשה לתקציב יותר גדול?

"אנחנו מכבדים את המקצוע וחייבים לעשות סטופ ולהגיד, חבר'ה, אתם רוצים עוד קופה ראשית? אתם רוצים הפקות ילדים? אתם רוצים פאודה? המרוץ למיליון? בשביל זה צריך תקציבים, חייבים. בסוף זה כסף שלך ושלי, המדינה חייבת לשים עוד כסף ואני בכלל לא מדבר על מה מגיע לקולנוע הישראלי שחי על פירורים. דווקא מתוך הדאגה למקצוע שלנו אנחנו חייבים לעשות את הדבר הזה ולא כל פעם לנסות להסתדר. בשביל לצאת מול בעלי כוח בגופי השידור, צריך קודם כל אומץ ולהבין שאין לנו ברירה. אנחנו בתחתית שרשרת המזון, הכל מגיע אלינו כשכבר אין תקציבים, שחברות ההפקה סגרו מול גופי השידור כל מיני דברים וכל אחד לקח ואז בסוף זה מגיע אלינו ויש אלף אילוצים ואנחנו צריכים להבין את כולם. אנחנו לא יכולים להמשיך לסחוב את זה על הכתפיים שלנו. התנאים השתפרו כי נאבקנו, אנחנו לא רוצים להפנות את האש למפיקים, אלא לבעלי השידור".

אולי אתם נוקטים בצעדים לא מספיק קיצוניים

"אם צריך נסגור את השאלטר, אבל זה רק אם מפיקים, במאים, תסריטאים, יעמדו בשורה אחת יחד. יש לנו עמוד שדרה מקצועי. קשת ורשת למשל הולכות ושוחקות בטירוף את ההשקעות שלהן, אפילו התאגיד הולך ומקטין את ההשקעות שלו. זה לא הגיוני. חייבים אומץ ואנחנו בקצה השרשרת, אנחנו החמור של התעשייה, חייבים להפסיק להיאבק בנו ולהיאבק איתנו. אנחנו נשתף פעולה עם כל מי שאפשר. גם אם זה לא לעבוד ולא לצלם ושלא יהיו הפקות. כל עוד אנחנו מכוונים ביחד את המאבק שלנו מול גופי השידור ומול הפוליטיקאים כדי לטפל בבעיות היסוד האלו". 

מה המדינה יכול לעשות למענכם?

"המדינה יכולה וצריכה לבוא ולהגיד שכל מי שמשדר היום טלוויזיה חייב להשקיע בהפקות מקור ישראליות. יש מצב אבסורדי שבעצם שחלק מגופי השידור משקיעים בהפקות מקור - וחלק לא. היום הרגולציה שמתוקפה גופים כמו קשת או רשת או HOT בכלל שמים כסף על 'פאודה' או 'בקרוב אצלי', זה לא כי הם עושים את זה מטוב ליבם אלא כי מחייבים אותם ברגולציה. המדינה חייבת לשים יד בכיס ולהשקיע בעצמה, בדיוק כמו שיש החזרים להפקות זרות במדינות אחרות, גם בישראל צריך לתמרץ הפקות זרות לבוא לפה".

אצל כל גופי התקשורת התקציבים זהים?

"תראי איזה אבסורד, 'טהרן', הפקת דגל של התאגיד, צילמו ולקחו כסף ישראלי של משלמי המסים ונתנו אותו ליוון. 'ההילולה' הצטלם בגיאורגיה מבלי לקחת צוותים ישראליים. צריך לקחת גם אותנו כי זה הכסף שלנו. המדינה צריכה גם להשאיר הפקות פה, שיצטלמו כאן עם צוותים ישראליים כי אחרת זה נאבד וזאת כבר לא הפקה ישראלית. המדינה חייבת להתחיל לאכוף את הרגולציה הקיימת. לא הגיוני שקשת מחוייבים להשקיע והם לוקחים תכניות חדשות ואקטואליה כמו 'תוכנית חיסכון' וקוראים לזה הפקות מקור. הכסף הזה חייב להגיע אלינו, אל האנשים שעובדים על הפקות המקור האמיתיות".

לסיום גיורא ואלה מציין כי החברים באיגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה מרוויחים ברוב המקרים בין 5,000-7,500 שקלים מדי חודש, כאשר זוהי הפרנסה היחידה או העיקרית שלהם. "חייבים להפסיק את הרכבת הזאת, כי אנחנו דוהרים למטה", מסכם ואלה.

מאיגוד המפיקים נמסר בתגובה: "מצער שבזמן שאנו במאבק קיומי, נגד סגירת גופי שידור, וכאשר אנשי התעשייה כבר מרגישים על בשרם את מיעוט ההפקות השנה, כשעוד רגע אין לנו איך לשלם את שכר הדירה, ארגון אקט עסוק במלחמה עם איגוד המפיקים על צבע הקירות.  כפי שנכתב בתביעה של אקט, ההסכם בין האיגודים נכנס לתוקף ב-6 באוקטובר 2023. לאור הארועים שהתרחשו ביום למחרת, ב-7 באוקטובר, וההשלכות הקשות על מדינת ישראל בכלל ועל התעשייה בפרט, נאלצנו להודיע על ביטול ההסכם. 

בשנה האחרונה ניסינו להידבר עם ראשי ארגון אקט פעמים רבות, ואף הזמנו אותם לפגישות עם גופי השידור. ניסינו להסביר את המציאות, אך לצערנו לא מצאנו בארגון אקט הבנה לבור העמוק שבו התעשייה נמצאת בו, אלא מצאנו עוד התעקשות על רבע שעת מעבר או על שעת איסוף במונית. אקט יכולים לאיים ולהמשיך לגרום נזקים לתעשייה למי שמצלם ונותן פרנסה לאנשי צוות. אנו נמשיך לפעול כדי שתהיה כאן תעשייה בה יוכלו אנשי צוות, מפיקים וכולם להתפרנס".

מתאגיד השידור הישראלי נמסר בתגובה: "אנו דוחים בתוקף את טענות אק"ט. השקעת תאגיד השידור בשוק ההפקות הישראלי לא רק שלא ירדה אלא אף עלתה בשנים האחרונות. התאגיד משקיע מאות מיליוני שקלים בכל שנה  ביצירה ישראלית, ואם תוכנית השר קרעי לפגיעה בתקציב התאגיד וביצירה הישראלית לא תצא לפועל, ימשיכו אלפי יוצרים, בימאים צלמים ואנשי הפקה ותוכן להתפרנס בכבוד מהשקעת התאגיד בתוכן מקומי כדוגמת "טהרן", שאף נמכרה לחו"ל והרווחים הושקעו אף הם בתוכן ישראלי. 
ארגון אק"ט כבר ניסה בעבר לפגוע בהפקת טהרן (שצולמה באתונה ולא בקפריסין ושרוב עובדיה היו ישראלים)  אך בג"צ דחה את העתירה וקבע כי מדובר בהפקה מקומית ותמך בעמדת התאגיד".

מרשת 13 נמסר בתגובה: "הטענות המובאות בכתבה אינן נכונות. רשת 13 משקיעה מידי שנה ביצירה מקומית וחדשנית שפונה לכלל החברה הישראלית, וכך גם נמשיך לעשות".

מ-yes נמסר בתגובה: "חברת yes חרטה על דגלה את קידום היצירה הישראלית. בעשור האחרון השקיעה החברה סכום חסר תקדים של למעלה ממיליארד שקל בהפקות מקור, והיא תמשיך להשקיע בהן גם בעתיד".

מטעם קשת 12 בחרו שלא להגיב לטענות.

תגובת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו תובא כשתתקבל.