שליש מתעשיית המלונות הקטנים בישראל נסגר, ומדובר בנתון משמעותי בענף התיירות הישראלית. בדיון היום (שלישי) שנערך בכנסת בוועדת המשנה לעסקים קטנים ובינוניים בראשות חבר הכנסת שלום דנינו, נערך דיון מקיף בנושא והתגלתה מציאות קשה של תעשייה שלא מצליחה להתרומם מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. 

מנהלת איגוד בתי המלון והתיירנות באיגוד לשכות המסחר, מוריה כלפה הורוביץ, ציינה כי עוד בינואר 2024 פנה האיגוד לאגף התקציבים ואמר כי הוא צופה שהמלונות הקטנים יסבלו. "צריך להבדיל בינם לבין המלונות הגדולים", אמרה בוועדה בכנסת היום, "הקטנים לא קיבלו מענה, ואם לא יהיה מענה למלונות הקטנים העסק יקרוס. כל הצפון מלא במלונות קטנים, בטבריה, בנצרת ובאזרים האלה התעסוקה נסמכת עליהם".

בדיון, אם כן, שנערך היום בוועדת המשנה לקידום עסקים קטנים ובינוניים, בראשות ח"כ שלום דנינו, עסקו בעיקר בהתמודדות של המלונות הקטנים עם אתגרי המלחמה, ואת האפשרויות לסיוע לאור המציאות העגומה שנחשפה.

מה הפתרון: הלוואות או הקלות?

נציגת האוצר, מוריה שליסל, הציגה בדיון את התנגדות האוצר לסיוע דרך הלוואות מהקרן. אמנם במלחמה ניתנו 307 מיליון שקל בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים בענף המלונאות, אך הלוואות נוספות אינן הפיתרון, לדבריה, לאור החשש שהעסקים לא יצליחו להחזיר את ההלוואה: "וזה יוביל לבעיה גדולה יותר", אמרה. 

לשאלת ח"כ דנינו על הקלות בהלוואות או הקלות נוספות, ענתה נציגת האוצר כי אכן הנושא נבחן כדי למצוא פתרונות יותר מקלים ולסייע לענף המלונאות, והוסיפה כי ההלוואה בערבות מדינה היא לא מענק, וכשיש קושי בהחזר צריך לבדוק מה המענה הנכון. 

מי שהעלה קשיים על דבריה היה, בעל מלון הירקון, אבי אגאג'ני. בראשית דבריו הוא הסביר את ההבדל המהותי בין מלות לנופש לבין מלונות עירוניים שמתאימים בעיקר לתיירות נכנסת, ולדבריו לאחר שרוב המפונים כבר עזבו, התפוסה נשארה כמעט ריקה לאור הבעיות בתיירות, ותשלומי הארנונה יכולים להגיע ליותר מחמש מיליון שקל בשנה גם אם המלון ריק. וזאת בשונה ממלונות של תיירות פנים שכבר מצליחים להתאושש: "כמעט חצי מהענף בברוך", אמר בעל מלון הירקון.
 צילום: דוברות הכנסת

על דבריה של נציגת האוצר שיהיו קשיים בהחזרת ההלוואה, השיב כי המלונות העירוניים בפרט והמלונות הקטנים בכלל היו "עסקים טובים שעבדו יפה לפני כן", כלשונו, ולכן כשתעבור המלחמה למלונות יהיו יכולות החזר מחדש.

"60% מהעובדים ברחו, העירייה לא מקלה בארנונה"

שני בעלי מלונות נוספים חשפו את המצב הקשה של המלונות הקטנים. רונית חוטר ישי דיין ממלון גרנד קורט ירושלים ציינה כי בעוד בשנת 2023 התפוסה הממוצעת עמדה על 86%, ב-2024 היא נחתכה בחצי ל-42%.

בעל מלון גולדן קראון בנצרת, ויסאם עבד אל ראזק, ציין כי מעל 60% מהעובדים ברחו והתפוסה הממוצעת ב-2024 הייתה 22%. "העירייה לא מקלה בארנונה, אנחנו ממנים הכל מהכיס, את כל ההוצאות. מתפעלים רק כדי לא לסגור את המלון, כי לסגור ולפתוח מחדש יעלה מיליונים. לקחנו הלוואות מול הבנקים, קיבלנו מענקים. אנחנו התחלנו לעבוד מול משרד הביטחון אבל זה מעט", אמר. 
 צילום: דוברות הכנסת

מחכים למשרד התיירות

מי אם כן צריך לפתור את המשבר: משרד האוצר או משרד התיירות? בעוד נציגת משרד התיירות, רעות קנדל, אמרה המשרד הגיע לדיון בעיקר כדי לשמוע את הצרכים והקשיים, באוצר כבר מפנים את האצבע לאי-פנייה של משרד התיירות בנושא. נציג אגף התקציבים, רום בר אב, אמר שישנו שיתוף פעולה בין האוצר לתיירות, והוסיף: "וככל שמשרד התייירות יפנה ויציג צרכים - הדבר ייבחן".

גם יו"ר הוועדה, ח"כ דנינו, הפנה את עיקרי המאמצים מול משרד התיירות ושר התיירות חיים כץ, וביקש מנציגות משרד התיירות לפנות לשר בבקשה שירכז אצלו במשרד דיון בנושא. "לשר יש יכולת לדבר עם משרדי הממשלה האחרים ולמצוא פתרונות. צריך לנצל את היכולת של שר התיירות ולטפל בזה, כי 30% מהעסקים האלה נסגרים וזה שליש מהתעשייה הזו שנסגר", אמר.