קובי פרץ לא ציפה למחווה כזו והוא נותר חסר מילים. הזמר סיפר כי לפני שמונה ימים, קיבל טלפון ממעריצה וותיקה מדימונה בשם מוריה שסיפרה לו על זוג חברים שהביאו לעולם תינוק וכי החלום שלהם שהוא זה שיישב על כסא הסנדק ושאלו דרכה האם יסכים להגיע לברית בדימונה.

פרץ סיפר בפייסבוק שלו: "הייתי בהלם, זוג שאיני מכיר ומבקש לכבד אותי במצווה כה חשובה ובכבוד כזה גדול. ׳איפה הסבא, הדודים? למה הם מבקשים אותי, אדם זר להם׳ שאלתי!? היא ענתה תשובה שהממה אותי, ׳לסנדק יש תפקיד חשוב על הילד, הילד גודל בדמותו, וההורים מבקשים שתהיה לו מידת כיבוד הורים כמו שאתה עושה עם אמא שלך. זה בן זקונים שלהם (כמוך) והם רוצים שתדבק בו מידה זו שאתה משמש בה דוגמא לכולנו׳. ישר עניתי תגידי להם שזה כבוד גדול עבורי וזכות שלא דמיינתי, ואני כמובן מגיע בשמחה ואהבה".

פרץ עוד סיפר: הבוקר, יום הברית, טבלתי במקווה, התחדשתי בחליפה חדשה, ונסעתי לאולם בדימונה שם חוץ מאותה מעריצה בדמות מלאך מוריה, לא הכרתי אף אחד. איך שנכנסתי לאולם, האבא יניב ניגש אלי, הציג את עצמו והחל להזיע. יחד איתו התחלתי גם אני להזיע מהתרגשות. ומההלם, אני שמתפרנס מהקול שלי, לא הצלחתי להוציא מילה".

עוד סיפר: "ישבתי על כסא הסנדקות, עם הטלית שמו עליי את התינוק המתוק, הרב מתחיל לקרוא את הברכות והראש שלי רק במחשבות. מול עיניי הופיע פתאום דמותו של אבא שלי, פטי ז״ל שהלך לי מיד אחרי שנפתחה החקירה נגדי מצער, ודמותה של אמא של שריתה שתבדל״א וכמה סבלה מזה וכמעט השתגעה שהבינה שאני נכנס לבית אסורים, ואפילו את התא הקטן שם במקום הארור, כשהסתכלתי מבעד לסורגים והאמנתי שאני כבר מוקצה ומה מחכה לי בחוץ ואיזה עתיד".

כמו כן הסביר: "ובינתיים הטקס נגמר, נותנים לרך הנולד את השם ״נהוראי דוד״ שיזכה לחיים ארוכים וטובים, למצוות ומעשים טובים אמן והאבא, האמא והמשפחה ניגשים לברכה ממני. התרוממתי, שמתי עליהם את הטלית, התחלתי להוציא את הברכה הראשונה, ולא הצלחתי. פתאום התפרצתי בבכי כל כך ארוך, כשהם כל הזמן הזה מתחת לטלית, ואני מברך ובוכה, בוכה ומברך וכול האולם רואה, מתרגש ובוכה יחד איתנו".

עוד ב-

קובי פרץ נחשף: מדוע סירב להגיע להופעה?

לכתבה המלאה

לסיום חשף: "זכיתי היום בזכות גדולה מאנשים זרים אבל כאלו שנקשרה נפשי בנפשם לעולם. אני מודה למשפחת בן דוד על הכבוד הגדול ומאחל לאבא יניב ולאמא דנה, שידעו רק נחת מנהוראי דוד ומכול יוצאי חלציהם ושהוא אכן יהיה עבורם ולמענם גם הוא סמל לכיבוד הורים ושתמיד ידעו בריאות ושמחה בביתם ולכל אחד שקורא את המילים האלו, תזכרו תמיד, גם מאחרי הדברים הקשים העומדים עליך, אני עומד".