הצעת החוק המשונה שתפרסמה אתמול ובה מציעים ח"כ משה גפני ואורי מקלב לגבות אגרות בסך אלפי שקלים מבעלי הכלבים, ממשיכה לגרור ביקורות על הצעד הנקמני לכאורה של הח"כ החרדיים.

מי שיצא אתמול בערב נגד ההצעה הוא עיתונאי ישראל היום ערן סויסה שחשף בפני עוקביו את הקשר המיוחד שלו עם הכלב שלו, "יבזי, הנסיך שבתמונה, הוא האושר של החיים שלי. נהוג לחשוב שאני זה שהצלתי אותו, אבל האמת היא, שהוא זה שהציל אותי ברגעים הכי קריטים של החיים שלי. אם צריך, אני אתן לו את יד ימין שלי, אשקיע בו כמה כסף שצריך וגם לא אזוז ס״מ בלילה למרות שנרדמה לי הרגל מחשש להעיר אותו. מה אני לא אעשה? אני לא אשלם שקל למדינה ואני רוצה לראות מישהו מתקרב אלי או אליו".

נזכיר כי הצעת חוק שהוגשה לפני כמעט חודשיים מעוררת סערה בימים אלה, כשבמרכזה תיקון חוק אגרה סביבתית, שמטרתו הטלת אגרה על מחזיקי כלבים בישראל. מי שהגישו את הצעת תיקון החוק הם ח"כ אורי מקלב וח"כ משה גפני מסיעת יהדות התורה.

הסכומים שנקבו הח"כים בתיקון עומדים על אגרות בסך של 3,500 שקלים חדשים עבור מי שמחזיק כלב אחד; וכן בעד רישיון להחזקת כלב נוסף – עוד 7,000 שקלים חדשים. ההצעה מציגה תוכנית לפיה האגרה הסביבתית תועבר לקרן ייעודית שתוקם במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ותשמש לקידום הטיפול בחיות הרחוב.

גפני פרסם את הצעת החוק בחשבון הטוויטר שלו אתמול (ראשון), וזכה לתגובה זועמת מח"כ שרון רופא - אופיר, "3500 ש״ח אגרה על כלב אחד, 7000  ש״ח על שניים ועכשיו תקראו שוב את התיקון לחוק אגרה סביבתית שהגישו ח״כ מקלב וגפני. כדי לשמור על הסביבה מפסיקים להשתמש בחד״פ ובדלקים מזהמים!! את החוקים החשוכים שלכם תשמרו לעצמכם".

"אגרה סביבתית זו תשקף את הנזקים והמחירים הסביבתיים הגדולים הנגרמים כתוצאה מגידול כלבים, ואשר פוגעים באיזון האקולוגי העדין שמסביבנו. הצעה זו עולה בקנה אחד עם עיקרון היסוד של דיני הסביבה, עיקרון "'המזהם משלם'", נכתב בהצעה שהוגשה.

בעוד נכתב בנימוק ההצעה של גפני ומקלב כי, "מאמצי הממשלה הנוכחית התמקדו אם כן בשכבות החלשות. הן לא נגעו כמעט בכלל בנזקים הסביבתיים החמורים הנגרמים כתוצאה מהרגלי הצריכה וההתנהגות של שכבות האוכלוסייה אותן נהוג לכנות כ-'ישראל הראשונה'". 

עוד ב-

אגרת הרישוי תוזל ותוגדל הטבת המס? הכנסת תכריע השבוע

לכתבה המלאה

לפי הצעתם, "הצעת חוק זו נועדה לתקן עוול זה ולקדם חלוקה שוויונית בין שכבות האוכלוסייה בכל הנוגע לנשיאה בעלויות הכלכליות והחברתיות הנדרשות לצורך שמירת הסביבה. השכבות החזקות אינן יכולות להטיל את משא שמירת הגנת הסביבה רק על השכבות החלשות ולדרוש רק מהן לשנות את הרגליהן. גם "ישראל הראשונה" נדרשת להתגייס, לבחון הרגלים ישנים, במיוחד כאלו שהם בגדר מותרות המקובלים בעיקר בשכבות החזקות, ולקדם חקיקה אשר תתמרץ שינוי התנהגות גם ביחס אליהם.