מדדים ומחקרים

הציבור הדתי והחרדי קבע: זוהי מטרת העל של המלחמה

המכון לחקר היהדות והציונות בוחן את עמדות הציבור הדתי בישראל ביחס למלחמת חרבות ברזל, מהסקר עולה כי בעיני 80% מהציבור החרדי ו-79% מהציבור הדתי, המטרה מספר אחת של המלחמה היא מיטוט שלטון חמאס, אולם בקרב הציבור המסורתי למעלה משליש סבורים כי המטרה הראשונה היא החזרת החטופים
מערכת ice |  1
שלטי החטופים, לחימה בעזה (צילום פלאש 90/ יונתן זינדל, דובר צהל)
על פי הסקר, בעיני 80% מהציבור החרדי ו-79% מהציבור הדתי בישראל, המטרה מספר אחת של מלחמת חרבות ברזל היא מיטוט שלטון החמאס. החזרת החטופים נתפסת בידי המגזר הדתי כמטרה משנית והוגדרה כמטרה הראשונה רק על ידי 13% מהחרדים ו-16% מהדתיים. בקרב הציבור המסורתי רואים תמונה מעט שונה, כאשר 61% מהם אמנם נותנים עדיפות למיטוט שלטון החמאס, אולם למעלה משליש (34%) סבורים כי החזרת החטופים היא המטרה הראשונה במעלה.
יחד עם זאת, הציבור הדתי בישראל עומד מאחורי מאבק משפחות החטופים. רוב הדתיים (52%) ורוב מוחלט של הציבור המסורתי (71%) תומכים במאבק של מטה משפחות החטופים והנעדרים. גם בקרב הציבור החרדי נרשמת תמיכה, אולם נמוכה יותר והיא מתחלקת כך: 44% תומכים במאבק ו-34% מתנגדים לו. כאשר מסתכלים על אותה תמיכה בתמונה רחבה רואים שאכן ישנה תמיכה יפה במגזרים הללו, אולם ישנם גם שליש מאותו מגזר שמתנגד באופן ברור ומוצהר למאבק המשפחות.
על פי הסקר, על אף המלחמה הקשה והמתמשכת, הציבור הדתי איתן בעמדתו בנוגע לחוק הגיוס ורק 4% בציבור החרדי והדתי שינו את עמדתם בנושא.
61% מהציבור החרדי אשר תמכו בעבר ממשיכים כיום לתמוך בחוק הגיוס והאחרים, 18% נשארו בהתנגדותם לחוק (18%). מבין הדתיים, 40% נשארו בהתנגדותם לחוק מול 27% שעדיין תומכים בו כאשר 4% שינו דעתם לכל אחד מהכיוונים. שיעור ניכר של 25% מהדתיים חסרי עמדה לגבי החוק. רוב מוחלט קטן מהמסורתיים (54%) נשארו בהתנגדותם לחוק הגיוס לעומת 18% שעדיין תומכים בו. גם כאן השינויים הם מזעריים ושווים בכיוונם.
כמחצית מהחרדים (51%) חושבים שהדיווחים על עליה ברצון להתגייס בקרב הציבור החרדי הם שינוי נקודתי בלבד ולא שינוי מגמה. רק שליש (33%) מהציבור  החרדי סבור שמדובר בשינוי מגמה ולאחר המלחמה נראה עליה באחוזי הגיוס. לעומתם הציבור הדתי אופטימי הרבה יותר. 60% מהציבור הדתי מאמין שנראה עליה של ממש בגיוס חרדים בזמן הקרוב ורק 32% סבורים שמדובר בשינוי נקודתי בלבד. המסורתיים נחלקים בין 49% שסבורים במדובר בשינוי אמיתי לבין 42% שאומרים שהשינוי נקודתי בלבד.
גם בנוגע לשרות בנות דתיות בצה"ל המלחמה ואינסוף סיפורי הגבורה של לוחמות, לא חוללו שינוי של ממש בתפיסות הציבור הדתי. רוב מוחלט של הציבור החרדי  (77%) ממשיך להתנגד לכך שבנות דתיות ישרתו בצה"ל. בקרב הציבור המסורתי, מרביתו (59%) תמך וממשיך לתמוך בשרות נשים דתיות בצה"ל לעומת 13% שנשארו בהתנגדותם והדתיים נחלקים בין 37% שתמכו ותומכים בכך לבין 34% שממשיכים בהתנגדותם.
גם לגבי התרומה של נשים בתפקידים קרביים בצה"ל יש עדיין התנגדות גדולה בתוך הציבור החרדי כאשר 62% נשאר בהתנגדותו לשרות בנות בתפקידים קרביים בצה"ל, ורק 11% מהציבור החרדי תמך בעניין וממשיך לתמוך בכך.
בקרב הציבור הדתי והמסורתי, נראה שיש שינוי תפיסה של ממש כתוצאה מהמלחמה הנוכחית. בציבור הדתי אמנם 44% נשארו בהתנגדותם לשרות קרבי של בנות לעומת 27% שתמכו ותומכים בכך. אולם כעשירית מן הציבור הדתי (11%) שהתנגד בעבר לשרות קרבי של בנות בצה"ל שינה עמדתו בעקבות המלחמה וכעת הוא תומך בכך. ביחד, מדובר ברוב של 55% מהציבור הדתי שתומכים כעת בשרות קרבי של נשים בצבא.
תופעה דומה מתרחשת גם בקרב הציבור המסורתי, כאשר  לתמיכה של 62% בעבר התווספו כעת עוד 9% ששינו את עמדתם בעקבות המלחמה וכעת בקרב ציבור זה אחוז התמיכה בנשים בתפקידים קרביים, עומד על 71%.
 
דניאל גולדמן, מייסד המכון לחקר היהדות והציונות: "אמנם ראינו בחודשים האחרונים התעוררות והתגייסות חרדית אזרחית ואף ניצנים בנושא גיוס חרדים לצה"ל, אולם הסקר מעיד, כי למרות כל אלה, בפועל החברה החרדית נשארה כמעט באותה תפיסה ועמדות כפי שהייתה ב-6 באוקטובר. לעומת זאת, בקרב הציבור הדתי והמסורתי, ישנה עלייה באחוזי התמיכה בשירות בנות דתיות ואף בשירות בנות בקרבי. הצמיחה בתמיכה בציבור הדתי אף משקפת המשך גידול באחוז בנות המגזר הדתי המתגייסות לצה"ל במקום השירות הלאומי".
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    אין זכות לחרדים לקבוע
    משה 01/2024/25
    הגב לתגובה זו
    0 0
    למגזר החרדי אין שום זכות לקבוע את מטרת המלחמה, הם לא משלמים אף מחיר בשבילו, מגזר שלא מתגייס אין לו זכות מוסרית לקבוע.
    סגור