בכינוסה הראשון של השדולה ליחסי ישראל ויהדות ארה"ב בכנסת, קרן משפחת רודרמן מפרסמת מחקר חדש וחסר תקדים שיזמה ובוצע על ידי מכון המחקר Network Contagion Research Institute, העוסק ב"מטוטלת הקיטוב של האנטישמיות והאנטי-ציונות".

המחקר, שניתח מספר חסר תקדים של כ-100 מיליון ציוצים בטוויטר בין התאריכים 1 בינואר 2020 ל30 ביוני 2022, מצביע על עלייה ברורה של התבטאויות בעלות אופי אנטישמי ואנטי-ציוני ברשת, כתגובה לאירועים בעולם האמיתי. אפקט ה"מטוטלת" שמוצג בו, מראה כיצד נסיבות פוליטיות ושינויים בהנהגה בארה"ב מזיזים את המטוטלת לכיוונן של התבטאויות אנטישמיות או אנטי-ציונית.

כך תחת שלטון רפובליקאי, שבשוליו הקיצוניים מתאפיין באנטישמיות, נרשמה עלייה בציוצים אנטישמיים. לעומת זאת כאשר המפלגה הדמוקרטית, שבשוליה הקיצוניים מתאפיינת בפלגים אנטי-ציוניים, בשלטון, נרשמת עלייה בציוצים אנטי-ציונים.

בפועל ניתן לראות שכל דימוי ומונח אנטישמי ו/או אנטי-ציוני זוכה לתהודה רבה יותר בהתאם לאקלים הפוליטי השורר באותו זמן, וכתגובה לאירועים המתקיימים במציאות. כך לדוגמה כאשר הסכסוך במזרח התיכון נמצא בכותרות, ישנה עלייה בהתבטאויות אנטי-ציונות, וכאשר ישנם אירועים המתדלקים תיאוריות קונספירציה כגון מגפת הקורונה, נרשמת עלייה בהתבטאויות אנטישמיות.

בנוסף, המחקר חשף מוסר כפול עצום נגד ישראל, כאשר טענות המובעות בטרמינולוגיה של זכויות אדם בטוויטר מכוונות כמעט אך ורק כנגדה, ומנציחות נרטיבים אנטי-ציוניים תוך שימוש טרמינולוגיה אנטישמית מסורתית. בהתבסס על הגדרת העבודה של IHRA לאנטישמיות, המחקר מעריך כי קמפיינים ונרטיבים אנטי-ציוניים בטוויטר נגועים באנטישמיות, כאשר הם מציגים מוסר כפול ברור נגד ישראל, שיח שנאה זהה המשמש הן את האנטישמים ואת האנטי ציונים, ומתאם חזק בין ההתבטאויות ותקריות אנטישמיות בעולם האמיתי. זאת תוך שימוש במונחים המביעים תאוות דם, ועליונות גזענית.

המתודולוגיה של המחקר כללה ניתוח של כ-100 מיליון ציוצים מה-1 בינואר 2020 ועד ה-30 ביוני 2022 בטוויטר, אשר הינה פלטפורמה הידועה בהשפעתה הרבה על השיח הציבורי. הדימויים והמונחים אשר נבדקו במהלך המחקר מתייחסים למוטיבים חוזרים המנציחים את האופן שבו תופעות אלה באות לידי ביטוי ברשת החברתית. במקרה זה, המחקר התמקד בציוצים אשר כללו מונחי מפתח וסלוגנים המתקשרים באופן ישיר לאנטישמיות, כמו "סדר עולמי חדש", ו-"גלובליסט", ובאשר לאנטי-ציונות, המיקוד כלל מונחים כמו "אפרטהייד", ו"קולוניאליסטי".

ממצאיו העיקריים של המחקר:
• מה-1 בינואר 2020, עד ה-20 בינואר 2021, כאשר השלטון בארה"ב היה ימני, המחקר מצא פי 6 יותר ציוצים אנטישמיים מאשר ציוצים אנטי-ציוניים – כ-12,500 ציוצים אנטישמיים בממוצע ליום, וכ-2,000 ציוצים אנטי-ציוניים בממוצע ביום.

• החל מה-20 בינואר 2021, עד 30 ביוני 2022, כאשר היה בארה"ב שלטון שמאל, המחקר מצא פי 3 ציוצים אנטי-ציוניים לעומת ציוצים אנטישמיים – כ-17,000 ציוצים אנטי-ציוניים בממוצע ביום, וכ-7,000 ציוצים אנטישמיים בממוצע ביום.

• נקודות השיא בתקופת הזמן הראשונה הנ"ל כוללות קונספירציות סביב נגיף הקורונה, אירועי ה-6 בינואר בגבעת הקפיטול ועוד. בנקודות זמן אלה, המחקר מצא עלייה של למעלה מ-500% בשימוש בדימויים ומונחים אנטישמיים בהשוואה לכמות השימושים בממוצע ליום.

• נקודות השיא בתקופת הזמן השניה הנ"ל כוללות את מבצע "שומר החומות" (מאי 2021), דו"ח אמנסטי נגד ישראל (1 בפברואר 2022) ועוד. בנקודות זמן אלה, המחקר מצא עלייה של למעלה מ-500% בשימוש בדימויים ומונחים אנטי-ציוניים בהשוואה לכמות השימושים בממוצע ליום.

• מוסר כפול נגד ישראל – בבחינת השימוש בדימויים ומונחים הנוגעים להפרות זכויות אדם ("אפרטהייד", "מתנחל", "קולוניאליסטי"), המחקר מצא כי בממוצע, ישראל מוזכרת פי 10 יותר מכל מדינה אחרת בעשירייה הראשונה של אלו המזוהות עם מונחים אלה בטוויטר (כולל ארה"ב, דרום אפריקה, הודו, ערב הסעודית, קלדוניה החדשה, קנדה, אינדונזיה, ניז'ר ובנגלדש).

עוד ב-

הוליווד נגד ישראל: אלו 126 האמנים שיצאו במהלך חריף

לכתבה המלאה

שירה רודרמן, מנכ"לית קרן משפחת רודרמן: "המחקר שיזמנו ובוצע על ידי מכון המחקר NCRI חושף את מידת ההשפעה העצומה שיש לרשתות החברתיות והיכולת שלהן להשפיע על השיח הציבורי. מחקר זה התמקד בשיח האנטישמי והאנטי-ציוני והנכיח את הקשר בין השיח ברשת להשפעתו בעולם האמיתי. בנוסף, העובדה שישראל נמדדת באופן שונה משאר מדינות העולם ועל פי סטנדרטים בעלי מוסר כפול מצריכה מאיתנו להעלות את הנושא לסדר היום ולהתעקש על שינוי בזירה העולמית. סוגיה זו הינה חוצה גבולות פוליטים והשקפות עולם וזו הזדמנות עבור נבחרי הציבור משני הצדדים לגנות ולהוקיע את התופעה כמקשה אחת ללא הבדל לכאן או לכאן".