ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) קיימה היום (ד') דיון בנושא ייצוג הולם בקרב עובדי המדינה לעולים חדשים ובכללם בני העדה האתיופית.

בהחלטת ממשלה 1065 בעניין יוצאי אתיופיה נקבע כי ייצוגם יהיה לפי שיעורם באוכלוסייה – כ- 1.7% בזמן קבלת ההחלטה, שיעור שנותר דומה גם כיום. לא נקבע יעד ייצוג לעולים החדשים שאינם בני הקהילה האתיופית.

לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) בשנים 2017-2021 שיעור יוצאי אתיופיה בקרב העובדים בשירות המדינה עלה מ-2.4% ל-3.4%. בכך עומד שירות המדינה ביעד הכללי של ייצוג הולם עבור יוצאי אתיופיה. יחד עם זאת, היעד לייצוג הולם עבור יוצאי אתיופיה מתקיים רק בדרג הסטודנטים ובדרג הכניסה ולא בדרגים בכירים יותר.

יוצאי אתיופיה ניגשים למכרזים הפתוחים לכלל הציבור ולמכרזים המיועדים להם באופן ייחודי. לפי נתוני נציבות שירות המדינה מועמדויות יוצאי אתיופיה מהוות כ-1.9% מסך המועמדויות בכלל מכרזי שירות המדינה (פתוחים וייעודיים) בתקופה הנבדקת, וכ-1.5% מתוך כלל הזכיות. כלומר, שיעור המתמודדים יוצאי אתיופיה גבוה משיעור הזוכים, מה שמלמד על כך שליוצאי אתיופיה סיכויים נמוכים יותר לזכות במכרז.

ח"כ עודד פורר, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות: "אני מזהה שתי בעיות עיקריות: הבעיה הראשונה היא בקרב בני הקהילה האתיופית שהייצוג שלהם בשירות המדינה הוא בעיקר בדרגים הנמוכים. הבעיה השנייה היא שייצוגם של כלל העולים החדשים בשירות המדינה הוא נמוך משמעותית ביחס לאחוז שלהם באוכלוסייה. אסור להשלים עם הנתון הזה. מדינת ישראל מגשימה את חזונה הציוני בשיבת העם היהודי לארצו. קליטת העלייה ויצירת הזדמנות שווה לעולים היא משימה לאומית ואני מצפה מהממשלה לפעול כדי להגשים אותה לכל העולים מכל מקום בעולם. אמשיך לפעול במסגרת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות כדי שבני העדה יקבלו את שוויון ההזדמנויות המגיע להם״.

בפילוח לדרגי בכירוּת, רק בדרג הסטודנטים ובדרג הכניסה שיעור יוצאי אתיופיה הוא מעל 1.7%. ביתר הדירוגים שיעור יוצאי אתיופיה נמוך מ-1.7%. מכאן, שרק בדירוגים הנמוכים בשירות המדינה שיעור יוצאי אתיופיה הוא מעל השיעור שנקבע בהחלטת הממשלה. גם בפילוח לפי דירוגים מקצועיים נמצאו פערים: שיעורים גבוהים יחסית של יוצאי אתיופיה נמצאו בקרב עובדים בדירוגים המנהלי, דירוגי הסיעוד, הדירוגים המקצועיים ובדירוג הסטודנטים. לעומת זאת, שיעורים נמוכים יותר היו בדירוגים: רופאים ו-ווטרינרים, מהנדסים, פארא-רפואיים, מח"ר ודירוג המשפטנים.

עו"ז זאלו אדיסה, נציבות שירות המדינה: "ככל שעולים בדרגות שירות המדינה, הייצוג של בני הקהילה האתיופית הולך ופוחת. יחד עם זאת, צריך לזכור שהמגמה היא מגמת עלייה ביחס לכל הפרמטרים. אנחנו מתמקדים בייצוג איכותי ולא בייצוג כמותי, תהליכים בשירות המדינה לוקחים זמן ואנחנו בשאיפה להגדיל את כמות בני העדה האתיופית כך שיתברגו בדרגים הבכירים. יעד הייצוג לבני הקהילה האתיופית הוא 1.7% כשבפועל אנחנו עומדים על נתון גבוה של 3.4%".

"12% מהתלונות שהוגשו ליחידה לתיאום המאבק בגזענות עוסקות באפליה בתעסוקה" כך אומרת עו"ד ציקי שטרסברג מהיחידה לתיאום המאבק בגזענות. לדברי עו"ד שטרסברג: "במסגרת ועדת פלמור הייתה המלצה להקים מאגר שמות של מומחים אקדמיים בני הקהילה האתיופית כדי לפנות אליהם להגשת מועמדות למשרות בכירות בשירות המדינה. נוצרות תחושה של אפליה כלפי בני הקהילה האתיופית שמונעת מבני העדה לגשת לכתחילה למכרזים בדרגים הגבוהים".

ב-43% מיחידות שירות המדינה, שהן 44 יחידות, שיעורם של יוצאי אתיופיה נמוך מ-1.7%. ב-12 מתוך 102 יחידות שירות המדינה אין כלל ייצוג ליוצאי אתיופיה. רוני הרשקוביץ, מרכז המחקר והמידע של הכנסת: "בשנתיים האחרונות לא התקיימו צעדים לנקיטת סנקציות כלפי אותם יחידות שלא מקיימות ייצוג הולם לבני העדה האתיופית".

ורד אבוטבול שהם, נציבות שירות המדינה: "בתוך תהליך המיון מופעלים המון מנגנונים, בין היתר אנחנו מאפשרים לכל קבוצת מיעוט שניגשה למכרז להתקדם בשלבי המיון גם אם הם לא עומדים בקו החתך שנקבע. יש המון חסמים באוכלוסיית העולים ובני הקהילה האתיופית ולכן אנחנו רואים אותם מגישים מועמדות בנתונים נמוכים יחסית למשרות בשירות המדינה".

קסאיי דמוזה פרנזמן, משרד רה"מ: "יש לנו אתגר להכניס כמה שיותר אנשים בני העדה האתיופית בהתברגות למשרות הבכירות בשירות המדינה. צריך לצמצם את ההטיות שיש בוועדות הבוחנים כדי להגדיל את מספר העובדים שמתקבלים לשירות המדינה".

העסקת עולים חדשים והשתתפותם במכרזי שירות המדינה: בשנת 2021 עבדו בשירות המדינה 1,001 עולים חדשים (כהגדרתם בחוק שירות המדינה) שהם כ-1.2% מכלל העובדים בשירות המדינה. נציין, כי לפי דוח הגיוון התעסוקתי של נציבות שירות המדינה, עולים חדשים מהווים כ-3.9% מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה בישראל. 85% מן העולים החדשים מועסקים במערכת הבריאות, אין עולים בדרג הבכיר בשירות המדינה. הסיכוי הממוצע של עולה חדש לזכות במכרזים הוא 5.8%- יותר מכל האוכלוסיות הזכאיות לייצוג וכן מסיכויי האוכלוסייה הכללית.

עוד ב-

שיא חדש: בני העדה האתיופית במקום הראשון בשורת תחומים

לכתבה המלאה

יו"ר הוועדה ח"כ פורר סיכם את הדיון: אחד הפערים הגדולים ביותר הוא מיצוי זכויות של עולים חדשים שלא יודעים למה הם זכאים וזה מונח לפתחו של משרד העלייה והקליטה. לגבי יוצאי אתיופיה צריך להגביר את אמצעי החשיפה לפרסום למשרות בשירות המדינה לקהילה זאת. היה צריך כבר מזמן לקבוע יעדים לייצוג הולם גם לעולים חדשים, אני מצפה שהממשלה תעביר על כך החלטה מסודרת בהקדם. אני מבקש ממשרד הקליטה להצמיד את הנהלים שלו לחוק לייצוג הולם למשך 12 שנים ולא ל- 10 שנים כפי שהמשרד נוהג כיום. אני מבקש לעגן בחקיקה את הדיווח על הייצוג ההולם בפניי ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. יצירת מאגר של אקדמאיים בני הקהילה האתיופית תגרום לקיצור תהליכים והגברת הייצוג של בני הקהילה בשירות המדינה. תהליך במכרז פומבי יכול לקחת חודשים ארוכים ולהגיע לעיתים גם לשנה וחצי. ברגע שיוקם מאגר אנחנו נראה את בני הקהילה האתיופית ניגשים למכרזים בכמויות גדולות או שנראה אותם מתברגים בתפקידים שפטורים ממכרז. כרגע אנחנו בשלב שבו יש צורך במאגר כזה, בעתיד כשנראה עלייה של בני הקהילה האתיופית בדרגות הבכירות בשירות המדינה, נוכל לשקול למחוק את המאגר הזה".