עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, פרסם את הסקירה הפיננסית שלו למצב הכלכלי בישראל ובעולם. אלו הם עיקרי הדברים: "לאחר 2 רבעונים מאכזבים, התוצר בארה"ב צמח ב-2.6 אחוזים בשיעור שנתי ברבעון השלישי (3.3% ללא מלאים). הרכב הצמיחה היה "מעניין" כאשר הצריכה הפרטית צמחה ב-1.4 אחוזים בלבד, ההשקעות במשק המשיכו להתכווץ והיבוא ירד בחדות (ירידה ביבוא היא לא דבר חיובי אך חשבונאית היא תורמת חיובית לצמיחה המקומית). יצוא הסחורות הפתיע לחיוב עם עוד רבעון של צמיחה דו-ספרתית (למרות הדולר החזק).

בשורה התחתונה, הנתון לא משנה את הערכתינו שהבנק המרכזי יעלה את הריבית הערב (רביע) בעוד 0.75 נקודת אחוז. יחד עם זאת, על רקע סימני החולשה בצריכה הפרטית ובהשקעה עולים הסיכויים שהבנק יאותת על כך שהוא יאט את קצב העלאת הריבית בהחלטות הבאות, אם האינפלציה תרד בהתאם לתחזיות. סימנים להאטה בקצב העלאת הריבית המהירה בעולם ראינו כאשר הבנק המרכזי בקנדה העלה את הריבית בשיעור "מתון" יחסית של חצי נקודת אחוז. והבנק המרכזי באוסטרליה העלה רק ברבע נקודת אחוז.

המיתון בגוש האירו עדיין לא הגיע, כך על פי נתוני הצמיחה הראשוניים לרבעון השלישי שהראו עדיין צמיחה חיובית של כ‑0.7 אחוז בשיעור שנתי. אנו מצפים לצמיחה שלילית החל בתחילת 2023 לאור הצמצום בצריכה הפרטית והירידה בסנטימנט החברות. בשבוע שעבר הבנק המרכזי בגוש האירו העלה את הריבית בפעם השנייה ב-0.75 נקודת אחוז ל-1.5  אחוזים (2% ריבית ההלוואות), הרמה הגבוהה ביותר מאז 2008. הצמיחה החיובית לצד האינפלציה שממשיכה לשבור שיאים עם 10.7 אחוזים באוקטובר משמעותה שתהליך העלאת צפוי להימשך גם בחודשים הבאים. יחד עם זאת, הנגידה רמזה בנאומה שיתכן והקצב יואט.גובה הריבית במשק איננו נקבע בהבל פה ובכדי להזיז את הריבית האפקטיבית בפועל בנק ישראל צריך לעשות פעולות בשוק הכסף. אז לאחר שראינו את הריבית הנגזרת משוק המק"מ מפגרת באופן משמעותי מאחורי ריבית בנק ישראל המוצהרת בנק ישראל הגדיל השבוע באופן משמעותי את הנפקת המק"מ בכדי לצמצם את כמות הכסף ולהעלות את הריבית.

עוד ב-

ישראל תסבול מהאטה בצמיחה? העלאת הריביות הן רק ההתחלה

לכתבה המלאה

על הרקע הדברים, בנק ישראל צפוי להתלבט בשאלה האם להעלות את הריבית שוב ב-0.75 או להסתפק בעלייה של חצי נקודת אחוז בהחלטה הבאה (ההחלטה ב-21 בנובמבר). מצד אחד, הצפי להמשך התמתנות איטית של האינפלציה והחלשות הצריכה הפרטית תומכים בעלייה של חצי נקודת אחוז. מנגד, שוק העבודה ההדוק, וההערכה (לפחות שלנו) שהאינפלציה בישראל אומנם נמוכה יותר אך "דביקה" יותר ביחס לארה"ב, בשל שוק עבודה יותר מאוגד, היעדר ממשלה שמנע תוספות שכר בסקטור הציבורי שעוד תגענה, צרכן שנפגע עד כה פחות, סביבת תחרות נמוכה יותר, הדמוגרפיה הישראלית שחיובית מהעולמית והעליות בשכה"ד שעדיין לא הגיעו למיצוי, תומכים בעליית ריבית גבוהה יותר. השפעה נוספת על ההחלטה נתונה להודעת הריבית של הבנק המרכזי בארה"ב הערב ולהכוונה שלהם קדימה".