דו"ח 21Education at a Glance 20 d של ה-OECD שפורסם אתמול (חמישי) ומתייחס לשנה שעברה (2020), מצביע על עליה בשיעור הצעירים חסרי המעש בישראל. הנתון מתייחס לצעירים בגילאי 18-24 שאינם עובדים או לומדים כשב-2019 ישראל שיעורם עמד על 19% ולפי הדו"ח הנוכחי השיעור צמח ל-21.7%. המדינות שמחזיקות בנתונים גבוהים משל ישראל הן איטליה וספרד שידועות בנתוני האבטלה הקשים בקרב צעירים וכן דרום אפריקה עם 46% צעירים חסרי מעש.

נציין כי נתון זה גבוה מהממוצע של ה-OECD שעומד על 16%. זאת כשבישראל 13% מתוך הצעירים הישראליים חסרי המעש ביצעו ניסיונות להיכנס לשוק העבודה כשהשיעור הזה מביא אותה להיות המדינה בעלת הנתון הנמוך בקטגוריה של צעירים חסרי מעש שמחפשים עבודה. הממוצע של המדינות המפותחות לחסרי מעש מחפשי עבודה עומד על 47% לגברים ו-32% לנשים.

ההוצאה הלאומית של מדינת ישראל על מוסדות חינוך ובכללם מוסדרות אקדמיה, עומדת על שיעור של 6.25 מהתמ"ג. הממוצע של ה-OECD הוא הוצאה של 4.8% מהתמ"ג, מה שממקם את ישראל במקום גבוה במדד – השלישי מבין המדינות. יחד עם זאת, ההוצאה הלאומית הממוצעת לתלמיד ב-OECD עומדת על 10,500 דולר במדינות המפותחות, כשכאן ישראל עוברת אל מתחת לממוצע עם הוצאה של 9,600 דולר לתלמיד – במקום השישי מתחת לממוצע. בילדי הגיל הרך ההוצאה הלאומית עומדת על 12.8 אךף דולר לעומת 55.8 אלף דולר ממוצע - פער של כ-80%.

גם בהוצאה על סטודנטים ישראל מתמקמת חמישה מקומות מתחת לממצוע עם 12,400 דולר לעומת ממוצע של 17,100 דולר במדינות המפותחות. הפער בין הוצאות התמ"ג על חינוך מול ההוצאה פר תלמיד נובע ככל הנראה ממספר הילדים הגבוה בישראל שגורם לחלוקת התקציב הכללי עבור יותר תלמידים.

פערי השכר  בין המורים בישראל לבין מורים בשאר המדינות של ה-OECD לא גבוהים כל כך. הדו"ח מצביע על כך שמורה ישראלי המלמד בחטיבת הביניים משתכר פחות ממורה במדינה אחרת ב-OECD בשיעור של כ-7.2%. מורה ישראלי בתיכון לעומת זאת משתכר ב-8.5% פחות מעמיתיו במדינות המפותחות. בחינוך הטרום יסודי שכר המורים והגננות עומד סמוך לממוצע של ה-OECD.

לצד כל אלה נציין כי ישראל מחזיקה בנתונים גבוהים של צעירים משכילים כש-51% מאוכלוסיית הישראלים הצעירה מחזיקים בתארים אקדמיים לעומת ממוצע המדינות המפותחות שעומד על 38.6%.