נדל"ן ותשתיות

מפתיע: כמחצית מפועלי הבניין לא מדווחים על "כמעט תאונה"

מחקר חדש מציג: הקשר שבין דיווח על אירועי "כמעט ונפגע" ותרבות העובדים באתרי בנייה חושף את העובדים לתאונות עבודה קטלניות. 55% מהעובדים הפלסטינים והישראלים לא ידווחו למעסיק על אירוע "כמעט ונפגע" וכך גם 40% מהעובדים הזרים המגיעים ממולדובה. דווקא בקרב העובדים הסינים ישנה משמעת גבוהה ו-85% מהם ידווחו
מערכת ice | 
פועל בניין בישראל (צילום קובי גדעון פלאש 90)
ענף הבנייה הוא אחד מהתעשיות המסוכנות ביותר. לפי הנתונים הסטטיסטיים של המוסד לביטוח לאומי, בשנת 2022 התרחשו בענף הבנייה 331 תאונות מתוך 611, וכמעט 50% מההרוגים בתאונות עבודה קטלניות היו בענף הבנייה, 23 הרוגים מתוך 50. לכל תאונה יש אירוע או שרשרת של אירועים מקדימים ודיווח על אירועי "כמעט ונפגע" על ידי העובדים, יכולים לספק מידע נרחב על הגורמים הפוטנציאליים למניעת תאונות העבודה באתר. אבל כפי שעולה מהמחקר לא כך המציאות בשטח.
מחקרו של המהנדס עלאדין אבו עיד מאוניברסיטת בן גוריון, בהנחיית מנכ"ל המוס"ל ד"ר מיקי וינקלר, בחן את הקשר שבין דיווח על אירועי "כמעט ונפגע" ותרבות העובדים באתרי בנייה בישראל באמצעות סקר שנערך בקרב 438 עובדים מתרבויות שונות, מסין (המזרח הרחוק), מולדובה (מזרח אירופה), אזרחי ישראל ותושבי השטחים (המזרח התיכון).
55% מהעובדים הפלסטינים והישראלים לא ידווחו למעסיק על האירוע וכך גם 40% מהעובדים הזרים המגיעים ממולדובה. דווקא בקרב העובדים הסינים ישנה משמעת גבוהה ו-85% מהם ידווחו למעסיק על אירוע "כמעט ונפגע" בו היו מעורבים. הסיבות לאי הדיווח שונות ומגוונות: 70% מהעובדים הפלסטינים והישראלים ו-64% מהעובדים הסינים לא ידווחו בטענה שהאירוע הסתיים בשלום. 71% מהעובדים הזרים ממולדובה לא ידווחו כי שיטת הדיווח מורכבת מדי. בקרב שלושת הקבוצות, למעלה מ-45% מכלל העובדים לא ידווחו מכיוון שלדעתם הדיווח על אירוע כמעט ונפגע לא יסייע בשיפור הבטיחות באתר. סיבות נוספות בגינם העובדים לא ידווחו על אירוע "כמעט ונפגע": הפחד מפגיעה בפרנסה, בושה וחשש מנזיפה.
עורך המחקר, עלאדין אבו עיד מאוניברסיטת בן גוריון שיתף במסקנותיו בתום המחקר ואמר: "ממצאים מראים קשר מובהק בין המוצא והתרבות הארגונית של מדינת המקור ממנה הגיעו העובדים, לבין הבחירה האם לדווח על אירועי "כמעט ונפגע" באתרי הבנייה. בעוד שבקרב העובדים הפלסטינים והישראלים האמונה ש-"הכל מלמעלה" או "תתקדם בעבודה, לא קרה כלום" מחזקת את ההשפעה השלילית על התרבות הארגונית ומשקפת את ההבנה של העובדים שמה שעומד בראש סדר העדיפויות של הארגון הוא מדד התפוקה. מנגד אנו רואים כי העובדים הסינים ממושמעים יותר עם נכונות גבוה לדווח על אירוע "כמעט ונפגע", בעקבות ההרכב ההירכי בחברה הסינית והאופי הקולקטיבי הקבוצתי שמטרתו לשמור על בריאות חברי הקבוצה ולהבטיח לכל מי שהגיע לעבוד רחוק ממשפחתו את היכולת להמשיך ולפרנס אותה בחו"ל".
הגברת המעורבות של האזרחים לדווח על סיכונים באתרי הבנייה למוקד הלאומי קו החיים, הקמת המרכז הלאומי לסימולטורים והגעת מדריכי המוס"ל מדיי יום אל אתרי הבנייה: כך עוצרים ומונעים את מקרה המוות הבא באתרי הבנייה
בכדי למנוע מקרים של 'אי דיווח על אירועי כמעט ונפגע' המוסד לבטיחות ולגיהות משתמש בכמה כלים מרכזים. המוקד הלאומי 'קו החיים' הוא מוקד שהקים המוסד לבטיחות ולגיהות בשנת 2019 במטרה לאפשר לעובדים ולעוברי אורח לדווח על סיכונים בעבודה שראו באתרי הבנייה ובמקומות עבודה אחרים. הדיווחים, אותם ניתן לבצע באופן אנונימי, יכולים להיות מלווים גם בתמונה או בסרטון. מדריכי המוסד לבטיחות ולגיהות מגיעים למקומות המדווחים לצורך ביצוע אבחון סיכונים וחניכת המנהל בדרכים למזעור הסיכונים למניעת פגיעה ותאונה לעובדים – במידה ובאתר הבנייה אין מנהל עבודה שמולו ניתן לבצע את פעילות האבחון החניכה, מעבירים את הדיווח אל מפקח עבודה אזורי של מינהל הבטיחות שבמשרד העבודה האחראי על אכיפת חוקי הבטיחות.

כלי נוסף בו משתמש המוס"ל לחיזוק תרבות הבטיחות באתרי הבנייה הוא  המרכז הלאומי לסימולטורים המאפשר למפעילי הכלים (עגורנים, מלגזות, משאבות בטון ואתתים) להתאמן ולשפר את המיומנות, המקצועיות והמוכנות למצבי חרום ומצבי קיצון. הסימולטורים מדמים פעילות שוטפת באתר הבנייה, כמו תנועה של עובדים בתוך האתר וגם תנועה של הולכי רגל בסמוך לאתר. בכל פעם שהמפעיל שוגה ואינו פועל אל מול הנחיות ודרישות הבטיחות, הוא מקבל התראה ודיווח היכן הוא שגה בהפעלת הכלי הכבד ובהנחיות הבטיחות. הסימולטורים הקיימים במרכז כוללים הדמיה של: מלגזה, משאבת בטון, עגורן צריח, עגורן לאפינג, עגורן נייד, עגורן זחלי, עגורן טעינה עצמית), התאונה שבה קרס מנוף לאפינג ותוך כדי נפילתו הפעיל מנוף עגורן כתוצאה מרוח חזקה פתאומית שהגיעה במהירות, באמצעות הסימולטור לו היה המפעיל מגיע ומתאמן היה יכול לשפר את מיומנות ההתמודדות עם מצבי קיצון, מצבים מסוכנים ומצבי חרום.
כ- 13,035 פעילויות אבחון סיכונים והדרכות ביצעו מדריכי המוס"ל בחצי הראשון של שנת 2023, המוס"ל שם לעצמו ביעדים לתת מענה לענפי כשל כאתרי הבנייה ולהביא לחיזוק ולשיפור המקצועיות, כ-6,008 פעילויות שהם כמחצית מפעילויות המדריכים התבצעו באתרי הבנייה. ואלו הם הליקויים המרכזיים שנמצאו בדו"ח המוס"ל: כ-704 מקרים בהם נמצא כי לא קיים באתר פנקס כללי למנהל העבודה כנדרש בחוק, כ-657 אתרים שאינם מגודרים כנדרש, 586 דיווחים על מחסור בשילוט עם בעלי התפקידים של החברה המבצעת כנדרש, 447 דיווחים על היעדר גידור, כיסוי פתחים ואמצעי מגן למניעת נפילת משטחי עבודה בגובה, 440 דרכי גישה שאינן בטיחותיות, 435 דיווחים על משטחי עבודה ומדרכות מעבר שמהם עלול אדם ליפול לעומק העולה על 2 מטרים ודיווחים נוספים ודיווחים נוספים.
מנכ"ל המוס"ל, ד"ר מיקי וינקלר סיכם ואמר: "אנו חייבים לשתף פעולה בין כל הגורמים לקידום תרבות של ניהול בטיחות באתרי הבנייה, למגר את תופעת ה-יהיה בסדר ולפעול בכלל הכלים ההסברתיים והאכפתיים בכדי לעודד את העובדים לדווח על אירועי "כמעט ונפגע" באתרי הבנייה.  לכל תאונה יש אירוע או שרשרת של אירועים מקדימים וללא דיווח על אירועים אלו לא נוכל ללמוד, להשתפר ולמנוע את מקרה המוות הבא באתר הבנייה. אנו נמשיך לסייע למעסיקים להעלות את מודעות העובדים לדיווח אירועי "כמעט ונפגע" ונמשיך גם לעודד את הציבור הרחב והעובדים לדווח למוקד הלאומי קו החיים על סיכונים באתר והפרות בטיחות. מדריכי המוס"ל וכל שרותי המוס"ל עומדים לרשותכם  יזמים, קבלנים, מנהלי פרויקטים, מנהלי העבודה ועוזרי בטיחות באתרי הבנייה, בכדי שכלל העובדים שהגיעו לעבודה בריאים ושלמים יחזרו כך בחזרה למשפחותיהם בלי פגיעה בעבודה וללא חשיפה לגורמים מסוכנים שתוביל למחלה תעסוקתית".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה