נדל"ן ותשתיות

עיריית ירושלים נגד הכנסייה היוונית: מדוע היא דורשת 120 מיליון שקל?

שמונה שנים אחרי חתימת העסקה, עיריית ירושלים דורשת כעת מהכנסייה היוונית בעיר היטל השבחה בגובה 120 מיליון שקל על שטח שכבר לא בבעלותה. אז, מי כן צריך לשלם את המס? | כל הפרטים

מערכת ice | 5/8/2024 9:26

משה ליאון ראש עיריית ירושלים (צילום פלאש 90/ יונתן זינדל)

למרות המכה ששוק הנדל"ן והבנייה המקומי, בשנים האחרונות ניכר שהיקף הבנייה בירושלים רק נמצא בעלייה. בין כל העסקאות שנחתמו בלטה גם זו בין חברת האמריקאית אקסטל לבין הכנסייה היוונית האורתודוקסית שנחתמה בחודש ינואר האחרון.

בעסקה, רכשה חברתו של גארי בנט 250 דונם בעיר, בהם כ-200 מגרשים בשכונת טלביה עבור סכום ענק של 750 מיליון שקל. הקרקעות הללו, נרכשו על ידי אנשי הכנסייה בשנת 2016 עבור 114 מיליון שקל.

כעת, יותר מחצי שנה לאחר החתימה על העסקה, עיריית ירושלים מנסה להרוויח גם מהעסקה בין השניים. על פי הפרטים שפורסמו לראשונה בכלכליסט, למרות שהיא כבר בעלת הקרקע עיריית ירושלים דורשת מהכנסייה היוונית היטל השבחה בגובה 120 מיליון שקל, נראה שיקח זמן עד שהיא תראה את הכסף.

למי של יודע, היטל השבחה הוא למעשה מס שמוטל על ידי עיריות בשל עלייה בשווי מקרקעין בעקבות אישור של תוכנית בנייה. את ההיטל לא גובים עם אישורה של התוכנית, אלא בעת מימוש עליית הערך, כלומר עם מכירת הנכס או בעת בקשה להיתר בנייה. בנוסף, בחוק כתוב גם שהיטל ההשבחה נגבה מבעל הקרקע או מחוכר המחזיק בזכויות הבנייה.

ההיטל שעיריית ירושלים דורשת מאנשי הכנסייה מורכב מ־80 מיליון שקל על ההשבחה שייצרה אותה תוכנית, ו־40 מיליון שקל על הצמדה ממועד אישור התוכנית עד פברואר 2024, המועד שבו הופקה דרישת התשלום.

שכונת טלביה, צילום: חגי אגמון שניר ויקיפדיה

קק"ל חכרה את המגרשים מהכנסייה בהסכמים שתוקפם יפוג בשנים 2051-2050. בעלי הקרקע החדשים נכנסו לנעלי הכנסייה בהסכמים אלה. לכן לכאורה, קק"ל היא מי שאמורה לבצע את התשלום לקופת העיר. אלא שאת הקרקעות של קק"ל מנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), והיא לא משלמת היטלי השבחה לעיריות, אלא מעבירה להן שיעור מסוים מהכנסותיה.

ירושלים לא שלחה את דרישת התשלום לחוכרת קק"ל כי לא הייתה מקבלת ממנה דבר, אלא לפטריארך היווני והוא מצידו, העביר את הדרישה לתשלום למי שהוא רכש ממנו את הקרקע אי שם ב-2016 קבוצת בן דוד זאת משום שבהסכם המכירה, הקבוצה התחייבה מצידה לשלם את היטלי ההשבחה.

הפטריארך תיאופילוס השלישי, ראש הכנסייה היוונית בירושלים עם הנשיא לשעבר רבלין, צילום: פלאש 90

במועד העסקה ב־2016 העירייה הייתה צריכה להפיק את הדרישה לתשלום היטל השבחה, אך היא נרדמה בשמירה ואישרה לבן דוד לרשום בטאבו את הבעלות על המגרשים בלי להתנות זאת בתשלום היטל. רק בפברואר השנה התעוררה העירייה והפיקה את דרישת התשלום, שבועיים לאחר שנחתמה המכירה השנייה. השתלשלות העניינים הזו עשויה להקשות על העירייה לגבות את התשלום.

מקק"ל נמסר בתגובה: "מדובר בתביעת היטל השבחה שמטופלת על ידי רמ"י וקק"ל בהתאם לכללים הנהוגים בחוק".

עוד ב-

מהפכה בירושלים: מאות דירות חדשות בפרויקט הענק בפסגת זאב

לכתבה המלאה

מעיריית ירושלים נמסר: "הדרישה שהפיקה הוועדה המקומית היא כלפי הפטריארכיה היוונית האורתודוקסית בגין עסקת המכר מ־2016. מדובר בעסקה מורכבת, הכוללת חלקות רבות בייעודים ובשימושים שונים. הטיפול בנושא היטל השבחה לווה על ידי היעוץ המשפטי וכן גורמי ממשל שונים. במהלך השנים ניתנו אישורים לחלק מן החלקות הכלולות בעסקה, והופקו דרישות היטל השבחה. הוועדה המקומית עומדת על הסדרת ההיטל כתנאי לאישורי העירייה בהתאם לחוק. הדרישה שנשלחה לכנסייה תלויה ועומדת בפני ועדת הערר להיטל השבחה ופיצויים".