ההתבטאות של דנה ויס במהלך משדר נחיתתו של ג'ו ביידן בישראל ממשיכה לעורר תגובות סוערות לכאן ולכאן. היום (חמישי), מי שהתבטא בנושא היה מגיש ערוץ 14, שי גולדן, שבטוח כי "אין מה לשמוח לאידה של דנה וייס. אבל לפעמים מותר להביט בקטע ולומר: 'בול. בול. בול לזה התכוונתי'".

"1. אתה יושב באולפן 4 שעות. המוניטור רחוק. אתה רואה בקושי וצריך לשדר חי, משהו שמתרחש ומתפתח ומתהווה די רחוק מעיניך. אז טעויות קורות. לכל אחד ולכל אחת. לא רק לדנה וייס" פתח גולדן את דבריו בפוסט שכתב בפייסבוק. 

גולדן המשיך: "2. אז צריך להיות ישר. והוגן. טעויות קורות.
3. אבל הסיבה שהרשת בימין כולה גועשת מהפדיחה של דנה וייס אינה בגלל הטעות. כי אם בגלל הסמליות של הטעות. הטעות הזאת יושבת על משהו שמטריד/ף המון אנשים שצופים במהדורות ובמשדרים ובפרשנויות - הם חיים בתחושה שהמציאות היא רק המלצה עבור חלק מהעיתונאים שם באולפנים.

4. המשפט המפורסם - ״לא נותנים לעובדות לבלבל אותם״? אז התחושה היא שהתקשורת בישראל לא נותנת לעובדות ולמציאות לבלבל אותה. היא משדרת את העובדות שבא לה לשדר. ומציגה את המציאות שבה לה לשדר. ולא אחת נדמה שאם העובדות והמציאות לא נפגשות - אז יומצאו עובדות, ותומצא מציאות".

מגיש ערוץ14 לא עצר: "5. יותר מכל, הנהרה שאחזה ברבים בימין בגלל הקטע הזה של דנה וייס, היא בגלל שאנשים עייפו כאן. עייפו מהגרפים שבהם 19 מנדטים הם יותר מ 34. ועייפו מסיקור סלקטיבי עד אימה ממש של משפט שכל מה שמוצף ממנו הם ציטוטים בוטים שמשרתים אינטרסים ברורים ונרטיב שקוף של צד אחד וסיפור אחד ומטרה אחת. השקיפות והבוטות והאלימות של ההנדסה ושכתוב המציאות - מטריפים כאן אנשים.

6. אז כשדנה וייס משדרת מציאות שהיא מדמיינת ונותנת לה פרשנות מלאת בטחון עצמי, ויש את זה מוכח ומתועד - הציבור קופץ. ובצדק. הנה נמצאה לו הוכחה שהוא לא משוגע, שהוא לא מדמיין, שבאמת מנסים לשחק לו בראש ולגרום לו להרגיש מטומטם. אז כשהוא מוצא הוכחה לכך, הוא נאחז בה לא מתוך שמחה לאיד, כי אם מתוך הקלה, שהנה נמצאה לו אסמכתא לתחושותיו.

7. כי לא אחת עיתונאים כאן מתבלבלים בין המציאות והעובדות לבין משאלת ליבם. אם ווישפול ט׳ינקינג היא תכונה אנושית מאד; נדמה שהז׳אנר של ווישפול ריפורטינג הוא ז׳אנר שהציבור הישראלי אומר לאנשי התקשורת שלו שהוא מאס בו לחלוטין.

עוד ב-

דנה וייס תחת מתקפה: "תתביישי, הנדסת תודעה מגעילה, ביזיון"

לכתבה המלאה

8. טעויות קורות. גם קשות. בשידור. זה קורה לכולם. גם לי, כמובן. אבל כשטעות מייצגת תופעה ומנגנון ושיטה ופתולוגיה - היא הופכת לוויראלית. אז אין מה לשמוח לאידה של דנה וייס. אבל לפעמים מותר להביט בקטע ולומר: 'בול. בול. בול לזה התכוונתי'".