עמית סגל הקדיש היום (שישי) את טורו ב'ידיעות אחרונות' לשר אלי אבידר, אחת הדמויות המעניינות ביותר בממשלה הנוכחית שעמדתו לגבי לא מעט נושאים לא ברורה. השאלה שעלתה מהטור היא, מדוע בחר הח"כ לא להתפטר בעקבות ההצבעה על איכוני השב"כ. כמו כן, התייחס גם לסערת הטיסה של גילת בנט לחו"ל חרף ההוראות של בעלה ראש הממשלה נפתלי בנט לכלל הציבור.

סגל כתב: "ההצבעה על איכוני השב"כ מעניקה לאבידר הזדמנות נדירה, גם אם לא בלתי חוזרת, להתפטר על רקע אידיאולוגי: הטענה העיקרית כלפיו הייתה שוויתר על כל עקרונותיו לטובת ג'וב. מה טוב יותר מלנטוש כשממשלת השינוי ממשיכה בדרכי קודמתה? בהתנגדותו השבוע למעקב של שירות הביטחון אחר אזרחים, הוא משדר לשני קהלים: האחד, קולות של ספקני החיסונים, שנוכחותם הקולנית נראתה היטב אשתקד על מדרכות בלפור".

"והאחר, מצביעי שמאל שחשים שבשם ההיפטרות מנתניהו מתאפשר עכשיו מסע ימני של שקד וחבריה. מוסי רז אמר בשבוע שעבר בראיון שהוא אכן סמרטוט, "אבל רק עם סמרטוט אפשר לנקות". אבידר כחבר כנסת ירצה לשמש כשומר הכשרות משמאל של הממשלה: למשל, להגיש את החוק שהתאדה מסדר היום, לאיסור על כהונת נאשם כרה"מ למשל, להציע ועדת חקירה על הצוללות".

"האפשרות היחידה של הממשלה להימנע מהמהלך היא להרחיב את הקואליציה. בלשכת בנט טרם נואשו מהבאת החרדים, או לפחות יהדות התורה. פרוש ואייכלר תומכים, אבל ליצמן מטיל וטו מוחלט. זה יהיה תמרון עדין: אבידר ירצה למתוח את החבל בלי לקרוע אותו. דבר אחד בטוח: כחבר כנסת, ראש הממשלה לא יעז להטיח בו בצעקות "מי אתה בכלל". כולם יצטרכו לדבר חלש".

בטור אחר הוסיף: "זן האומיקרון נולד כנראה בדרום אפריקה, אבל ייתכן מאוד שהדריכות העולמית ממנו נולדה דווקא בישראל: ראש הממשלה נפתלי בנט שוחח עליו עם שורת מנהיגים בעולם, מניף דגל אדום שהוא תולדה של ההכנה מראש לתסריט של וריאנט פורץ חיסון. ישראל היא מודל לחיקוי מאז מבצע החיסונים המסחרר של החורף ומאז מבצע הבוסטר פורץ הדרך של הסתיו. אז כשהישראלים מזהירים, בעולם מקשיבים. רק בדיעבד התברר שההתרעה לא התממשה".

"במקום לגרוף את האשראי על ההכנה, בנט סיים את השבוע בדפיציט חמור בדעת הקהל. ראשי ממשלה לוקים לא פעם בראיית אקווריום: כמו שהדגים רואים את העולם מעוגל ומטושטש דרך זכוכית האקווריום, כך מנהיגי המדינה נוטים לראות את המציאות כשהיא מוטת איראן, ביטחון, פגישות חשאיות. הם רוטנים תמיד על הציבור והתקשורת שמתעסקים במה שבעיניהם הוא קטנוני אל מול הדרמות המסווגות וגורל המדינה שעל הכף. אבל זה לא עובד ככה: נסיעת משפחת בנט למלדיביים עלולה לגרום לו יותר נזק מהתועלת שמביאות לו נסיעותיו שלו בעולם. נשיא המדינה הקודם ריבלין לא התבטא כמעט בנושא הקורונה מאז התברר שבתו בילתה איתו את הסדר בזמן שעל אזרחי ישראל זה נאסר. הוא הבין שאין טעם".

עוד ב-

עמית סגל מסביר את המונח "גבעת כלפון אינה עונה"

לכתבה המלאה

"באיזו ספקנות ייתקל עכשיו ניסיון השכנוע הבא של ראש הממשלה מאזרחי ישראל להטיל על עצמם מגבלות או לחסן את ילדיהם? בלשכה הסבירו לו את גודל הנזק, והוא עצמו פוליטיקאי ותיק מספיק כדי להבין את המשמעות. אבל המשפחה התעקשה לנסוע. בכל פעם שבנט מנסה להמריא מגבולות ששת המנדטים בסקרים, הולמת בו שטות תורנית: על התקציב האפילו שערוריות עידית סילמן והגרסאות המתפתחות ביחס לתקיפה, כמו גם ההתבטאויות של שירלי פינטו. השבועיים המוצלחים שהיו לו, עם החזרת הזוג אוקנין מטורקיה והיוזמה בנושא האומיקרון, עשויים  לטבוע בחופי המלדיביים. כקודמו, גם הוא יגלה שבדעת הקהל המשפחה לפני הכל, לא תמיד לטובה".