לא מעט ביקורות חטף עיתונאי 'הארץ' גדעון לוי מכל קצוות הקשת הפוליטית ובעיתונות על כך שכינה את ששת המחבלים שברחו מכלא גלבוע 'לוחמי חופש'. מסתבר שאפילו במערכת העיתון בו הוא כותב יש מי שממש לא מסכים עם הקביעה הזו של העיתונאי הוותיק. ג'וש בריינר הקדיש בטורו קטע שלם על מי הם המחבלים שברחו ומדוע אין הם לוחמי חופש ומדוע אסור בכלל לכנות אותם כך.

בריינר כתב בטורו: "מה היסוד הנפשי שמביא אדם — ישראלי, בריטי, מצרי או נורווגי — להלל רוצח שכזה? לשמוח על יציאתו לחופשי? מתי חצה לוי את הקו שבין ביקורת חריפה וצולבת על הכיבוש, על שליטה בעם אחר, על טעויות מזעזעות של חיילים או אלימות בלתי נסלחת, לבין שיר הלל עקיף לרוצחים? בדבריו של לוי אין ביקורת על מדינת ישראל או קידום רעיון מורכב כלשהו".
 

גדעון לוי עמיתי קרא לאסירים הנמלטים "לוחמי חופש".
מי הם ארבעה מתוכם? משגרי מחבלים מתאבדים לאוטובוסים ותחנות הסעה בהם חפים מפשע, רוצח אבא שבא לקנות מתנה לבנו בחנות צעצועים וירה בו "כי הוא יהודי", מי שתיכנן להתפוצץ עם 100 ק"ג חומר נפץ. https://t.co/KB5FS75403

— Josh Breiner (@JoshBreiner) September 19, 2021

"צהלותיו למשמע דבר הבריחה מעציבות, דווקא כמי שבמשך שנים מקדש ערכים חשובים כמו זכויות אדם ומיעוטים, וכעת מכבה אותם כיבוי צופים, באיזה עולם מעוות חי לוי, שבו רצח אזרחים באוטובוס הוא מאבק ראוי מוצדק, או אפילו כזה שאפשר לגלות כלפיו הבנה?".

"אלה האנשים שלוי רואה בהם "לוחמי חופש". רוצחי אבות, אחים, נערים. משלחי מחבלים מתאבדים כדי שיהרגו כמה שיותר ישראלים חפים מפשע. לא לובשי מדים, לא במבצעים צבאיים ולא בחילופי אש. סטודנטית בדרכה הביתה, אב שרוכש צעצוע לבנו, אדם המסיע את עובדיו, שוטר המבקש למנוע ממחבל מתאבד להתפוצץ בין המון. לא רק שניתן להטיל ספק בצדקת פעולותיהם, אלא שחובה מוסרית לעשות כן, ולא משנה אם אתה שמאלני או ימני. אין בפעולות הרצחניות הללו לא לחימה ולא שום דבר הקשור לחופש, אלא רק צימאון לדם".

"אכן, יש לדון בתנאי מאסרם, בזכויותיהם מאחורי הסורגים, וכך עושה "הארץ" בצורה שאין שנייה לה בעיתונות הישראלית, וגם סופג על כך ביקורת. אך הנמלטים הללו אינם זכאים ולו לתקווה קלושה של חופש. אין כל מקום ל"הבנה ולהערכה" על אומץ לבם, לא על מעשיהם שנעשו מתוך קנאות דתית פנאטית ואלימה. הם ראויים להינמק באחרון תאי הכלא עד ליומם האחרון, ולא לעידוד מהיציע".