בארץ

אילו כלים יסייעו לאזרחי ישראל בהתמודדות בעת מצבי משבר חריגים?

לצד העיסוק בהיבטים הביטחוניים והמדיניים הנגזרים מ"היום שאחרי", יש לפעול כבר כעת למוכנות הנדרשת ברמה האזרחית למצבי משבר מתמשכים. לכל קהילה וארגון מאפיינים משלהם, אך דבר אחד משותף לכולם: אי היערכות בשגרה למצבי קיצון תגבה מחיר יקר מנשוא בחירום

ניצב בדימוס בועז גלעד | 4/2/2024 15:32

מאז פרוץ המלחמה, סוגיית "היום שאחרי" ניצבת לפחתם של מקבלי ההחלטות, אך בעוד שמרבית העיסוק מתמקד בהיבטים הביטחוניים והמדיניים, הרי שאין הם עוסקים די הצורך בלקחים ובהשלכות על המרחב האזרחי, זאת חרף ההשלכות המשמעותיות הרוחביות של אירועי הטבח על השדה האזרחי, שהוכיחו כי נדרשת היערכות רחבה לכך.

חוסן של קהילה או ארגון נמדד ביכולת ובזמן ההתאוששות הנדרשים כדי לחזור לתפקוד אפקטיבי בעקבות משבר. במקרים בהם התקיימו התארגנות ולכידות חברתית מוקדמת, למשל סביב מרכז קהילתי חזק, הצליחו התושבים, הגורמים האזרחיים והרשויות המקומיות להתגייס במהירות ולתת מענה ראשוני.

בתוך כך, הגם שאירועי ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' הינם אחד מהמשברים החריפים שפקדו את מדינת ישראל מיום הקמתה, יש לזכור כי אירוע משברי אינו חייב להיות בהכרח על רקע ביטחוני. משבר יכול להיווצר גם בעקבות אירוע קיצון, דוגמת רעידת אדמה, שריפה, הצפה, תקיפת סייבר, קריסת תשתית, ועוד.

בקבוצת "ניצבים בחזית" ערכו בחודשיים האחרונים מיפוי של שישה תחומים מרכזיים אשר דורשים חיזוק ומוכנות לקראת מצבי משבר, וניתחו והגדירו לכל אחד מהם שורת צעדים אופרטיביים שבכוכם לתרום לחוסנן החברתי והבטיחותי של אזרחים וקהילות.

ביטחון ומיגון

עוד בטרם השבת השחורה, בכל מקום שבו פעלו כיתות כוננות או גורמי ביטחון אחרים, הדבר היווה "שובר גלים" אל מול גלי התקיפה הרצחניים של מחבלי החמאס ועוזריהם האזרחים אשר הגיעו בשובל תקיפה וביזה אחריהם ובזמן אמת צמצם, ולעיתים אף בלם, פגיעה באזרחים.

חיבור מיטבי בין גורמי ביטחון אזרחיים עם ובתיאום עם גופי הצבא והאכיפה, הינו חיוני ומוכיח עצמו בימים אלה ביישובים השוכנים לאורך קווי העימות בדרום, בצפון, וברחבי יהודה ושומרון. על מנת לתת מענה בעת משבר, יש להגדיר מתווה הפעלה סדור למעבר משגרה לחירום, לשמר את הכשירות והמכונות של הכוחות לרבות אמצעי לחימה, מיגון, כלי רכב ותקשורת.

רפואה דחופה

בכל מקום בו נמצאו גורמי רפואה מקומיים היו הם הראשונים להיכנס לפעולה והצילו חיים. קיימת חשיבות למיפוי מוקדם, הכרות ויכולת פעולה סדורה של אותם גורמים מיד בהיווצר אירוע, כמו גם ליכולת הזעקתם המיידית, תקינות הציוד ושמירה על כשירותם כקו ראשון למתן מענה מציל חיים.

תקשורת, שליטה ובקרה

הכאוס שהתחולל ביממות הראשונות, הביא לניסיונות ליצירת קשר באמצעים שונים בין חברי קהילות בכל הארץ וביתר שאת בקרב תושבי עוטף עזה שהיו נתונים תחת מתקפה נרחבת. קבוצות הווטסאפ הוצפו בהודעות ובמידע שהביא לקושי אמיתי בשליטה על המסרים והקבל תמונת מצב אמיתית, על אחת כמה וכמה באשר למסרים מטעם הגורמים המוסמכים.

בנוסף לכך, אותם ערוצים הוצפו במידע שגוי, בלתי מוסמך ולעיתים אף כזה שהופץ במכוון על-ידי גורמים עוינים. האירועים בשמחת תורה חידדו את הצורך בהקמת מערכות תקשורת ייעודיות לצורך שליטה ובקרה, העברת דיווחים ובניית תמונת מצב עדכנית ומהימנה שתתורגם על-ידי הרשויות למסרים עבור התושבים.

אנרגיה, מזון ומים

יש הטוענים כי אילו נדרש כיום הפסיכולוג אברהם מאסלו להגדיר מחדש את פירמידת הצרכים המפורסמת, הוא כנראה היה מציב בבסיסה את הצורך באנרגיה, שהרי בעתות מצוקה ומשבר הופכת הרציפות האנרגטית למצילת חיים.

עובדה זו נכונה לכל סביבת חיים הן ברמה הארצית והיישובית, והן בסביבה ארגונית ובוודאי שגם הביתית והאישית של כל אחד ואחת. לצד זאת, נדרשת היערכות, ולו גם באופן הבסיסי ביותר, להימצאות מוצרי מזון ומים במרחב ולחלוקה שלהם לתושבים שייקלעו למצוקה לאורך זמן.

רווחה

היכולת לספק מענה רווחתי ונפשי באופן מידי לכל מי שנזקק לכך, ובדגש על אוכלוסיות חלשות כגון קשישים, ילדים ובעלי מוגבלויות, הינה קריטית ליציאה מהמשבר וחזרה לשגרה.

בקהילות בהן הייתה מתכונת מוגדרת מראש להפעלת גורמי הרווחה באופן מיידי, ניכר כי ניצני החזרה לשגרה הופיעו מהר יותר ממקומות בהם לא הוגדר מראש מענה. לפיכך, נכון למפות ולהגדיר את גורמי הרווחה כחלק מ"המגיבים הראשונים", לקיים קשר מוקדם ורציף בינם לבין גורמי הקהילה בשגרה ובכך תתייעל הפעלתם בחירום. לאור ההיקף העצום של הקורבנות בגוף ובנפש, צפויים האתגרים בתחומי הרווחה השונים להתעצם באופן ניכר ויש להיערך לכך במרחב האזרחי כולו.

חינוך

שני תחומים מונעים כיום מתושבי עוטף עזה וקו העימות בצפון לחזור לבתיהם, האחד הוא התחום הביטחוני ומיד אחריו הוא תחום החינוך. למערכת חינוך מתפקדת, על כל המשתמע מכך, יש תפקיד קריטי בחזרה לחיים תקינים, שהרי מסגרת חינוכית מאפשרת מחד את הליווי והתמיכה שילדים זקוקים להם בעת משבר, ומאידך מעניקה להורים מעט שקט נפשי ואת היכולת להתמודד עם האתגרים ובמציאות המורכבת והמשתנה.

אילולא קיומה של שגרת לימודים תקינה, לא ניתן לצפות ממשפחות שיחזרו לביתן ומהורים שיחזרו למקום העבודה ויתפנו לעסוק בסוגיות של שגרה. ככל שמערכת החינוך והפתרונות החלופיים יוכנו מראש לתרחישי החירום השונים, כך גם יוקל על גורמי הקהילה והמשק לחזור לתפקוד.

המשבר שמדינת ישראל נתונה בו מאז ה-7 באוקטובר הוא גם הזדמנות וקריאת כיוון לרשויות וארגונים להכיר בקהילות כמרכיב משמעותי בבניית חוסן. על מנת שקהילות יתפקדו באופן מיטבי בעתות משבר מכל סוג ותוכלנה להתאושש ממנו, יש להקצות להן את מלוא המשאבים הנדרשים, להגדיר בהן תוכניות חירום ונהלים להפעלת כלל הגורמים הרלוונטיים, לקיים תרגולות ולשמור על כשירות הכוחות תוך הטמעת אמצעים טכנולוגיים מתאימים, ולתכנן מראש ככל שניתן כיצד עליהן לקיים שגרה במציאות המשתנה.

ניצב בדימוס בועז גלעד לשעבר בכיר בשב"כ ובמשטרה, כיום מנכ"ל קבוצת "ניצבים בחזית" המקדמת היערכות ויישום טכנולוגיות מתקדמות במרחב האזרחי, וחוקר במכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי במכללה האקדמית גליל מערבי