היום (שבת) התקיימה בתל אביב העצרת החמישית של משפחות החטופים בעזה. בין האומנים שהופיעו: לאה שבת, עידן רייכל, דני רובס והתקווה 6.  כתב הטלוויזיה המתגורר אף הוא בעוטף עזה, אלמוג בוקר נאם בפני המשפחות ואמר: "כמעט בכל לילה, כבר 43 ימים, זה קורה: אני נרדם ואז מתעורר בבהלה, קם מהר מהמיטה, מחפש את הילדים שלי ואז מבין שזה היה רק חלום רע".

בוקר לקח נשימה ארוכה והמשיך: "המציאות המסויטת שלכם, היא במקרה שלי רק חלום רע. עכשיו אני מסדיר נשימה. אבל מאותו רגע לא מצליח להירדם: הרולטה פסחה עלינו, אבל התמונות של הילדים שלכם, של כולנו, לא יוצאות לי מהראש. אני שומע את הקול של יגיל יעקב, הילד בן ה-12 מקיבוץ ניר עוז, שאומר למחבל: ״אל תקח אותי, אני רק ילד״. ואז את השיחה עם אמא רננה שמתנתקת ואחריה דממה.

אני רואה את התמונה של גולי הקטנה, אביגיל, בת השלוש, לבדה בשבי חמאס. היא היתה על הידיים של אבא, כשהמחבל הנאצי ירה בו. הגיבורה הקטנה ברחה לשכנים ואז נחטפה לעזה. לא יודעת שאבא רועי ואמא סמדר כבר לא מחכים לה. לא יודעת שהאחים שלה מיכאל ועמליה הגיבורים, ניצחו את המחבלים הנאצים של חמאס ומאז הם לא מפסיקים לחשוב עליה. כל כך מתגעגעים, מתפללים שיזכו לחגוג אתה ביום שישי הקרוב את יום ההולדת שלה, יום הולדת ארבע.

ואני מסתכל בכל בוקר על התמונות שלכם: סרטון שערכתי כדי לא לשכוח אף אחד ואחת מכם. כמעט 2 דקות. לזכור ולהזכיר בכל שידור את הילדים שלכם שהפכו להיות הילדים של כולנו". 

בוקר הזכיר כי הוא מתגורר בדרום וההזדהות שלו עם המשפחות היא משמעותית מאוד: "אני בא מהעוטף ורוצה לחזור לעוטף ויודע שאי אפשר לחזור לשם בלי שנשמיד את חמאס, אבל היום האינטרס שלנו, של כולנו חייב להיות שונה. קודם כל ולפני הכל: החטופים ורק אחר כך להמשיך ולהשמיד את חמאס. לא הפוך! קודם כל ולפני הכל החטופים".

עוד ב-

אלמוג בוקר בתיעוד דרמטי של נפילת רקטה: "לא להיות שאננים"

לכתבה המלאה

עוד הוסיף ואמר: "כששאלו אותי תמיד, מה יש באנשים האלה בעוטף, שנשארים לחיות שם, שלא מוותרים על הבית, שמשמשים חומה אנושית עבור מדינת ישראל, עניתי מיד - לב גדול ואהבה למולדת. ציונות של פעם. החומה הזאת נסדקה קשות, בשביעי באוקטובר. החומה הזאת נסדקה ו-239 לבנים שלה נמצאים עכשיו בעזה. 40 מהם ילדים. בלעדיהם, אי אפשר לשקם את העוטף. אי אפשר לבנות מחדש את החומה ולשקם את העוטף, אם לא החזרנו אותם הביתה.