בארץ

"במלחמת יום הכיפורים שלטה הנהגה יהירה שזלזלה באויב"

האלוף במיל' עמירם לוין בראיון מיוחד במלאת 50 שנה למלחמת יוה"כ מתגעגע לחברים לנשק: "חברים שבכל מלחמות ישראל עזבו את הבית, עזבו את המשפחה, ורצו אל שדות הקרב כדי להציל את מדינת ישראל" ועוקץ את ממשלת נתניהו: "מוטיבציה, אחדות מטרה ואמון בהנהגה חשובים לאין ערוך מהכשירות הטכנית הנגזרת ממספר ימי האימונים"

דוד זולדן | 
האלוף במיל' עמירם לוין (צילום פייסבוק/ עמירם לוין)
עמירם לוין, אלוף במילואים שהיה מפקד פיקוד הצפון ובמשך שנים רבות שירת בסיירת מטכ"ל, פיקד עליה, והיה שותף לאחדות מפעולותיה הבולטות בריאיון מיוחד ל-ice במלאת 50 שנים למלחמת יוה"כ. לוין ששימש גם כמשנה לראש המוסד וכיושב ראש החברה הלאומית לדרכים מדבר בריאיון חג על המלחמה ההיא ומתגעגע לחברים לנשק שלא חזרו משדות הקרב וחולק תובנות בעקבות המלחמה ההיא שמציינת כבר חמישה עשורים. לוין שמתמקם בעמדה קדמית נגד החקיקה המשפטית וחבר באופוזיציה לוחמנית נגד ממשלת נתניהו מודאג מהמצב הלאומי השברירי ומפנה אצבע מאשימה למי שלדעתו אחראים ישירים לתהום שנפערה בעם.
איזה אירוע מיוחד נצרב בזיכרונך מהמלחמה ההיא?
"אני נזכר בסיפור קצר על 'הכשירות המבצעית': כמה ימים לפני סיום המלחמה נפצעתי די קשה בשתי רגליי. לאחר הטיפול והניתוחים בבית החולים נשלחתי צולע וחבוש להחלמה בביתי. ואז מגיע טלפון מגיורא, מפקדי בסיירת מטכ"ל שמספר לי ששיא החרמון נתפס ע"י הקומנדו הסורי ושואל אותי האם אני כשיר לפקד על משימת כיבוש שיא החרמון מידי הקומנדו הסורי שהוטלה על היחידה. כשאני חבוש וצולע השבתי ללא היסוס שאני כשיר במאה אחוז. לאחר מספר ימים טיפסנו 11 קילומטר בשלג ובקרב פנים אל פנים די קשה כבשנו את שיא החרמון וסיימנו את הקרב עם 17 פצועים כשהרוגיו של הקומנדו הסורי פזורים בעמדותיו ועל פני השלג".
תוצאה יפה בהתחשב ב'העדר כשירות':
"כמוני עשו לא מאות ולא אלפים, עשרות אלפי לוחמים, טייסים, שייטים, לוחמי החי"ר הטנקים והתותחנים שהגיעו למלחמה הזו 'לא כשירים'. למרות הפתעה ויחסי כוחות נוראיים, לאחר שלושה שבועות צה"ל 'הלא כשיר' הגיע למחצית הדרך מסואץ לקהיר כשחצי הצבא הלוחם המצרי מכותר וחסר אונים, ופחות מארבעים קילומטר מדמשק".
מה התובנות שלך היום 5 עשורים אחרי המלחמה?
"שתי תובנות הכי רלוונטיות להיום: 1. עדיפות הנהגות מתונות ואת הגבורה צריך להשאיר אצל המפקדים והלוחמים. במלחמת ששת הימים הייתה הנהגה צנועה - אשכול, רבין הרמטכ"ל והרבה יריב ראש אמ"ן ולכן צה"ל הגיע מוכן למלחמה ונחסכו אבדות רבות. ביום הכיפורים הנהגה בוטחת ויהירה; גולדה, דיין, דדו ונתפסנו לא מוכנים ומזלזלים באויב".
 
2. "מוטיבציה, אחדות מטרה ואמון בהנהגה חשובים לאין ערוך מהכשירות הטכנית הנגזרת ממספר ימי האימונים. צה"ל 'הלא כשיר' של מלחמת יום הכיפורים ניצח בתנאים כמעט בלתי אפשריים ותוך שלושה שבועות היה במחצית הדרך מסואץ לקהיר (300 ק"מ מגבול ישראל עם מצרים) כשמחצית הכוח הלוחם המצרי מכותר וחסר אונים, ופחות מארבעים ק"מ מדמשק כשתותחינו שולטים באש על דמשק".
3. "גם הצבא המאומן ביותר לא יוכל לנצח תחת הנהגת שקר דיקטטורית. את הגבורה יש להשאיר אצל מפקדי השדה והלוחמים".
ספר על חבר/עמית קרוב שהכרת ושאתה מתגעגע אליו:
"אמיתי נחמני, עוזי יאירי, עמית בן חורין, יוסי קורקין, ארז גרשטיין, נחמיה תמרי ועוד רבים מדי, זיכרונם לברכה. חברים שבכל מלחמות ישראל עזבו את הבית, עזבו את המשפחה, ורצו אל שדות הקרב כדי להציל את מדינת ישראל".
חשוב לצין כי האלוף לוין נפצע 4 פעמים במלחמות ישראל. היה סגן מפקד סיירת מטכ"ל כשנפצע קשה במלחמת יום הכיפורים בשדה התעופה פאיד מעבר לתעלת סואץ כשפקודו סרן אמיתי נחמני ז"ל נהרג לידו. במלחמה איבד גם את חברו הטוב סרן עמית בן חורין וחברים נוספים לסיירת מטכ"ל. חברו הטוב ומפקדו אל"מ עוזי יאירי שפיקד במלחמה הנוראה ההיא על חטיבת הצנחנים, נהרג לידו כשפרצו למלון סבוי ליד חוף תל אביב והשתלטו על המחבלים שחטפו בני ערובה.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה