למרות ההתחממות ביחסים הדיפלומטיים בין טורקיה לישראל בשנים האחרונות אחרי תקופה ארוכה של נתק, נראה כי היחסים בין איסטנבול וירושלים בדרך למבחן המשמעותי הראשון שלהם, שמגיע בדמות אנדרטת זיכרון.

על פי דיווח בynet, במכתב אישי שנשלח לאחרונה לשר התרבות והספורט מיקי זוהר, ביקש שגריר טורקיה בישראל, שאקיר אוזקן טורונלר סיוע במניעת יוזמה של עיריית חיפה להקים אנדרטה לקורבנות רצח העם הארמני.

זוהר העביר את המכתב למשרד החוץ, כאשר הדרג המקצועי במשרד המליץ להשאיר את הפנייה ללא מענה מתוך חשש שסירוב ישראלי עלול לפגוע ביחסים בין המדינות. עוד ממליצים במשרד שבמידה והטורקים יתעקשו לקבל מענה, יש להשיב להם שמדובר בהחלטה של מועצת העיר ואין למדינה אפשרות להתערב.

ההחלטה על הכרה רשמית ברצח הארמני והקמת האנדרטה התקבלה פה אחד במועצת העיר חיפה לפני כחודשיים. לפי הצעת ההחלטה של חבר המועצה ניר שובר, האנדרטה תוקם בשדרות בן גוריון שבמושבה הגרמנית. יישום ההחלטה נמצא כבר בעבודה של ועדת השמות של העירייה. בעקבות ההחלטה, חיפה הפכה לעיר השנייה בישראל שמכירה ברצח העם הארמני לאחר פתח תקווה.

החלטת עיריית חיפה היא לא הפעם הראשונה שבה נראה כי הנושא של רצח העם הארמני עלול לפגוע ביחסים בין המדינות. באפריל האחרון, ח"כ לשעבר מוסי רז ממרצ הודיע כי יטוס לארמניה כדי להשתתף בטקס הזיכרון לרצח העם. רז, שהיה אז יו"ר קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-ארמניה, אמר כי "הטבח של יותר ממיליון ארמנים הוא מהמופעים המזוויעים ביותר של האכזריות האנושית. הגיע הזמן שגם בישראל יזכרו את הנספים ויספרו את סיפורם. זוהי חובתנו כיהודים וחובתנו כבני אדם".

הטבח נגד האוכלוסייה הארמנית החל בסוף המאה ה-19 בתגובה לדרישתם לעצמאות מטורקיה. בין השנים 1915 עד ל-1918 השמידו הטורקים כשני מיליון ארמנים במהלך מלחמת העולם הראשונה בתמיכת גרמניה. יותר ממיליון נרצחו, הוטבעו בנהרות או מתו ברעב.

עוד ב-

משלחת החירום מישראל לטורקיה נחשפת: אלו ההישגים המרשימים שרשמה

לכתבה המלאה

בשנים האחרונות הועלו בכנסת מספר הצעות חוק להכרה ישראלית ברצח העם הארמני, אך אף אחת מהן לא הגיע לשלב חקיקה משמעותי. ב-2012 הבהיר יו"ר הכנסת דאז ראובן ריבלין כי "אסור להפוך את השאלה הזאת ואת ההזדהות הזאת (עם רצח העם הארמני) לנושא פוליטי".