ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת קיימה אתמול (ראשון) דיון מיוחד בנושא “משבר הפסולת ותפקידה של קרן הניקיון”. עשרות ראשי רשויות השתתפו בדיון והתריעו: “אנו על סף קריסה. המדינה מתנערת מאחריות, ואין פתרונות באופק. לא ייתכן שאנחנו מעבירים מיליוני שקלים לקרן הניקיון, והתקציב מועבר לתחומים אחרים״.

יו”ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, אמר: “הרשויות ניצבות בפני שוקת שבורה. אולי זה הזמן להביא את כל משאיות האשפה במדינת ישראל לקריית הממשלה, כדי שמישהו יתעורר. המצב הנוכחי הוא תוצאה של כשל מתמשך של המדינה. אנו מזהירים שוב ושוב כי צמצום אתרי ההטמנה, היעדר פתרונות קצה ואוזלת היד של משרדי הממשלה מובילים לקריסה מוחלטת של תחום ניהול הפסולת״.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה: “את חוק הקרן לשמירת ניקיון אני מאוד אשמח לשנות, והאוצר גם יודע זאת. בכלל, אני סבורה שכל הנציגים בקרן צריכים להיות מהשלטון המקומי והאזורי, ואני חושבת שזה נכון. הם אלו שמשלמים את היטל ההטמנה, ואני אשמח גם לפתוח את הקרן לתקצוב ישיר לרשויות המקומיות״.

נציג אגף התקציבים באוצר ציין: “הטמנה היא עניין של היצע. בסופו של דבר, מדובר בתשתית מורכבת של כמה שנים. בכל הנוגע לאתרים קיימים, יש לנצלם ככל האפשר, כולל הגבהת הרום במטמנת עברון״.

נציג האגף חטף ביקורת נוקבת מיו״ר הוועדה, ח״כ יעקב אשר (ש"ס), שאמר: “העלויות לטיפול בגזים וברעלים יעלו למדינה מיליארדים. אתה רוצה חירייה 2?" והוסיף: "אתם היום צופים מהצד כשמדינה שלמה מממנת את משבר הפסולת".

ראש עיריית סכנין, מאזן גנאים, הוסיף: “אנחנו בחברה הערבית מתמודדים עם מצב שבו 35% מהארנונה מוקצים לטיפול באשפה. ישבנו עם השרה בעיריית סכנין. בקרן יש תקציב, ואם הסוגיה לא תיפתר – כל היישובים יהפכו למטמנה אחת גדולה״. 

ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, הצטרף לביקורת ואמר: “המשבר הזה הפך לבלתי נסבל. רמ”י הוסיפה רק השנה שלושה מיליון ש”ח לאשקלון בלבד. לא ייתכן מצב שבו רמ”י מוסיפה תעריפים משלה״.

ראשי הרשויות דורשים מהממשלה לנקוט צעדים מיידיים לפתרון המשבר, ובהם הקמת צוות משותף עם משרדי הממשלה למציאת פתרונות מיידיים, הקפאת היטלי ההטמנה והצמדתם למדד, פיקוח על מחירי ההטמנה ומניעת ניצול לרעה מצד גורמים פרטיים, הרחבת אפשרויות ההטמנה בטווח המיידי, לצד קידום פתרונות קצה. עוד נטען בדיון מצד ראשי הרשויות כי ארגוני פשיעה חודרים לשוק הפסולת, מנצלים את הוואקום הרגולטורי ומפעילים אתרי הטמנה פיראטיים. היעדר הפיקוח הוביל לכך שקיימים הבדלים של עד 300% במחירי ההטמנה בין אתרים שונים.

קרן הניקיון, שהחל משנת 2007 החלו לגבות כספים מרשויות כדי לסייע במימון פתרונות סביבתיים, נחשפת ככשל מערכתי חמור. על פי הנתונים: 7 מיליארד ש”ח נגבו מהרשויות בהיטלי הטמנה, אך לא הוקמו מתקנים חדשים לטיפול בפסולת.

עוד ב-

חשש לפגיעה במפעלי חומרים מסוכנים? המשרד להגנת הסביבה בהודעה חשובה

לכתבה המלאה

כמו כן, 964 מיליון ש”ח שיועדו לתשתיות – לא נוצלו, 800 מיליון ש”ח נוספים יועברו למשרד האוצר השנה, בניגוד לייעוד הקרן. ובשנת 2025 ייגבה מהציבור סכום עתק של 640 מיליון ש”ח לקרן – אך אין התחייבות להקמת מתקנים חדשים.