בארץ

מבחן הסולידריות הלאומי: אסור לנו להישאר אדישים לגורלם

האנשים האלה שלא הצליחו לראות אור בקצה המנהרה נפלו אל התהומות והביאו על עצמם במו ידיהם את מותם. לא תמיד הקדשנו רגע לחשוב, מה הביא אותם אל מעמקי הייאוש הזה? תפקידנו להראות שמאחורי החושך שהם חווים מסתתר אור גדול
יהורם גאון |  1
יהורם גאון (צילום פלאש 90/ יוסי זליגר, אבשלום ששוני)
יהורם גאון בטור מיוחד: כן, יש לי חלום, לא רק כשיר אלא כמוטו לחיים. "יש לי חלום שהתקווה תגבר על כל ייאוש, יש לי חלום עתיק מאוד וגם חדש כי יבוא היום שיהיה בהיר משמש ומתוק מדבש" (י.מ.).
"יש לי חלום
אותו קיבלתי בירושה מאת אבי.
מכל תהום
ידע לפרוש כנפיו ולהמריא.
מגיא איום
עלה צחור ממוות ומשבי". (יחיאל מוהר)
יש לי חלום שכולנו כיחידים, כחברה וכעם נזכור להיות בני אדם, נזכור לראות את השני את האחר. נדע להתבונן ולראות את מצוקותיו, נדע להבין מתי הוא באמת זקוק לנו, מתי הוא צריך שניתן לו כתף, מתי הוא או היא נזקקים שנפתח בפניהם את ליבנו. כי לפעמים תשומת לב שלנו שעבורנו היא מעשה פשוט, בשביל האדם השרוי במצוקה זה יכול להיות רגע שיציל את חייו...
לאורך כל ימי חיינו אנחנו נפגשים או שומעים על אנשים שחוו משברים גדולים, על אנשים שנפלו אל תהומות הייאוש, על אנשים שלא יכלו להתמודד יותר עם המצוקות. האנשים האלה שלא הצליחו לראות אור בקצה המנהרה נפלו אל התהומות והביאו על עצמם במו ידיהם את מותם. יותר מכך, לא תמיד הקדשנו רגע לחשוב, מה הביא אותם אל מעמקי הייאוש הזה? אם היינו עוצרים לרגע לחשוב היינו מבינים במהירות, כי הייאוש פעמים רבות נובע מבדידות, מבושה מפני החברה והסביבה שמקיפה אותם. ולכן ככל שהם נסגרים הבדידות עוטפת אותם בחוזקה, עד שהם לא יכולים יותר.
כך היה קורה לאורך כל השנים, אבל השנה האחרונה, הצמיחה בתוכנו הרבה מאוד אנשים שחוו טראומה קשה ביותר. אנשים שבני משפחתם נרצחו, נשרפו ונאנסו, שחבריהם למסיבה נשחטו, שבתיהם נשרפו, מפונים שנעים ונדים בארץ ללא בית אמיתי לחיות בו, אנשים שעדיין לא יודעים לאן יוביל אותם העתיד... ולצידם מילואימניקים שעברו חוויות קרב קשות, משפחות שהתפרקו, עסקים שקרסו ועוד. ועוד לא אמרנו מילה על משפחות החטופים ועל המשפחות ששכלו את היקר להם מכל ועולם חרב עליהם...
כל האנשים הגיבורים האלה שמקיפים אותנו זקוקים לנו היום יותר מתמיד.
ומה בעצם הם צריכים מאתנו? הם צריכים שנראה אותם, הם צריכים שנרגיש אותם שנקשיב להם, שנהיה ערים למצוקותיהם. ולפעמים שנפתח את ליבנו אליהם, או שנתרום להם תרומה קטנה מכל סוג שהוא. שנסביר להם במילים פשוטות, בחום ובאמפתיה שמאחורי החושך שהם חווים מסתתר אור גדול.
תשומת הלב הקטנה הזו, לא דורשת מאיתנו מאמץ גדול. ואם נקשיב היטב למה שנאמר לנו, נדע כיצד לפעול. לאחר שנקשיב! נעטוף מכל הלב ונרגיש, נדע לפנות למשפחתו ולקרוביו של אותו האיש. אם אתם חבריו של אותו הנער ללימודים בבית הספר פנו מייד אל המורה, המחנכת, היועצת החינוכית ואפילו המנהלת. אם אתם חבריו למילואים או לסדיר של החייל/הלוחם/הפצוע, יש מעליכם מפקדים, קב"ן, רופא... יש תמיד גורם סמכותי יותר שיוכל להפעיל פסיכולוג או אפילו פסיכיאטר.
זכרו, זוהי הערבות ההדדית שלנו כחברה. אם נפלה לידינו הזכות להציל בסביבתנו אנשים שנקלעו למצוקה אסור לנו להישאר אדישים, חובתנו כבני אנוש להירתם למשימת ההצלה ולעשות הכל כדי להצליח בה. רק כך אני יודע ובטוח כי נצליח להציל הרבה מאוד חיים של אנשים טובים ויקרים שצללו אל תהומות הייאוש.
אז כן "יש לי חלום והוא ממש יותר מכל ממש", חלום שאפשר להפוך למציאות, ביחד נוכל להציל הרבה מאוד נפשות בישראל, כי "כל המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם ומלואו"... 
הכותב: הזמר, השחקן והיוצר יהורם גאון והמאמר הינו חלק מפרויקט מיוחד לחנוכה של תנועת מש"ה (מילים שעושות הבדל), הפועלת להפחית את שיעור מעשי האובדנות והניסיונות האובדניים בישראל
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    קשקשן
    חיים 12/2024/29
    הגב לתגובה זו
    0 0
    עניין של תדמיתנראה אותך מגיע להזדהות עם משפחות החטופים בבגין
    סגור