בכנס שעסק באתגרי סביבה ואקלים אמרה יועמ"שית מחוז מרכז במשרד להגנת הסביבה כי מאז חוקקה הכנסת שורת חוקי אקלים ב-2012, נפתחו יותר מ-1,400 חוקים נגד חברות מזהמות. כשליש מהעתירות עוסקות בפסולת אריזות וכ-20% על פליטות חומרים מזהמים עו"ד ציפי איסר איציק אמרה כי מגמת העלייה הניכרת במספר התביעות נגד חברות מזהמות תגרום להגעת ליטיגציה אקלימית לישראל, והמליצה ליועצים משפטיים של תאגידים לקדם שימוש בתוכניות ציות סביבתי שיגנו עליהם מפני תביעות.

המאבק המשפטי נגד חברות מזהמות הולך וגדל. מאז חוקקה הכנסת שורת חוקים ב-2012, הכוללים סמכות הטלת עיצומים כספיים, נפתחו יותר מ-1,400 תיקי הטלת עיצומים כספיים כנגד חברות מזהמות, שחויבו עקב כך בסכום כולל של כ-220 מיליון שקל לקופת המדינה, כך אמרה יועמ"שית מחוז מרכז במשרד להגנת הסביבה, עו"ד זוהר שקלים, בכנס שנערך במשרד עורכי הדין ליפא מאיר.

כשליש מהעתירות עוסקות בפסולת אריזות וכ-20% על פליטות חומרים מזהמים, ואילו יותר מ-150 עתירות הוגשו בעקבות עבירה על חוק אוויר נקי. "עיצומים כספיים הם כלי אפקטיבי ביותר שמרתיע חברות מזהמות", אומרת עו"ד שקלים. "אמנם חשבנו שאפשר היה להפחית את גובה הסכומים, אך המחוקק קבע אחרת משיקוליו".

כך, לדוגמא, המחוקק קבע כי חברה שעוברת על חוק חומרים מסוכנים עלולה לקבל עיצום כספי בסכום שנע בין 62,350 שקל לכמיליון שקל בגין הפרה אחת. הסכום המינימלי לעיצום כספי בשל הפרת החוק למניעת זיהום ים ממקורות יבשתיים עומד על 374 אלף שקל, והמקסימלי על כשלושה מיליון. העיצום הכספי על הפרת חוק אוויר נקי נע בין חצי מיליון למיליון שקלים.

עו"ד שקלים הסבירה בכנס כי המשרד להגנת הסביבה מטיל עיצום כספי על תאגיד מזהם רק כאשר הראיות נגדו מוצקות וברורות. "כשאנחנו עומדים מול גורמים עבריינים שמזהמים אנחנו רואים את הציבור ואת החולים שעשויים להתקשות  לנשום אוויר מזוהם. לכן אם מפעל מזהם עבר את כל ההליך המנהלי ולא הצלחנו להסדיר איתו את הנושא, במסגרת צוות אכיפה יש סבירות שתתקבל החלטה אודות גיבוש המלצה לממונה להטלת עיצום כספי. מכיוון שסכומי העיצומים הכספיים כל כך גבוהים, ויש בעסק המפר משפחות שמתפרנסות אנחנו מבינים את המשמעויות, ולכן אם אין לנו ראיות חד משמעיות  - לא נלך למסלול של עיצום".

עו''ד ד"ר ציפי איסר איציק, ראש מחלקת סביבה ואקלים במשרד ליפא מאיר, העריכה כי מגמת הליטיגציה האקלימית צפויה להגיע לישראל בשנים הקרובות. בכנס שהתקיים החודש במשרד ליפא מאיר, בשיתוף עם ארגון יועמ"שים למען יועמ"שים, הציגה איסר איציק את העלייה הניכרת במספר התביעות הייצוגיות הסביבתיות נגד גופים בישראל, וציינה כי "הגידול בהיקף התובענות הייצוגיות הסביבתיות בישראל, הוא מנוע צמיחה לפיתוח של ליטיגציה אקלימית בישראל, ככלי לאכיפה פרטית".

עו"ד איסר איציק המליצה ליועצים משפטיים של תאגידים ישראליים שהשתתפו בכנס לקדם שימוש בתוכניות ציות סביבתי שיאפשרו ניהול סיכונים סביבתיים, יפחיתו זיהום ויספקו לתאגידים הגנה מפני תביעות וקנסות. "תוכנית ציות סביבתי היא כלי ניהולי אפקטיבי לאתגרי הסביבה דשנותן הגנה מסוימת למנהלים בתאגידים, בכפוף לתנאים שונים ובעיקר בכפוף ליישום התכנית בפועל".

ד''ר אור קרסין, ראשת המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה, הציגה בכנס מחקר שערכה ובו בחנה מהי הדרך היעילה ביותר שהרגולטור יכול לפעול אל מול תאגידים בנושא הסביבה. לדבריה, דווקא רגולטור שפועל בכפייה, פוגע בהתנהגות התאגידים שהיא מעבר לציות לחוק. ד"ר קרסין הוסיפה כי "דרישות גבוהות שלא מלוות באכיפה ממשית מהוות את התרחיש הגרוע ביותר. כאשר לחוק יש ביטוי דרמטי, ומצד שני היישום כל כך רופס, הפער הוא שיוצר את הבעיה הגדולה ביותר. לכן עדיף להפחית את הדרישות אבל במקביל להגדיל את האכיפה".

עוד ב-

זיהום האוויר נחשף: כך המשטרה סיכלה פעילות לא חוקית בשומרון

לכתבה המלאה