בארץ

הצפון בוער: מאות בתים נחרבו, עלות הפינוי - 2.3 מיליארד שקל

מאז תחילת המלחמה פונו 61 אלף תושבים מקו העימות עם מלבנון. 427 מבנים המיועדים לדיור נפגעו מירי חיזבאללה, 120 מתוכם במטולה, ו-80 בתים ספגו פגיעות ישירות. תושבים רבים התפנו עצמאית בשל החשש מחדירות מחבלים, כאשר שב"א מדווחת על צניחה של 75% בשימוש בכרטיסי אשראי. מה יעלה בגורל האזרחים?

מערכת ice | 15/2/2024 16:20

חרבות ברזל בגבול לבנון: כוחות צה"ל במטולה (צילום פלאש 90/ תומר נויברג)

גם תושבים שלא פונו מבתיהם בגבול הצפון, ומרוחקים יחסית מהגבול מוצאים את עצמם חיים בצל ירי טילים, ולא מסוגלים לקיים שגרה. רבים מתושבי הצפון מרגישים כי אזור מגוריהם שפונה נהפך לרצועת ביטחון בין לבנון לישראל, ונמצאים בחוסר ודאות לגבי עתידם.

לפי נתוני משרד הביטחון, מאז תחילת המלחמה פונו 61 אלף תושבים מהצפון: 23 אלף תושבים פונו מקריית שמונה, 27 אלף מיישובים במרחק 0–2 ק"מ מגבול לבנון, ו-11 אלף מ-14 יישובים מרוחקים יותר, עד 3.5 ק"מ מהגבול. לדברי האוצר, עלות פינוי התושבים בצפון ובדרום עד סוף פברואר תהיה 5.6 מיליארד שקל, מתוכם 2.3 מיליארד לפינוי הצפון.

לפי נתוני משרד התיירות, התשלום הממוצע על חדר למלון ללילה הוא 500 שקל, ועד כה שולמו למלונות שמאכסנים את מפוני הצפון והדרום 2.2 מיליארד שקל. מענקי האכלוס, שניתנים למפונים שבוחרים לשכור דירה באופן עצמאי ולא להתפנות למלון, מגיעים ל-21 אלף שקל בחודש בממוצע למשפחה עם שלושה ילדים, ומשולמים על ידי הביטוח הלאומי.

לפני שבועיים פרסם משרד הביטחון כי 427 בתים בצפון נפגעו מירי חיזבאללה, ומהם 80 ספגו פגיעות ישירות. יש כמה יישובים שמטווחים באופן אינטנסיבי, בין היתר על ידי נ"ט, וסופגים הרס משמעותי, בהם שתולה, זרעית, מרגליות, מנרה, קריית שמונה ומטולה. לדברי ראש מועצת מטולה דוד אזולאי, במועצה נפגעו 120 בתים, שמתוכם לפחות 40 נפגעו משמעותית ותשעה חרבו.

יישובים רבים בצפון לא פונו על חשבון המדינה משום שהם מרוחקים יותר מהגבול, אך התפנו על חשבונם, על חשבון המועצה האזורית או בעזרת תורמים מחו"ל. חלקם עשו זאת בשל החשש מחדירות מחבלים, אחרים בגלל קולות המלחמה ופעילות כוחות צה"ל ביישוב, ורובם בגלל פגיעה ביכולתם לקיים שגרת חיים.

חלק מהשירותים הציבוריים נמצאים ביישובים שפונו על ידי המדינה, או שהדרכים אליהם מסוכנות. מי שלא יכולים לגור אצל בני משפחה משלמים על מגורים בדירות חלופיות כבר יותר מארבעה חודשים. אף שהחלטת הממשלה קבעה שהפינוי כולל יישובים בקו 5-0 ק"מ מהגבול, צה"ל המליץ על פינוי עד קו 3.5 ק"מ בלבד.

כך נשארו מחוץ להוראת הפינוי יישובים במועצות אזוריות שונות, בהם אלקוש, מנות, גשר הזיו ועוד. בנוסף, לפי פורום קו העימות, שמונה יישובים שנמצאים 3.5–5 ק"מ מלבנון התפנו על חשבונם או על חשבון תורמים. השירותים הציבוריים באזורים שמושפעים מהמלחמה מושבתים.

תושבי הקיבוצים והמושבים בגליל העליון שלא פונו מספרים כי אין להם אפשרות לשהות בביתם, היות שכל השירותים עבורם נמצאים בקריית שמונה, שמופגזת תדיר ופונתה באוקטובר. חלק מהשירותים הללו, כמו חינוך, הם שירותים מטעם המדינה — שלא מסוגלת לספק שגרה לאותם תושבים.

נתון אחד שמעיד על הקושי הגובר בצפון מגיע משב"א, מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי. בתחילת החודש פירסמה שב"א כי בעוד בדרום יש התאוששות בהיקף ההוצאות בכרטיסי האשראי, בקריית שמונה ההוצאות בדצמבר 2023 לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה צנחו בחדות, ומסתכמות ב-75%.

איתן דוידי, יו"ר מושב מרגליות ל-@lielkyzer: "ב-17 השנים האחרונות חיזבאללה התבצר בצורה בלתי רגילה; אם הייתה לנו ממשלה חזקה, הייתה עושה את הפעולה המתבקשת בצפון, שר הביטחון ורה"מ לא מסוגלים לבצע מהלכים גדולים; שישימו את המפתחות ושמישהו יעשה את העבודה במקומם" pic.twitter.com/zqoduIAlsV
— כאן חדשות (@kann_news) February 15, 2024

בנוסף, על פי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם בסוף דצמבר, בעוד בדרום חלה התאוששות בשיעור העסקים שדיווחו על תעסוקה נמוכה משמעותית מהשגרה, בצפון המצב נותר קשה: שם כ-75% מהעסקים מעסיקים פחות מחמישית מכמות העובדים שהעסיקו לפני המלחמה.