שר האוצר אביגדור ליברמן עובד בימים אלה על חקיקת רגולציה בנוגע למטבעות הקריפטו. בתחילת השבוע, כך אישרו בלשכת שר האוצר, התקיימה פגישה של השר ליברמן יחד עם בכירים לצורך קידום החקיקה. אך עדיין, מדובר בדיון ראשוני בדרך לחקיקה בנושא.

הפגישה התקיימה בלשכתו של ליברמן, גורמים ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, רשות המיסים, משטרה, שוק ההון ואפילו מערכת הביטחון לקחו חלק בדיון. כשבדרך יתקיימו דיונים נוספים בהתערבות של בנק ישראל. הסיבה לקידום החקיקה והרגולציה נועדה בכדי להיאבק בהלבנת ההון והעלמות מס, ובמידה ותהיה רגולציה בנושא, כך מקווים באוצר, שתהיה ירידה בתופעות אלה ובעתיד תכניס כנסים לקופת המדינה.

כזכור, התופעה  המדוברת של הלבנות ההון מוכרת בישראל על אחת כמה וכמה לאחר פרסום פרשת "המשחק הגדול" של משה חוגג. בעקבות חקירה סמויה שהתנהלה ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 בשת"פ יחידת יהלום מרשות המיסים, נעצרו 8 חשודים ביניהם אנשי עסקים, בחשד לביצוע עבירות הונאה מתחום המטבעות הקריפטוגרפים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. לאחר חודשים ארוכים של חקירה מורכבת ומסועפת. עפ"י החשד, במהלך תקופה ממושכת, החשודים וביניהם משה חוגג הבעלים של בית"ר ירושלים, פעלו בצוותא באופן שיטתי, תוך ביצוע הונאה של משקיעים במספר מיזמים בתחום המטבעות הקריפטוגרפים.

העמדה של בנק ישראל ברורה, בהתבטאות של הנגיד, פרופסור אמיר ירון מלפני כשלושה שבועות, ירון אמר כי החשש מפני המטבעות הדיגיטליים הוא לא מהטכנולוגיה שלהם (שהיא מצוינת, ואף משכללת את השווקים), אלא ממצב בו המטבעות הללו, שלא מונפקים על ידי בנק מרכזי, יהפכו להיות אמצעי תשלום מקובל, ואז עלול להיווצר מצב שכל מי שינפיק מטבע כזה יכבד רק את המטבעות שלו - וזה רע לחיים כלכליים נורמליים. 

בנק ישראל מבין את הצורך במטבע דיגיטלי, ולכן הוא (כמו בנקים מרכזיים אחרים) פועל להנפקה כזו ומשקיע אנרגיות במחקר של הנושא. "אחד הסיכונים הנובעים מהרחבת מושג הכסף, הוא money fragmentation – פרגמנטיזציה של הכסף. כיום, כסף של הבנק המרכזי מתקיים ומכובד בכל מקום במשק. אך ככל שיתפתחו סוגים חדשים של כסף, יש חשש שכל גוף שינפיק כסף יכבד רק את הכסף "שלו".
 

"ככל שיתפתחו אמצעי תשלום שאינם קשורים בבסיסם לכסף של הבנק המרכזי, היכולת של הבנק המרכזי לנווט את המדיניות המוניטרית עלולה להיפגע. לכן, לבנקים מרכזיים תפקיד ייחודי למנוע פרגמנטיזציה ולוודא שמערכת התשלומים נעשית אחידה ויעילה עוד יותר. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות CBDC ("מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי", רשימת עקרונות שנקבעו בתחום).

לאור התפתחויות אלו, החליט בנק ישראל להאיץ את הלימוד, המחקר וההכנה שלו לקראת הנפקה אפשרית של מטבע דיגיטלי עתידי, תוך מתן מענה ראוי לסיכונים השונים. חשוב להדגיש: בדומה לבנקים מרכזיים רבים אחרים, בנק ישראל טרם החליט האם בכוונתו להנפיק מטבע דיגיטלי, ואנחנו עוד בוחנים את הנושא. אנו מחויבים להיות בחזית הידע הכלכלי והטכנולוגי בנושא זה".
 

כמו כן, ב-15 בנובמבר האחרון, נכנס לתוקף צו חדש של משרד המשפטים, שמטרתו להסדיר את תחום הקריפטו בישראל, אבל במחיר כבד מאוד של הפיכת המסחר במטבעות דיגיטליים למחויב בתנאים שמשווים אותו כמעט לחלוטין לתחום הבנקאות, ובכך מבטלים כמעט לחלוטין את ההבדלים בינו לבין מסחר במטבעות מדינתיים ומניות.

הצו נוסח בשיתוף פעולה של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ושל הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים, וקובע רגולציה חדשה על תחום המסחר במטבעות קריפטוגרפיים, כגון ביטקוין, את'ריום וכדומה.

כך, למשל, הוא מסדיר הענקת רשיונות לחברות המספקות שירות בתחום, בתנאים כמו ביצוע הליך גילוי נאות מול כל לקוח חדש לאימות זהותו; תיעוד ושמירה של מידע על כל פעולה שהמשתמשים מבצעים, הכולל את זהות השולח והמקבל, פרטים על המכשירים שבאמצעותם בוצעה הפעולה (כולל כתובת אינטרנט וזיהוי ייחודי של מכשיר, כדי לזהות גם גורמים שאינם רשומים במערכת עם פרטי זהותם), מגבלות על העברת מטבעות קריפטו לחו"ל בסכום של יותר מ-3,000 שקל ללא מידע זהה לזה המבוצע בעסקאות בין בנקים, ודיווח יזום לרשויות על פעילויות חריגות. הצו מציין כי כל פעילות שתתבצע במטבעות שאינם ניתנים למעקב – אחת המטרות המקוריות והחשובות של כל תחום הקריפטו – כמו גם פעילות בצורה שמקשה על ההתחקות אחר ההעברה, ייחשבו לחריגות.

גם על הלקוחות מוטלות דרישות מרחיקות לכת, כמו תיעוד פעולות מול ארנקים שאינם בפלטפורמות מורשות ששומרות את הפרטים כדי שניתן יהיה להוכיח מול מי בוצעה כל עסקה. מצד שני, הרגולציה הזו תאפשר לבנקים להקל על לקוחות להעביר כספים מפלטפורמות קריפטוגרפיות לחשבונות רגילים, כל עוד הכספים מגיעים מפלטפורמות שעומדות בתנאים כמובן.

עוד ב-

משה חוגג הוא החשוד בהונאת המיליונים בקריפטו ועבירות מין

לכתבה המלאה