משפט
נשיא העליון יצחק עמית מפתיע: "מסעדת הפועלים של הוריי"
היום בטקס ההשבעה שלו לנשיא העליון, סיפר השופט יצחק עמית, על הוריו שדחפו אותו לרכוש השכלה שהם לא זכו לה ועל המסעדה שהפעילו בתל אביב. סיפור שלא רבים יודעים עליו
היום התקיים טקס ההשבעה של נשיא בית המשפט העליון. הטקס התקיים בבית הנשיא בירושלים תחת חרם של ראש הממשלה, שר המשפטים, יו"ר הכנסת ובעיקר נציגי קואליציה. בחוץ הפגינו מספר מתנגדים לבחירה בעמית והחזיקו שלטים בגנותו.
מנגד, הגיעו והשתתפו שם בכירי מערכת המשפט בעבר ובהווה, בהם נשיאי העליון לשעבר, אהרון ברק, דורית בייניש, אסתר חיות ואשר גרוניס, כמו כן ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר, היועמ"שית גלי בהרב מיארה, מפכ"ל המשטרה דני לוי ועוד. כמו כן השתתף יו"ר האופוזיציה, כמו יאיר לפיד.
השופט עמית בנאומו סיפר על הבית שבו גדל בשכונת שפירא בדרום תל אביב "אבי, שמואל ז"ל, עבר במהלך השואה בין מחנות ריכוז ועבודה – וביניהם בוכנוולד, פלאשוב, סקרז'יסקי – עד ששוחרר על ידי הרוסים במאי 1945. גם אל מול הסבל הרב שחווה אבי בתקופת השואה, הוא חיפש וראה תמיד את הטוב שבאדם. אמי, הדסה אירנה ז"ל, נמצאה משוטטת לבדה ביער בגיל 6, לאחר שבני משפחתה נרצחו ככל הנראה לנגד עיניה. אמי הובאה לכומר של העיירה וגדלה בבית אחותו של הכומר עד גיל 12, מבלי לדעת על יהדותה. לאחר קום המדינה אותרה אמי בדרך נס, הושבה לחיק היהדות, ובנתה בשתי ידיים בית במדינת ישראל.
"בית ילדותי היה בית שמח, והוריי לא דיברו על שעבר עליהם בתקופת השואה. למרות זאת השואה הייתה חלק בלתי-נפרד מחיינו, נוכחת-נפקדת בבית, והיא הורגשה במיוחד בכל אותן שמחות משפחתיות שנחגגו בלי סבא וסבתא, בלי דודים ודודות".
עמית סיפר עוד כי להוריו לא התאפשר לרכוש השכלה בעצמם, "על כן הם ראו חשיבות בכך שאחי ואני נזכה לחינוך איכותי, בכל מחיר. משכך, החל מגיל 8 השכמתי קום ונסעתי בארבעה אוטובוסים מדי יום – אל בית הספר בצד השני של העיר, ולאחר בית הספר, אל מסעדת הפועלים של הוריי ביפו, שם עזרתי להם עד שעות הערב. עבודה קשה, מוסר עבודה, נחישות, הקרבה, יושר וגמילות חסדים – אלה המידות שקיבלנו כדוגמה אישית מהוריי זכרם לברכה. הוריי לא זכו להיות כאן היום לצדי, אך ייבדלו לחיים ארוכים בני משפחתי האהובים – רבקה אשתי, אהבת חיי וחברתי הטובה ביותר; נטע, שי, יעל, איה ומתן; והנכדים, משוש ליבי – גלי, אורי, סתיו ושירי".
השופט עמית, הנשיא הרצוג והשופט בדימוס פוגלמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
על מקום העבודה של הוריו הוא סיפר עוד ואמר: "מסעדת הפועלים של הוריי הייתה מאותם מקומות שבהם, כפי שכתב מאיר אריאל, 'שמים הרבה הרבה לב בצלחת / בשביל מעט מעט כסף קטן'. אל המסעדה הגיעו פועלים ועובדי כפיים, בעלי עסקים סמוכים, דתיים וחילוניים, עוברי אורח מזדמנים, ערבים ויהודים, ובסמוך לשעת הסגירה פקדו אותה גם קבצנים ומוכי גורל שזו הייתה ארוחתם החמה היומית או השבועית. המגוון האנושי הזה הוא תבנית נוף ילדותי ונעוריי, שעמה הגעתי אל העשייה כמשפטן, תחילה כעורך דין ובהמשך כשופט".
בסיום דבריו הוא קרא לשיח מפייס עם ולשיתוף פעולה עם השר יריב לוין, "בשם הרשות השופטת אומר כי אנו נכונים להידברות, לשיח ולשיתוף פעולה ענייני, ששם את הציבור והשירות לאזרח בראש מעייניו – ואני מקווה כי נפגוש בהקשר זה יד אחות. גם זו הפעם אחזור ואפנה קריאה לשר המשפטים לקיים את פגישות העבודה הסדירות שנהגו מאז ומתמיד בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון, כפי שנדרש על מנת שאזרחי ותושבי המדינה ימשיכו לקבל שירות איכותי ויעיל ממערכת בתי המשפט".
עוד ב-
מי שהיה מעט יותר חד בלשונו, הוא ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט עוזי פוגלמן שהתייחס להליכי החקיקה שנועדו לשנות את מבנה הוועדה לבחירת שופטים ואמר כי "מדובר בשינויים שתכליתם פוליטיזציה כמעט מלאה של הוועדה. זהו אינו תוצר לוואי של החקיקה, אלא ייעודה. אני מבקש להדגיש: החשש מפגיעה בעצמאות השופטים ובמקצועיותם אינו תיאורטי. כאשר רוב חברי הוועדה ייבחרו על בסיס פוליטי, וכאשר מנגנון הבחירה ייתן משקל מיוחד לגורמים הפוליטיים, אנו עלולים להגיע למצב מסוכן שבו כישורים מקצועיים וניסיון משפטי יפנו את מקומם לשיקולים שמקומם בשדה הפוליטי. הכרעה שיפוטית אינה תחרות פופולריות; תפקידו של השופט להכריע לפי הבנתו את הדין, במנותק מלחצים ציבוריים או פוליטיים".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
