לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב הפך את עולם המיסוי של חברות הענק בישראל על פיו, בפסק דין מהדהד נגד החברה המרכזית למשקאות, המשווקת הבלעדית של קוקה קולה בארץ, כאשר הפסיקה, המחייבת את החברה לשלם מאות מיליוני שקלים מס על רכיב תמלוגים סמוי בתשלומים לחברה העולמית, החלו שאלות מורכבות על היחסים בין חברות בינלאומיות לזכייניות מקומיות ועל גבולות תכנון המס.

על פי גלובס, במוקד הפרשה עומדת השאלה האם התשלומים ששילמה החברה הישראלית לקוקה קולה העולמית עבור תמציות משקה כללו למעשה תשלום עבור זכויות שימוש במותג. השופט מגן אלטוביה קבע כי אכן כך הדבר, למרות שבהסכם בין החברות נכתב במפורש שאין תשלום תמלוגים. קביעה זו מבוססת על פרשנות של "יחסים מיוחדים" בין החברות, המאפשרת לרשות המסים להתערב בהסכמים ביניהן.

הפסיקה מעוררת דיון סוער בקהילה המשפטית והעסקית. מצד אחד, עו"ד עידן דינאי טוען כי הקביעה בעייתית ויוצרת חוסר ודאות עסקי, במיוחד לאור העובדה שבמשך כמעט 30 שנה רשות המסים לא ראתה בתשלומים אלו תמלוגים. מנגד, עו"ד אסא קלינג סבור כי מדובר בסיטואציה קלאסית בעולם הקניין הרוחני, וכי תשלום עבור זכות שימוש בקניין רוחני אכן יוצר אירוע מס.

איך אוסטרליה יכולה לחזק את טענות קוקה קולה ישראל? לפני כחצי שנה, בדיונים על חיוב במס, ביקשה רשות המסים לצרף כ"אסמכתה משפטית" פסק דין אוסטרלי שקבע שתשלומים ששילמה חברה לפפסיקו עבור תרכיזי משקאות כללו גם את רכיב תמלוגים. אלא, שביהמ"ש הפדרלי הפך את הפסיקה והוחלט שהתשלום לא כלל רכיב תמלוגים. פסק הדין שהתהפך אז, יוכל אולי לעזור לטענה של קוקה קולה ישראל היום

המערכה המשפטית צפויה להמשיך בבית המשפט העליון, כאשר החברה המרכזית למשקאות מתכוונת לערער על הפסיקה. בין הטענות שצפויות לעלות: הסתמכות על קביעות קודמות של רשות המסים, שאלת ה"יחסים המיוחדים" בין החברות, והאם ניתן לסווג מחדש תשלומים שהוגדרו בחוזה באופן מפורש. במקביל, עולה השאלה של שיעור המס שיש להחיל - האם לפי אמנות המס הבינלאומיות או לפי הדין הישראלי.

עוד ב-

קוקה קולה ישראל נוחלת כישלון: למי תשלם מאות מיליוני שקלים?

לכתבה המלאה

תוצאות המשפט עשויות להשפיע לא רק על קוקה קולה ישראל, אלא על כל מערך היחסים בין חברות בינלאומיות לזכייניות מקומיות בישראל. הפסיקה מעלה שאלות מהותיות על גבולות תכנון המס, על האיזון בין כיבוד הסכמים עסקיים לבין סמכויות רשויות המס, ועל האופן שבו יש לפרש "יחסים מיוחדים" בעידן הגלובליזציה העסקית. ללא ספק, עיני התעשייה כולה נשואות לתוצאות הערעור, שעשויות לעצב מחדש את כללי המשחק בתחום המיסוי הבינלאומי בישראל.