לבית המשפט המחוזי מרכז הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית שהגישה המועצה הישראלית לצרכנות בקשר עם "פרשת איקיוטק". הסדר הפשרה נחתם עם חברות קבוצת איקיוטק ובעל השליטה בהן – בן אופק ועם חברות הסלולר – פלאפון, פרטנר, סלקום והוט מובייל.

תביעת המועצה לצרכנות הוגשה על ידי עורכי הדין מיכאל בך ורון לדרמן ממשרד בך, לדרמן ושות', בשנת 2014, בשיאו של קמפיין גביה אגרסיבי שבוצע על ידי קבוצת חברות איקיוטק. המועצה טענה כי חברות אלה שלחו ללא כל התראה קודמת, מכתבי התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים לכ- 100,000 צרכנים, בטענה סתמית, שיש להם חוב של אלפי שקלים עבור צריכה של שירותי תוכן (בהם: אודישנים במרום, כרטיסון, דייט מאסטר, ממותגים, בייבס, ספייסר, ספורטיפ, אקס ג'ובס, וי אי פי סלבס ואחרים).

התשלום עבור שירותים אלה היה אמור להתבצע דרך חשבון הטלפון הסלולרי שלהם. חברות איקיוטק הציגו עצמן כ"ספקיות מורשות" של חברות הסלולר ה"מפוקחות" על ידן, ואיימו שמי שלא ישלם את הסכומים הנדרשים לאלתר ייאלץ להיגרר לתביעות משפטיות ולהליכי הוצאה לפועל.

חלק ניכר מפניות של חברי הקבוצה אל איקיוטק ובאי כוחה לקבלת פרטים אודות מקור החוב הנטען לא נענה כלל, וחלק אחר נענה באמצעות תשובות מתחמקות. במקרים רבים ניסו נציגי איקיוטק לדלות מהפונים פרטים אישיים (מספרי תעודת זהות, תאריך לידה, כתובת, מספרי טלפון וכו') באופן המעלה חשש כי הדבר נעשה במטרה לעשות בפרטים שימוש מאוחר יותר כדי "להוכיח" קיומה של התקשרות. באותן שיחות המשיכו נציגי איקיוטק לאיים בנקיטה בהליכי הוצאה לפועל, והציעו לחברי הקבוצה "הצעות אטרקטיביות" "לסיים את העניין" בתשלום סכום מסוים "לאחר הנחה".

המועצה טענה כי התקבלו אצלה בשנים 2013 ו–2014 כ–10,000 תלונות של לקוחות שטענו כי הם לא יודעים כלל מי היא איקיוטק או השירותים הנזכרים במכתבי ההתראה הקשורים בה, כי אין הם יודעים מדוע ובגין מה הם נדרשים לשלם הכספים, וכי כל ניסיונותיהם לקבל אסמכתה לקיומו של חוב נענו בהתחמקויות. נטען כי הפונים חששו מפני אי הנעימות וההוצאות הכרוכים בניהול הליכים משפטיים שאיקיוטק מאיימת לנקוט נגדם, כאשר חלק מהפונים שלא רצו להיגרר להליכים משפטיים יקרים ורצו לחסוך לעצמם את אי הנעימות והבושה - נאלצו לשלם את החוב הנטען על אף שלא היו חייבים דבר לאיקיוטק.

נגד חלק אחר מהפונים ננקטו הליכים משפטיים שגרמו להם עוגמת נפש. במקרים רבים בהם בחרו לקוחות להתמודד מול איקיוטק, נהגה היא להימנע מבירור ההליך בהגיעו לשלב הבירור, תוך שניתנו נגדה פסקי דין שדחו תביעותיה בהעדר התייצבות.

באותה העת (בשנים 2013 - 2014), מדובר היה במכת מדינה של ממש. רשת האינטרנט הוצפה במידע ובעצות לנמענים. הנושא סוקר בהרחבה על ידי העיתונות הכתובה, הטלוויזיונית והאינטרנטית. קבוצת פייסבוק של "נפגעי איקיוטק" הוקמה תחת השם "איקיוטק טוענים שיש לי חוב אצלם, האמנם?!" והצטרפו אליה למעלה מ-11,000 חברים, והוסף לאנציקלופדיה השיתופית "ויקיפדיה" הערך "פרשת איקיוטק". הכנסת אף חוקקה את תיקון 46 לחוק הגנת הצרכן שכונה "חוק איקיוטק" שחייב ספק לפנות לגביית חוב בתוך 4 חודשים מיצירתו ולא שנים לאחר היווצר ה"חוב" הנטען.

התביעה הוגשה הן נגד חברות קבוצת איקיוטק ובן אופק והן נגד חברות הסלולר – פלאפון, פרטנר, סלקום והוט מובייל. המועצה טענה, כי התנהלותן של חברות הסלולר בתחום שירותי התוכן, היא זו שאפשרה את יצירת "עסקת היסוד" ואת הקשר הראשוני בין לקוחות חברות הסלולר לבין החברות מקבוצת איקיוטק. אגב כך, טענה המועצה כי בהתאם להוראות הדין ולהוראות רישיונן, היה על חברות הסלולר לוודא את הסכמת הלקוח לפני יצירת "עסקת היסוד" ולו היו עושות כן, לא היתה "עסקת היסוד" באה לעולם וממילא לא היו נגרמים נזקים לחברי הקבוצה.

נטען כי חברות הסלולר ידעו, או צריכות היו לדעת, כי בסיוען ליצירת "עסקאות היסוד" שנולדו בחטא, מהן הן הרוויחו סכומים גבוהים תוך ביצוע עשיית עושר ולא במשפט, הן צפויות לחשוף את לקוחותיהן בפני טענות של ספקי תוכן לקיומם של חובות. כן נטען, כי לאחר שנשלחו מכתבי הגביה על ידי איקיוטק החל משנת 2013 ואילך, בהם הציגה עצמה איקיוטק כ"ספק מורשה" המפוקח על ידי חברות הסלולר וכי מקור החוב הוא בהתקשרות שבוצעה באמצעות חברות הסלולר, לא נקטו חברות הסלולר בצעד כלשהו כדי להפסיק ולמנוע מצגים אלה, והן אף לא סייעו ללקוחות שפנו אליהן לשם קבלת עזרתן אל מול איקיוטק ולא פנו אל איקיוטק על מנת שתחדל מלהציג עצמה כספק מורשה המפוקח על ידן.

במקביל לניהול התביעה, נפתחה חקירת משטרה כנגד איקיוטק ובן אופק - בעל השליטה בה. בחודש פברואר 2021 הוגש כתב אישום נגד חברת איקיוטק דיגיטל וויז'ן בע"מ ונגד בן אופק בעבירות של קבלת דבר במרמה וניסיון לקבלת דבר במרמה. בחודש פברואר 2024 אושר הסדר טיעון, בגדרו חזרה בה המדינה מכתב האישום ושולם למדינה קנס בסך של 20,000 שקל וכן שולם פיצוי למתלוננים בסך של 25,000 שקל.

במסגרת הסדר הפשרה שגובש בהמלצתו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופט עוז ניר נאוי), הוגדרו שתי קבוצות - הקבוצה העיקרית - כל אדם (לרבות מי שהיה קטין במועד ההתקשרות הנטענת עם איקיוטק), אשר מי מחב' איקיוטק טענו כי חייב להן כסף בגין שירותי תוכן ו/או שקיבל דרישת תשלום ממי מחב' איקיוטק ו/או ננקטו נגדו הליכים משפטיים על ידי מי מהן בגין "שירותי תוכן", מבלי שהיתה בידיהן הוכחה כדין לגמירות דעתו ולהסכמתו לקבלת השירות ולתשלום בגינו. תת קבוצה - כל אדם (לרבות מי שהיה קטין במועד ההתקשרות הנטענת עם איקיוטק) המשתייך לקבוצה העיקרית אשר שילם למי מחברות איקיוטק תשלום לאחר שקיבל התראה ו/או שהוגשה נגדו תביעה ו/או שננקטו נגדו בהליכי הוצאה לפועל על ידי מי מהן.

הוסכם כי יינתן צו מניעה קבוע האוסר על מי מבין חברות קבוצת איקיוטק ועל בן אופק, וכן על כל מי מטעמן, לדרוש מחברי הקבוצות תשלומו של חוב ו/או התחייבות הנוגע לתקופה שבין שנת 2005 ועד למועד פסק הדין ו/או לנהל הליך משפטי כלשהו הנוגע לחוב שכזה. כן הוסכם, כי ככל שתלויים ועומדים הליכים משפטיים כלשהם, בין בערכאות משפטיות ו/או בהוצאה לפועל, בין מי מבין קבוצת איקיוטק ו/או אופק לבין מי מחברי הקבוצה בגדרם נטען לקיומם של חוב ו/או התחייבות של אותו אדם למי מבין קבוצת איקיוטק ואופק ו/או לדרישה של חבר קבוצה של השבה של סכומים בהם חויב על ידי מי מבין קבוצת איקיוטק, הרי שתימסר על ידי מי מבין קבוצת איקיוטק ואופק הרלוונטיים לאותו הליך, הודעה לערכאה הרלוונטית על חזרתם בהם מכל הטענות לחוב ו/או התחייבות של אותו אדם, כאשר כל טענותיהם הנ"ל תידחנה באופן סופי וחלוט.

בנוסף לצו המניעה, יינתן לחברי הקבוצה פיצוי בשווי מצטבר של 1,350,000 שקל, בחלוקה לפי היחסים הבאים: אופק, בשם איקיוטק, יישא בסך של 100,000 שקל; פלאפון תישא בסך של 389,333 שקל; סלקום תישא בסך של 389,333 שקל; פרטנר תישא בסך של 389,333 שקל והוט מובייל תישא בסך של 82,001 שקל. בית המשפט יוסמך להחליט לפי שיקול דעתו, איזה חלק מתוך סכום הפיצוי ישולם על ידי כל אחת מחברות הסלולר במזומן ואיזה חלק בדרך של תרומת מוצרים לטובת חיילי צה"ל. סכום הפיצוי שיתקבל בידי המועצה יחולק לחברי הקבוצה העיקרית שיציגו הצהרות התומכות בכך שהם נמנים על חברי הקבוצה. ככל שלאחר חלוקת הכספים לחברי הקבוצה העיקרית ייוותרו כספים בידי המועצה הם יחולקו בין חברי תת הקבוצה. ככל שגם לאחר תשלום לחברי תת הקבוצה ייוותרו כספים בידי המועצה הם ייתרמו לקרן לתובענות ייצוגיות.

עוד ב-

גיא לרר רושם ניצחון: "איזו הקלה, טיפת צדק"

לכתבה המלאה

המועצה לצרכנות בתגובה: "תביעת המועצה הוגשה בשנת 2014 להשגת שתי מטרות – האחת: להביא להפסקת הליכי הגבייה ולמגר את התופעה שהיוותה באותה העת מכת מדינה, והשניה: לפצות את חברי הקבוצה בגין הנזקים הממוניים והבלתי ממוניים שנגרמו להם בשל פרשה זו. עצם הגשת התביעה קטעה כמעט לחלוטין את המשך מסע הגביה של איקיוטק. צו המניעה הקבוע שיינתן במסגרת הסדר הפשרה סוגר ענין זה באופן הרמטי. בשלב זה, ביהמ"ש יבחן את הסכם הפשרה ואת ההתנגדויות שיוגשו, ככל שיוגשו".