נבחרת אייס

שוק המזון בישראל אינו תחרותי: מה הסיבות? | פרופ' ירון זליכה

בעקבות שטראוס הודיעה גם ענקית המזון תלמה על התייקרות מוצרי השוקולד שלה בשיעורים שיגיעו עד ל-16%. כאשר מונופול מקומי שוקל האם להעלות מחירים הוא חייב לקחת בחשבון את התחרות שתצמח לו מהיבוא. שוק המזון בישראל אינו תחרותי הן מכיוון שרגולטורים אישרו לאורך השנים שורה של מיזוגים מקומיים ובין לאומיים

פרופ' ירון זליכה | 8:25

ירון זליכה על שוק המזון בישראל (צילום פלאש 90/ יונתן זינדל, shutterstock)

שורה של ענקיות מזון בישראל הודיעו בשבועות האחרונים על גל נוסף של התייקרויות. במסגרת זו הודיעה שטראוס בפעם הרביעית ברציפות בשנתיים האחרונות על גל התייקרויות במוצריה שהגיע עד ל-18% במוצרי יסוד חשובים כמו נס קפה ואבקת קקאו.

בעקבות שטראוס הודיעה גם ענקית המזון תלמה על התייקרות מוצרי השוקולד שלה בשיעורים שיגיעו עד ל-16%. הענקית האחרונה, לעת עתה, שהודיעה על גל התייקרויות היא חברת אסם אשר מגוון ממוצריה יתייקר בשיעורים של 4% עד 9% במוצרים מרכזיים שלה.

כאשר מונופול מקומי שוקל האם להעלות מחירים הוא חייב לקחת בחשבון את התחרות שתצמח לו מהיבוא. שהרי ככל שהמחיר המקומי יהיה גבוה יותר כך כדאיות היבוא המתחרה תהיה גבוהה יותר והמונופול המקומי עלול לאבד נתח שוק. במצב נורמלי, שטראוס היתה חוששת שמה ענקיות המזון הבין לאומיות נסטלה ויונילוור, המייצרות מגוון גדול של מוצרים מתחרים דומים לשלה, תגדלנה את היבוא לישראל ותקטנה את נתח השוק שלה.

האיום התחרותי הפוטנציאלי הזה היה אמור לעמוד גם מול אסם אשר ענקית המזון הבין לאומית נסטלה מייצרת חלק נכבד מהמוצרים שהיא עצמה מייצרת. כמובן שגם תלמה הייתה אמורה לעמוד מול אותו איום תחרותי בדמות יונילוור שמייצרת אף היא חלק לא מבוטל ממוצריה.

אולם האיום התחרותי הזה לא קיים בישראל מהסיבה הפשוטה שנסטלה היא הבעלים של אסם בעצמה ואילו יונילוור היא הבעלים של תלמה, כמו גם רכשה בעבר את פעילות הגלידות של שטראוס. במילים אחרות, אין כדאיות לנסטלה וליונילוור להגדיל את היבוא שלהן מאחר והן תתחרנה כך גם בחברות הבנות שלהן אסם ותלמה.

האישור שניתן בישראל לענקיות מזון בין לאומיות לרכוש מונופולים בייצור המקומי גרם נזק אדיר להתפתחות התחרות בשוק המזון בישראל. זאת, להבדיל מהיתר לענקים זרים לרכוש חברות קטנות ולפעול להגדלת נתח השוק שלהן וכתוצאה להגדלת התחרות המקומית. אך הענקיות הבין לאומיות והענקיות המקומיות ויתרו בשמחה על התענוג של תחרות אלה באלה היות שהרגולטורים העניקו להן היתר לשתף פעולה ולרמוס את הצרכנים המקומיים.

זאת ועוד, יצורי הענק ההיברידיים הללו בדמות ענק בין לאומי וענק מקומי לא התביישו גם להשתלט על ערוצי יבוא מתחרים פוטנציאליים כמו לדוגמא העובדה שאסם היא גם מונופול בייצור הפסטה המקומית אך גם עוסקת ביבוא מוצרי פסטה איטלקיים. כך נמנעת התפתחות תחרות משמעותית יותר מצד היבוא.

ואם כל אלה אין בהם די אזי מעת לעת אנו מוצאים כי חלק מהענקיות לא מתבייש לעבור על חוקי התחרות ולחסום תחרות באמצעים לא חוקיים. כך לדוגמא, רשות התחרות הודיעה באוגוסט 2023 על החלטתה להגיש כתב אישום פלילי, בכפוף לשימוע, כנגד חברת שטראוס ומספר בכירים בה בחשד כי הם תיאמו כביכול מחירים באופן אסור.

שני עשורים קודם לכן, מצאה רשות התחרות כי חברת עלית (שהתמזגה כידוע עם שטראוס) חסמה באופן לא חוקי את מוצרי השוקולד קדבורי שיובאו לארץ על ידי חברת כרמית. הרשות סגרה את הפרשה בקנס מגוחך של כמה מיליוני שקלים.

לא בכדי מצא מבקר המדינה לפני שנים אחדות כי מחירי המזון בישראל זינקו לפער של 51% מהמחירים באירופה. מן הסתם פער זה עוד התרחב מאז פרסם מבקר המדינה את ממצאיו והוא עוד יתרחב נוכח גל עליות המחירים החדש.

שוק המזון בישראל אינו תחרותי הן מכיוון שרגולטורים אישרו לאורך השנים שורה של מיזוגים מקומיים ובין לאומיים והן מכיוון שערוצי היבוא לישראל נשלטים באופן לא מבוטל על ידי אותם ענקים. אין מנוס אפוא ועל הרגולטור לאסור על הענקים ההיברידיים הללו לעסוק ביבוא.

כך נשחרר יבואנים חדשים ועצמאיים לייבא לישראל את מוצרי יונילוור, נסטלה ועוד יצרנים אחרים עימם קשורים כיום הענקיות. הפרדת היבוא מהענקיות המקומיות בין לאומיות הללו צריכה לעלות לראש סולם העדיפויות של הרגולציה הישראלית, לצד פיצול היבואנים הבלעדיים והצולבים המרכזים כיום ביד אחת את היבוא של שורת יצרנים בין לאומיים מתחרים.