הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (רביעי) את תמונת המצב של ענף עריכת הדין בישראל, ממנה עולה כי בסוף שנת 2019 היו בישראל כ-70,000 עורכי דין פעילים. כ-60,000 מהם קיבלו את רישיונם בין השנים 2019-1995. בשנים אלו חל גידול משמעותי של 79% במספר בעלי רישיון לעריכת דין.

עוד עולה מהנתונים כי גיל קבלת הרישיון בקרב נשים נמוך באופן משמעותי מגיל הגברים: כ-75% מהנשים קיבלו רישיון לעריכת דין עד גיל 29, לעומת 56% מהגברים. כמו כן, יחס גברים-נשים התהפך במהלך השנים. בקרב מקבלי הרישיון בשנים 1999-1995 - 60% היו גברים ו-40% נשים, ואילו בקרב מקבלי הרישיון בשנים 2019-2014 46% היו גברים ו-54% נשים. עורכות הדין הערביות צמצמו את הפער הבין-מגדרי באופן מהיר ביותר. בקרב הערבים שקיבלו רישיון בשנים 1999-1995 רק 9% היו נשים, לעומת 46% בשנים 2015-2019.

(גרף: למ"ס)

אחוז עורכי הדין שקיבלו רישיון בגיל 45 ומעלה עלה מ-2% בקרב מקבלי הרישיון בשנים 1989-1980 ל-9% בקרב מקבלי הרישיון בשנים 2019-2010. לעומת זאת, אחוז עורכי הדין בגיל 29-25 שקיבלו רישיון באותן תקופות ירד מ-67% ל-54%, בהתאמה.

אחוז עורכי הדין שלמדו במכללות האקדמיות עלה מ-20% מתוך כלל מקבלי הרישיון בשנים 1999-1995 ל-74% ממקבלי הרישיון בשנים 2019-2015, ואילו אחוז עורכי הדין שלמדו באוניברסיטאות ירד מ-65% ל-24%, בהתאמה. כ-80% מעורכי הדין שלמדו באוניברסיטאות משנת 2000 ואילך, קיבלו רישיון עד גיל 29, לעומת כ-56% מעורכי הדין שלמדו במכללות האקדמיות. בנוסף עולה כי אחוז עורכי דין, בוגרי אוניברסיטאות שקיבלו את הרישיון בשנה שבה סיימו את לימודיהם ירד מ-86.5% בשנים 2004-2000 ל-70% בשנים 2014-2010. בקרב עורכי הדין בוגרי המכללות האקדמיות ירד האחוז מ-66% ל-39%, בהתאמה.

(גרף: למ"ס) 

כ-53% מכלל עורכי הדין שקיבלו את רישיונם משנת 2000 ואילך (ולמדו בתיכון בארץ), התגוררו במהלך לימודיהם בתיכון ביישובים מאשכול חברתי-כלכלי 7 ומעלה. אחוז זה ירד לאורך הזמן מ-58% בקרב עורכי דין שקיבלו את רישיונם בשנים 2004-2000 ל-49% בקרב אלו שקיבלו את רישיונם בשנים 2019-2014. 69% מעורכי הדין שקיבלו את רישיונם בשנים 2013-1999 התמחו במשרדי עורכי דין פרטיים.